קיבלתי במייל, לא יודע מי המקור אבל זה ממש חביב J) 

בקיצר, ירדתי מהמטוס בג'ט לג מטורף,

מתנדנד מסטול מעייפות,

רעב לאיזה קרואסון, כולי ג'יפה,

מחכה כמו אידיוט למזוודות עם כל הפיצ'פקעס שסחבתי מהטיול

אישתי, כפרה עליה חיכתה לי בג'יפ בדאבל-פארקינג

כדי שלא ידפקו לה רפורט... 

שדה התעופה נראה כמו לובי של מלון ליגה ז'

או אנא-עארף כמו מה עם כל הפרזיטים והבלאגן שהולך שם...

פתאום, אני קולט את הג'יאר מסתכל עלי דוך

כאילו סימן אותי... 

אמרתי לעצמי "די לחכימא ברמיזא",

אחרי איזה רבע שעה אני קולט שאני יענו בברוך רציני,

בסוף סחבאק לא יצא פראייר,

הדיסק-מן שקניתי, היה עלי ולא במזוודה... 

מהון להון, ההוא פתח לי רק את ההנד-באג,

אמרתי לו: "ביג טיים, יאללה יא-חביבי,

                 יעני מה כבר הבאתי - פאקאקט טרנינג, גטקעס וטישרטס? 

                 ממילא איך שאני מגיע לפנט-האוס הכול עולה ישר לבויידעם" 

הקב"ט דה-מיקולו הבין שאין לו מה לעשות עליי עוואנטות

על האלטעזכען הזה,

תכל'ס שיחרר אותי.

ביי דארלינג

סי יו בעאדן :-))