כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
הריקוד של הלב
רק בגללו אני מוכן להתאהב בעיניים בורקות בחיוך רעב אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב.
לאחר הפוסט המקסים של מניה על חדרי הלב, על החדר האטום. קמתי בבקר, עם עיניים בורקות, במחשבה על שריר הלב. יותר מדוייק, על אוטם שריר הלב.
פגישה. חצי פגישה. מישהו מוצא חן. שריר הלב מתחיל לעבוד. יחד עם המחשבה שהוא/היא מוצאים חן, מתחילות כל ההתנגדויות. אבל הוא... המלחמה הפנימית שנובעת מאלפי פחדים שמתנגשים עם הרצון לאהוב, עם המחוייבות למצוא את הזוגיות אותה מחפשים.
ההחלטה שלי היא ללכת עם זה, עם האמת שלי, עם מי שאני. זה שצריך להשאר, לא יברח. העוצמה כבר לא מפחדת מעצמה.
לאט. בקצב שלי. מחוברת למה שאני מרגישה, עם הכאב, עם החששות, עם המלחמה הפנימית ולא נגד כלום. הדיאלוג ימשוך אותי קדימה,
פגישה, חצי פגישה, כל הרגשה שמתעוררת היא מתנה. עוד חתיכה מהקיר של החדר האטום נופלת, עוד מחסום נפתח. כל התרגשות שמתעוררת, כל ציפייה, היא מתנה. היא מראה ומשקפת שאני מוכנה לפתוח את הלב שוב. לאהבה שלי החדשה.
הגיע הזמן.
עם הגשם הראשון התעוררתי מוקדם.
יום קסום ומופלא האהבה מחכה בפינה לכו למצוא אותה וגם אני אמצא.
גילה
|
תגובות (126)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים
תודה
"ההחלטה שלי היא ללכת עם זה, עם האמת שלי,
עם מי שאני"
זו הדרך הנכונה להאמין בעצמך
במי שאת ובמה שאת
ואז ההתחברות למשהו תגיע ממקום אחר
גילוש
לכי לך תמיד עם הקצב שלך
עם הקצב של הלב
שבוע קסום גם לך
רונית
כיף לקרוא, לראות את מחול ליבך.
בהצלחה,
נשיקות.
רונית
יופי של כתיבה,
נוגע, חשוף, פתוח...
מאמינה בדרך!
תודה גילוש!
בדיוק מה שהייתי צריכה!!
מנסה להתגבר על הפחדים ולהפסיק עם ההתנגדויות...
להיות עם מה שיש, ליהנות מזה :-)
שבת מקסימה!
מילים רחל
ביצוע חנן יובל.
פגישה חצי פגישה
מבט אחד מהיר
קטעי ניבים סתומים זה די
ושוב הציף הכל
ושוב הכל הסעיר
משבר האושר והדוי.
אף סכר שכחה
בניתי לי מגן
הנה היה כלא היה
ועל ברכי אכרע
על שפת אגם סואן
לשתות ממנו לרויה.
זה היה עם בוא הסתיו הוא אותה נורא האהב הייתה יפה כמו בשירים...
אם יש אהבה בעולם,אייה אהבתי?
אייה האחד שיישיר מבטו,ויישבה את ליבי?
ולפתע ממרום לי בת קול פקודה שולחת!
גילוש ייקרה:
אהבה תגיע רק אם מאוד תרצי אותה לקחת,
*היי זקופה,ואל תישך קומתך!
*יופייך הפנימי הוא,ורק הוא מקור כוחך!
*אל נא תסתגרי בחדרי חדרים!
*צאי! היפגשי!הסתכלי! ולפתע יגיעו התדרים!
*מאותו האחד שקלע לליבך,ונשבה בקסמייך הרבים!
חייצוק + חיבוק + שבת שלום
האהבה מחכה בפינה
אל תתני לה לברוח
מיכאל,
אתה יודע, ברגע שמתבוננים על הלב
כעל שריר, אז להרגיש זה עניין של אימון...
אני מתאמנת.:)
העוצמה
כבר לא מפחדת מעצמה.**
מתאים לי גם.....
שבת קסומה
לולי.
היי גילוש
איזה תענוג לראות כל כך הרבה מגיבים
ואנחנו בריקוד המתמיד בין פחד לבין העזה
ואני לכשעצמי מאמין באמת שאומץ אינו העדר הפחד אלא היכולת לפעול במקביל לפחד
תודה על פוסט מחכים
אופיר
יום קסום ומופלא
האהבה מחכה בפינה
לכו למצוא אותה
ואוסיף לך גילה יקרה
אל תשלחי אותנו לבד
בואי איתי
כן, היא באמת מחכה מעבר לפינה
נפלא
שבת נעימה }{
שיר מקסים
מושר על ידי מקסימים
נוסחה נצחת כל לב, גם של אבן תחדור.
גילה יקרה,
להיות בחדר האטום ולפתוח מחדש את הלב - זוהי חוויה כמעט יומיומית,
עם בן זוג או בלעדיו. וכהלב נפתח זוהי חגיגה ושמחה גדולה.
ובזמנים פחות שמחים, הלב לומד עם הזמן לחכות לשמחה מחודשת
להתרגל ולהבין את הזמניות שעלולה לאכזב אך גם נותנת תקווה.
יפה
חזרתי לככב לך כוכב של אהבה
גילוש.......
בשעה טובה ומוצלחת היגעתי בדיוק
לשעת האהבה !! איזה כיף !!
עוד אין לי תמונה, אבל את יודעת
מי אני....נו...לייני , הלייני, אילייני...
או אולי פשוט " איליין"
שבת שלום מלא אהבה !!
גילוש!
האהבה האמיתית מחכה לכולנו בפינה!
כשליבנו פתוח אליה לרווחה!
המפגש הנכון הוא ללא התאמצות ללא מאמץ...
והוא מזוהה באופן טבעי...
כי אותו אדם מחזיק את כול האיכויות...
ו....לאחר חוויות במשך השנים האופייניות לסנדרום המטפל והמטופל.....
החלטתי להוריד את השלט "פסיכיאטר מחוזי" מהדלת!
מסכימה עם מניה!
ו...אהבתי את הפוסט...
חלי בן דוד
Go for it
אל תוותרי
זה יגיע
כתבת, הבעת, איחלת...
ואני לך מאחלת חברה חדשה,
שתמצאי אותה והוא אותך ויחד תחממו את החורף !
בהצלחה,
כתבת הכי ישר והכי מהלב !!!
מעיין.
גילה אהובה,
לכו למצוא אותה?
תמיד בראש מעייניך טובת הכלל.
אולי תלכי ותמצאי אותה את.
אולי היא ממתינה לך מעבר לפינה.
לך.
אני יודעת שזה נהדר לשזור סיסמאות ולצרוף כוונות אמיתיות באמונה של הלב.
אבל צריך גם לעבוד קצת בשביל ליצור פינה. והפינה צריכה להיות מספיק גדולה בשביל שני לבבות בהם שמונה חדרים שיש ביניהם קורלציה ודינמיקה, זרימה ופעפוע.
בהצלחה
ממני
בואי ונמצא
איזה רעיון נפלא !
מגיעה לך אהבה
הכי גדולה!!!
גילוש יקרה..
איזה שיר יפה ...
אומרים...
חייכת אותי?
אז חייכת אותי.גרמת לי לחיוך.
תודה לשיר יפה.
רפאלה*
לא צריך ללכת לחפש אותה, היא פה... אצלך בפוסטים :-)
כמה מתוק ומריר הכאב
רק בגללו אני מוכן להתאהב
הוא מוכן ואת מוכנה
אז איפה מסתתרת לה האהבה ???
שבת טובה נעימה וטעימה
*
לקרוא את השיר ולחייך
מחפשת אותה -
בקיץ, בסתיו, בחורף ובאביב
בים, ביבשה, במדבר ובהר..
ביובש, בחום, בקור, בכפור, בשלג
ועדיין מחפשת.
סיגל
מוכנה לפתוח את הלב שוב.
לאהבה שלי החדשה.
יום קסום ומופלא
האהבה מחכה בפינה
לכו למצוא אותה...
גילוש - כתבת נפלא
על אותה מלחמה שמפעילה את שירי הלב
ואחר כך הוא נפתח....
והשיר מקסים
תודה
גילוש יקרה - הפוסט - התגובות לתגובות - הכל כל כך נכון....!
והאהבה בוא תבוא - זה בטוח !
רק טוב לך !
א מ ן
תמרה נשמה,
הזנב הוא האגו שלנו.
לי אין אגו
וגם אין זנב.
אני אוהבת אותי.
אני באומץ אומרת ועושה ובודקת.
קוראים לזה - לחיות.
אם לא - אז לא.
יבוא אחר. מתאים יותר.
תודה איריס..
זה כמו לרכב על אופנים...
והאופטימיות,
מקווה שהיא מדבקת :)
תודה חומד
על תגובה מלבבת...
איזה כיף...
סופ"ש קסום
בהחלט. כולם מפחדים להפגע. גם אני.
רק שאסור לתת לפחד הזה לשתק אותנו לאורך זמן
כי הוא הופך להרגל תוקע.
עדיף לסגל את האופטימיות שמאפשרת להמשיך הלאה.
אני כרגע משקשקת.
גילוש, היטבת לכתוב.*
אכן ירדתי בהחלט לסוף דעתך כשדברת על "אוטם שריר הלב" כדימוי לרתיעות
שאפשר להבינן. אבל תמיד יודעים עם הזמן , אם יש סיכוי .
בהצלחה !
תודה
ואם את לא תמצאי אותה
היא כבר תמצא אותך...
אשה יפה,
ביום בו תהיי בטוחה בערך שלך
יצליח לך תמיד.
את שווה ומדהימה ויגיע האחד
שיראה את זה ממבט ראשון.
תודה, תודה, תודה..
סופ"ש קסום
בין עצי האקליפטוס
תמיד סוף השבוע נפלא...:)
בטח אמיתי.
יצא ישר מהתנור...
תודה.
הוי גילה, גילה
אהובה שלי...
אם רק היית יודעת
מה עשית לי...
אני מכירה את זה כל כך מקרוב...
החדר הזה , שנסגרים בו
מנסים מידי פעם לצאת
"נפגעים"
וחוזרים חזרה
עם הזנב "בין הרגלים"
או-ףףף
נשיקות לך
אהובה שלי
תגידי... כמה פינות יש בעולם עגול?
מסתבר שבדרך כלל, האהבה נמצאת
ממש מתחת לאף.
תסתכלי קרוב לידך
ותמצאי אותה..
היי מתוקה,
צודקת כמובן,
ללכת אחרי הלב...
התגעגעתי
יפה לך הכתיבה.
המשכת עבורי את הפוסט...
רק שאני עצרתי איפה שעצרתי
ולא בכדי.
אני עושה את החלק שלי,
הוא יצטרך לעשות את שלו.
ושנינו נרכב יחד אל עבר השקיעה
או הזריחה לצורך הענין..
במילים אחרות,
פה נכנס ה"צעד אחר צעד"
לא נכנסת לסרטים, מגיבה למעשים.
צעד הוא, צעד אני...:)
ואני פוחדת יותר מאוטם אחר.
לאו דווקא מאוטם שריר הלב,
זה האחרון, יודע להחלים כשמגיע הזמן הנכון...
יפה לך גילוש האופטימיות הזאת.
איזה יפי
נהנתי
כל כך
אהבתי
כל כך
גילוש, נסחפתי עם הלב והאהבה.
*
אני חושבת שבסופו של דבר, כולם מפחדים להיפגע, במיוחד אלה שליבם עודנו פצוע, אלה שראו וחוו דבר או שניים, בצד הפחות מרנין של החיים.
מאחלת לך הצלחה, תמיד אני נפעמת מהאופטימיות שלך
*
עכשיו...את הרגת אותי.....
יום קסום ומופלא
האהבה מחכה בפינה
לכו למצוא אותה...
רק אהבה מנצחת..............
אני כבר ימצא אותה בפינה......
שיר ענק ......
ברור שהבנתי...
זה הצחיק אותי ברמה של המטאפורה
חוצמזה,
ראית שאצלי בכלל אין חדר אטום,
יש מקלט חיצוני....
חחחחחחח כנראה זאת הסיבה להכל...
זה שצריך להשאר, לא יברח.
אני כל יום מחדש מנסה לשכנע את עצמי
שהמשפט הזה נכון ..
מודה ..שלפעמים מצליח לי .. ולפעמים ..לא ..
עכשיו בטוח
יהיה סוף שבוע
נפלא
אמיתי!....
*
תודה שרה,
מאחלת לי אותם איחולים,
תמיד.
קודם כל אני שמחה שהצחקתי אותך
אמרתי כבר...צחוק טוב לבריאות.....!!
ולא גילוש, לא הבנת אותי נכון
דלתות החדר האטום היו סגורות כל כך טוב
הצטבר עליהם אבק והכל בגלל שלא נפתחו
אף לא קמעה....נו טוב ,אולי מידי פעם סדק קטנטן...
אולי אם הגשם ישטוף ת'אבק
ניתן יהיה לפתוח את דלתות החדר
ואז לא יהיה אטום הוא, אלא פתוח לרווחה
לאויר החדש, לאור האהבה שבחוץ.
קאפיש????
תודה שרי,
סופ"ש קסום..
הצליח לך גם בלי הגהה,
את מבינה?
כשזה נכון, אז זה נכון.
וכשרוצים שינוי, משנים גם את צבע הפונטים
כי ככה זה.
לא משנה מאיזו נקודה מתחילים,
השינוי קורה...
אם אני מבינה נכון
פנינוש..
את בעצם אומרת, שהאהבה פה,
אבל אני לא מוצאת אותה בגלל האבק ?
חחחחח מתה עליך...:)
אני שמחה שאת פה.
גילה
ואם עזרתי ולו במעט...
דייני
ואיפה את רוכבת לך?
נשמה, מה קורה?
התחלת להתרגש משירים?
מתוק ומריר נשמע כמו
מטעמים של פולניה...:)
איזו תגובה יפה
וכל כך נכונה.
לסמוך על עצמי ועל הלב שלי.
יקירה,
הפרגון שלך מראה על כמה אדם עם נשמה את (משהו שהרגשתי עוד קודם למרות הוירטואליות)
האהבה מחכה בפינה? רק שלא תברח לי עד שאמצא את הפינה הנכונה :-)
גילוש
לכי עם האמת שלך
אל תוותרי על כלום
תני לעצמך לגעת לקחת להרגיש...
אוהבת ומככבת באהבה *
תודה יקירה,
אכן שיר מתוק.
סופ"ש קסום...
תודה מזי,
סופ"ש מקסים גם לך...:)
תודה חגי...
הולכת תחוש אחר תחוש
תחושה אחר תחושה...:)
מותק,
גם אם לא תלכי לפינה
הפינה תמצא אותך...:)
אנרגיות של אהבה
נושבות בבנימינה...
תודה
תודה חומד,
אכן האהבה מנצחת.
זום זום זום
עולה הזמר....
"אני מוכנה לפתוח את הלב שוב".
לאהבה חדשה, לאיש אהוב
אני מוכנה לפתוח מגירה
שהתחושה תחזור החזרה
אני אפתח את ידי לרווחה
כשתבוא אליי כמו הזריחה
אהיה לך, ביום, רועה
שלא תעלם עם השקיעה
זה מה יצא
עמי*
גילה יקרה
כתבת נפלא את רחשי הלב
(תרתי משמע)
אהבתי וכיכבתי
שיהיו לך חיים מלאי ריגושי לב טובים
מכל הלב
שרה
גילוש יקרה בהצלחה *שלך שרי
מה אתה אומר אסף...
כשתגיע אתה כותב לי שיר?
עם מוטיבציה כזאת,
באמת האהבה כבר דופקת בדלת...:)
מי כמוך יודע,
שהאדמה באזור שלנו
פוריה ביותר.
מצע נפלא לאהבות...
איזה כיף לשמוע,
ורד.
ספורים על אהבה
תמיד מרגשים אותי.
אנוכית שכמותי!
הפוסט הזה היה חשיפה אישית שלך
ואני ניכסתי אותו לעצמי
כדי להוציא החוצה את התחושות שלי.
הבנתי את זה מיד אחרי שעשיתי "שלח"... (-:
.
אבל את יודעת איך זה.... אחרי השלח,
יש המשך - כי ברבות הימים תמצאנו...חח....
.
אוהבת אותך, אבל את יודעת זאת.
משלימה אותי ואני משלימה אותך בחשיבה.
.
הפוסטים שלך ושלי שזורים אלה באלה.
.
ולגבייך יקירה...
צאי מהחדר האטום.
מחניק שם!!!!!!!!!!
אז נכון... לא ברור איזה סוג של טיל יפגע בך.
אופטימלית זה יהיה טיל של אהבה,
אבל יש סיכוי שזה גם יהיה טיל מסוג אחר.
.
אל תפחדי מותק.
כשאדם הולך עם האמת הפנימית שלו,
הוא לא יכול להינזק,
הוא לא יכול להיפגע.
כשאדם מודע לכך שהוא שהה עד כה בחדר אטום,
כשהוא מרגיש בשל לצאת משם,
תמיד יהיה מי שילווה אותו בדרכו החדשה.
.
אני מניחה שכל אחד לקח למקום אחר את הפירוש
למונח של "החדר האטום".
.
היו שראו בזה מקום מגונן, מקום מסתור.
היו שראו בזה נכות רגשית.
.
את מהסוג הראשון מותק ושלא תהיינה אי הבנות.
מותר לפעמים לנוח, מותר לחפש מגן ומסתור, מותר לבכות,
מותר ללקק את הפצעים, ומותר גם לרצות להיות לבד לזמן מה,
וכל עוד אדם יודע שזוהי תחנת מעבר - זה בסדר גמור.
.
כשחדר אטום - הופך להיות הבית שלך
והחדר היחיד בו אתה משתמש -
אז זו בעיה באמת.
.
את לא שם!! אפילו לא לרגע!!
אחרת לא יכולת להיות מאמנת.
:
.
אגב.. שיניתי צבע. נמאס לי מהוורוד... בודקת את
הגוונים החמים של החום. עוד לא התקבעתי על הצבע הזה החדש.
רק בודקת...(-:
.
תיכף יוצאת מהעבודה,
אז אין לי זמן לעשות אפילו הגהה...
תודה,
כמו שאמרתי,
זה כמעט תמיד
מתחת לאף...
גילוש
ואולי הגשם
ישטוף את האבק
מדלתות הלב
ובין הטיפות
תמצא האהבה.
מקסים.
איריתה
איזה יופי ובדיוק המוטיבציה שהייתי צריכה
את נהדרת את
התחברתי חזק לשיר הזה
כמה מתוק ומריר
עוד חתיכה מהקיר של החדר האטום נופלת,
עוד מחסום נפתח.
כל התרגשות שמתעוררת, כל ציפייה,
היא מתנה. היא מראה ומשקפת
שאני מוכנה לפתוח את הלב שוב.
לאהבה שלי החדשה.
הגיע הזמן.
להיפתח לאט לאט ועוד קצת , לאהוב כל יום מחדש - אין זמן יותר טוב כמו היום .
וכשהאהבה מעבר לפינה , רק נשאר לגלות באיזו פינה
תסמכי על עצמך ועל לבך - את ולבך = 2 מתנות נפלאות עבורך .
כתבתיפ והשיר מקסיםםם*
גילוש...........
קבלי
איך שאני אוהבת את השיר המקסים הזה וגידי גוב ורונה קינן מדהימים
סופשבוע מקסים
מזי
יקרו רק דברים טובים,
אני מבטיחה. הכל לטובה.
בטח אהבת נשמה...
אנחנו על אותו קו גאוגרפי של אהבות.
הזמנתי אותה לאזור
וזה ידבק בכולנו...
אחלה פוסט !!!!!!!!!
ממש אהבתי .
לכי עם התחושות
גילה מקסימה
תארת כל כך יפה ומדוייק את מה שקורה בלב
אכן דיאלוג בין הרצון לבין הפחד.
הולגת לפינה למצוא.........
נו ואחרי שאמרה,
רקדת?
או שאתה עדיין מחכה...
בהחלט אני מאמינה
במחזוריות של הטבע.
הכל מתחבר
לגוף שלנו ולעונות השנה...
כל כך נכון הכל לטובה.
זה ענין של שינוי הרגלים.
לסגור את הלב בפגיעה זה הרגל תוקע
ולא לסגור את הלב זה הרגל מעצים.
*
פוסט יפה אינטימי
מלא כל כך באנרגיות של אהבה
גילוש,
מאד אהבתי את כתיבתך,
רק האהבה מנצחת.
שמחה שאהבת
אהבה זה כל הסיפור...:)
גם לי השיר זמזם בראש
כל הרגשה שמתעוררת היא מתנה. עוד חתיכה מהקיר של החדר האטום נופלת,עוד מחסום נפתח.
כל התרגשות שמתעוררת, כל ציפייה,היא מתנה. היא מראה ומשקפתשאני מוכנה לפתוח את הלב שוב.
מקסים את כותבת . אם תלכי בדרך הזו אין ספק כי תמצאי ותגיעי בדיוק למה שהיית רוצה ...
בהחלט הגיע הזמן :)
עם גישה כזאת, האהבה לא תאחר להגיע גילוש..
אוהב את הפתיחות שלך בכתיבה..
מסכימה איתך מאיה של האהבה.
יש אנשים שלא יודעים שהם בחדר האטום,
חושבים שככה הם וזה קורה להם...
אני איפסנתי את עצמי שם
לפני שנה - מתוך בחירה, בידיעה ברורה
שאני צריכה קצת שקט מכל ההתרגשויות האלה.
צריכה לתת ללב שלי להחלים.
מתוך ידיעה שהגבר הבא של חיי יגיע רק אחרי
שהשמחה תחזור אלי מבפנים.
שתהיה אהבה שאינה תלויה בדבר
מתוך בחירה מתוך האמת שלי
ולא מתוך צורך או פחד כלשהו.
ריח האדמה אחרי הגשם-
אין בושם בעולם שידמה לו
זרעים שניטמנו לפני בוא הגשם,
מניצים בעקבותיו,
מחזיקה אצבעות שתעלה אהבתך
כתבת יפה.
את האהבה שלי מצאתי
מאחלת לכולם שימצאו את האהבה שלהם, כי האהבה היא הכל.
כוכב לך יקירתי.
מאחלת שתמצאי.
לגמרי. עם קצת רצון
וקצת יכולת גם פיל יכול על תרנגולת...
חחחח.. וברצינות, הקיר האטום יכול
לההרס רק על ידי האדם שבנה אותו
ואסור להתבלבל. עכשיו אני מוכנה.
קודם התאים לי. הוא הגן עלי או לפחות
נתן לי את ההרגשה שאני מוגנת
אביה מתוקה,
עכשיו כשהאושר כבר נמלא בי,
עכשיו כשהשמש כבר מחממת את ליבי,
עכשיו כשאור השחר כבר עלה בי -
עכשיו הוא יכול לבוא..
אזה עיתוי גילוש, איזה עיתוי הבאת לי
נראה מה יקרה היום....
יום קסום ומופלא
האהבה מחכה בפינה
לכו למצוא אותה...
אהבתי
כוכב
באהבה
ומעניין, איך שזרעים שנשתלו,
עומדים לספוג מריח הגשם ומים
וממש עוד מעט קט,
עומדים לפרוח
בצבעים עזים ובגוונים נהדרים
מקסים
והשיר הזה של רונה קינן וגידי גוב.....אוהבת מאד
וזה נכון
אני לא סוגרת את הלב כשאהבה נגמרת
גם אם הפגיעה היא קשה
אני תמיד יודעת שהכל קורה לטובה
ואהבה חדשה ממתינה.....מעבר לפינה
מאוהבת באהבה ובתחושת ההתאהבות
תודה לך
לשחק עם הלב,
להזיז קצת את שריריו שנרדמו לזמן מה...:)
תודה ויום נפלא:)
הרגת אותי מצחוק...
קראתי את התגובה שלך ואמרתי לעצמי
לא יכול להיות, אין מצב שמניה לא הבינה
שאני מדברת על עצמי ואז קלטתי
שאת עונה על משהו אחר לגמרי....
אז אני אענה לך על המצב אליו את מתייחסת
ואת תכתבי לי אחר כך תגובה על הפוסט שלי...
את מתארת מצב שבו אחד הצדדים
נכנס אל החדר האטום בו נמצא השני
ומאמין שהוא יכול בעזרת האהבה שלו
לגרום לשני לצאת.
עכשיו שניהם אטומים בחדר האטום.
אחד רוצה להיות בו
והשני משחק ב"נדמה לי".
השינוי יכול לבוא רק מתוך הרצון של הצד השני,
מתוך המוטיבציה שלו. כי אם אינו מעוניין
אז אין שום תהליך.
גילוש יקירתי
בוקר טוב
היום בדיעבד, אני יכולה להגיד ששנים הייתי בחדר האטום,
שזה בעצם לא להיות על המגרש, לא להיות בחיים.
ביום שבו החלטתי לצאת מהחדר האטום ולשחק יחד עם כולם
החיים שלי השתנו, התחילו לקרות לי דברים,הרגשתי חיה
ובין היתר באה לי הזוגיות.
אני מציעה שכל אחד יסתכל באיזה חדר הוא.
ויראה אם הוא בוחר להיות שם או לאו.
כי החיים הם כאן ועכשיו
וחבל על כל דקה שעוברת.
האמת שלי ידעה מה היא רוצה ולנוכח כל הפחדים שיחקה אותה.
הפחדים שלי ימשיכו להיות איתי לעולמים
ואני לא נותנת להם לנהל אותי.
היום אני מנהלת את הפחדים שלי!.
נשמה שלי, תודה על הפרגון!!
את מתארת תהליך של הסתגלות לקשר חדש,
איך שוברים חומה...
איך פותחים לאט לאט עוד סדק ועוד חריץ בחדר האטום.
ולא... אני לא רוצה את זה ככה.
.
זה בטח יישמע ילדותי במקצת,
אבל ממש לא אכפת לי.
הגבר שאני רוצה, זה גבר שיראה אותי
בשיקוף רנטגן ויגיד - זו האחת.
הוא לא ינסה להתחיל עם עוד 8 במקביל,
הוא לא ינסה את מזלו אצל אחרות
או יבדוק עוד אופציות.
הוא לא יצטרך לעבור תהליך של הסתגלות, לימוד,
או ניפוץ חומות.
זה יהיה מישהו שיתבונן בי
ויגיד לעצמו - אותה, ובכל מחיר.
.
גבר שלא מסוגל לאפשר לעצמו אותי
או גבר שאני לא במסגרת ה"תקציב" שלו
(את מבינה כמובן שזה מטאפורית)
זה לא גבר שיכול להיות איתי
ובוודאי לא גבר שאני רוצה.
.
כולנו עוברות את זה,
קצוות של ריגושים, של התחלות חדשות,
גישושים, חיזורים.
ברגע שאני מבינה שהאנרגיה לא מכוונת
במלואה אלי - הסיפור נגמר, או יותר נכון - אפילו לא מתחיל.
.
זו התפיסה שלי.
זו התפיסה שנכונה לגביי.
.
לא רוצה ללוות אף אחד בתהליכים
של התגברות על פחדים,
של לימוד וכדומה.
היתה תקופה שכן הייתי מוכנה לזה.
היום אני מבינה - שלכל אחד יש את המסע (והמשא) הפרטי שלו.
אני סיימתי את המסע שלי.
הלכתי את הדרך לכל אורכה,
עם כל הפקלאות שלי.
היו זמנים שסחבתי גם את הפקלאות של בן הזוג שלי.
וזה במסגרת "בטוב וברע",
אבל אם במאזן יש יותר רע, זה באמת לא שווה,
אז מפרקים, לכן התגרשתי.
.
במסע הזה של חיינו - כל אחד אחראי לגורלו.
ולכן חשוב לדעת באיזה נ.צ. במסע לחבור לכל אחד.
אם אין מוכנות פנימית לקשר, אין תנאים לקשר.
.
והאהבה הזו שאת מדברת עליה - שתחכה לי בפינה.... (-:
צודקת...
הפוסט של מניה, מעורר מחשבות...
לקחת אותו צעד אחד נוסף קדימה...
החדר האטום, שנבנה אחת לתקופה,
מוכח כניתן להריסה...
ע"י כוחות האושר והאהבה!
דרך צלחה!
גילגוש -
יפה ומרגש כתבת -
בפינה קטנה בצל - מתחבאת לה אהבה
אהבה קטנה ומתוקה,
כשהוא יבוא - האושר יתמלא בך
כשהוא יגיע - אור השחר יעלה בך
כמו השמש - יחמם את לבך
כשתהיי איתו לא תחושי כל כאב
מאחלת לך שעם הגשם הראשון
זה שהעיר אותך (ואותי)
שהאהבה תשאר בלבך - לעד
שבת טובה ואוהבת
עם הגשם הראשון התעוררתי מוקדם.
יום קסום ומופלא
האהבה מחכה בפינה
לכו למצוא אותה...
*