הצהרת עקרונות: נדודי שינה לעולם יכתוב 250 מילה נדודי שינה לעולם לא יכניס סרטים ותמונות
ההיסטוריה, אמר פעם הנרי פורד, גאון התעשייה האמריקאי, היא קשקוש מוחלט. היסטוריונים, הם טיפוסים עלובים, שמחפשים סיפורים על אנשים גדולים מהם. למעשה, הוא טען בספרו (שמעולם לא תורגם לעברית בגלל דעותיו האנטישמיות), מדובר ברשימה של קנאים צרי יכולות, אשר הנבירה האובססיבית במעשי אנשים אחרים, נותנת להם תחושה של גדולה. בעצם, ההיסטוריון, הוא המקביל האקדמי לכתבי מדורי הרכילות המודרניים. במהלך חייו, כותבים היסטוריונים, פורד עשה פשוט הכל על מנת להיכנס לספרי ההיסטוריה. מאיר ניצן, ראש העירייה המובס של ראשון לציון, אמר פעם ברגע של יושר לנדודי שינה, שהוא צריך לדאוג להיסטוריה של עצמו. ארבע שנים מאוחר יותר, עמד היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן המפואר על תילו. גם עורכו המיתולוגי והכריזמטי של המקומון "ערים" (בשלב שעוד היה מה לקרוא שם), מאיר דהאן, הבין יום אחד, שהזיכרון ההיסטורי יפסח עליו, ועשה את המהפך המחשבתי הראוי והפך לראש מועצה.דהאן, כמו עיתונאים רבים אחרים וכמו ארנסט המינגווי בעצמו, הבין שההיסטוריה אולי נכתבת על ידי ההיסטוריונים והעיתונאים, אבל נעשית על ידי אנשים אחרים. כמו בתחומים רבים אחרים. יש את אלה שעושים ויש את אלה שכותבים. אנשים סבורים שאם מקומם בהווה מובטח, אז גם ההיסטוריה כנראה תזכור. אין טעות גדולה מזו, אולי יוסי בובליל יופיע בויקיפדיה עוד במהלך חייו הפתטים, אבל אין ספק, שההיסטוריה תזכור אותו היטב כמייצג האולטימטיבי בתופעת ההתבהמות. גם זו דרך לרשום היסטוריה על שמך. אנשי הערוצים המסחריים ועורכי הזוהמה בהוט ויס, עוד יאכלו את הקבוע. יותר ויותר אנשים מרחיקים מעצמם ומילדיהם את הטלוויזיה הזאת. החיבור לעיתונות? האם באמת עדיין לא ברור לכולם שהריאלטי התפתח במדורי הרכילות?בפעם הבאה, השקר של חופש הביטוי. |