אני עוצמת עיניים ורואה אותך מולי.

 פוקחת אותן ומבינה שאתה נמצא אי שם בזכרון שלי.

עוצמת שנית את עיניי, אולי אצליח לתפוס עוד משהו קטן ממך.

אני חשה את המגע שלך

את הנשיקות שלך

מריחה אותך.

פוקחת עיניים וחושך סביב.

עוצמת שוב אבל אתה כבר לא שם.

אתה נשאר זכרון מעומעם,

אחד שלא מרגש יותר.

אני מקווה שתבוא אליי שוב, רק כדי שאזכר.

כדי שאזכר כמה טוב לי,

כמה אני שלמה,

כשאתה רחוק.