2 תגובות   יום רביעי, 12/11/08, 18:22

עיתון "הארץ" בישר בכותרתו הראשית (9 בנובמבר 2008), כדלהלן: "איסמאעיל הנייה: ממשלת חמאס מוכנה לקבל מדינה פלשתינית בגבולות 67". הכותרת נוסחה על בסיס דיווח של כתבת העיתון עמירה הס, על דברי ראש ממשלת חמאס, איסמאעיל הניה, במפגש עם משלחת של 11 חברים בפרלמנט האירופי, שהגיעו (8 בנובמבר) על סיפונה של ספינת פעילי שמאל המוחים על המצור הימי הישראלי על רצועת עזה.

 

אין זו פעם ראשונה שעיתון "הארץ" מבשר לקוראיו על תפנית לשלום בקרב המנהיגות הפלסטינית. בעבר צוטטו ב"הארץ" דברים מפי ערפאת על נכונות (כביכול) להגיע לפשרה היסטורית על "חלוקת הארץ" ועל נכונות (כביכול) של מנהיג חמאס ח'אלד משעל להכיר בישראל בגבולות 67'. כעת הגיע תורו של איסמאעיל הניה לשמש בתפקיד "מבשר השלום", ואולם כמו במקרים הקודמים של ערפאת ומשעל עיון בדברי הניה מגלה, אין כל בסיס עובדתי לכותרת האופטימית של "הארץ".

 

ראשית, יש לקרוא בעיון ובדקדקנות את דברי הניה, כפי שהובאו בגוף הכתבה ע"י עמירה הס. וכה אמר הניה:

 

"נקבל מדינה בגבולות 67', ואם ישראל תכיר בזכויותינו כעם, נהיה מוכנים להודנה לזמן ממושך".

 

"קשרינו עם איראן הם כיחסינו עם מדינות ערביות שונות. האם עם נצור שמחכה בקוצר רוח לספינה שתבוא מהים, רוצה לזרוק את היהודים לים? אין לנו סכסוך עם היהודים, בעייתנו היא עם הכיבוש".

 

ניתוח טקסטואלי של דברי הניה
 
"נקבל מדינה בגבולות 67" – אין חדש בעמדת חמאס הנכון לקבל נסיגה ישראלית ללא תנאי מכל שטח איו"ש בדומה לנסיגה מרצועת עזה, כל עוד אין הוא נדרש לשלם מחיר כלשהו.

 

"אם ישראל תכיר בזכויותינו כעם, נהיה מוכנים להודנה לזמן ממושך" – נקודת המפתח הינה "ההכרה בזכויות" של העם הפלסטיני, שמשמעותה על פי תפיסת חמאס הכרה ישראל ב"זכות השיבה" ויישומה הלכה למעשה, הווה אומר: אם ישראל תתחיל (ולא תיסוג בה) בתהליך קליטת מיליוני הפליטים הפלסטינים בשטחה תוך פינוי האוכלוסייה היהודית כדי לאפשר זאת, חמאס יהיה מוכן בנדיבותו כי רבה לקיים הסכם זמני (!) להפסקת אש. ובמילים אחרות: אם ישראל תסכים לבצע התאבדות חמאס יהיה מוכן לגלות סבלנות ולהמתין עד שזו תיפח את נשמתה. 
 
"קשרינו עם איראן הם כיחסינו עם מדינות ערביות שונות" – הניה משקר במצח נחושה. חמאס מקיים ברית אסטרטגית עם איראן והוא משמש זרוע של איראן בג'יהאד נגד ישראל שנועד בטווח הארוך להביא להחלשתה ולחיסולה.

 

"אין לנו סכסוך עם היהודים, בעייתנו היא עם הכיבוש" – הנה כי כן, שוב יצא המרצע מן השק. הניה שולל את ה"כיבוש", קרי – החזקת חלק כלשהו מאדמת פלסטין, היא אדמת ההקדש האסלאמי בתפיסת חמאס, בידי לא מוסלמים. בראיית חמאס, דין הכובשים אדמה מוסלמית הינו "מיתה" בג'יהאד בחרב. לחמאס אין סכסוך עם יהודים שאינם בגדר "כובשים" של אדמה מוסלמית, אך זאת רק עד שלב הגאולה שבו האסלאם מתפשט בעולם ואז דין הכופרים, ובהם גם היהודים והנוצרים, להשמדה פיזית טוטאלית בידי המוסלמים.

 

בסיכומו של דבר, הכותרת בעיתון "הארץ" והדיווח של עמירה הס, לא היה אלא תשדיר שירות ללא תשלום עבור מערכת יחסי הציבור של ממשלת חמאס החותרת לזכות בלגיטימציה בינלאומית ולמוטט את הלגיטימיציה לשלטונו המתון של אבו מאזן.

דרג את התוכן: