את תפילתי נשאה הרוח מפולת של שלגים גרמה היא בתוכי שומר לי את השמש שבבטן מכלה שורף אמון ממיס כל הבטחה
בדרך משאלות מעלות אבק משרך יחף דרכי אל האופק האופטימי בו כל משאלותיי ניקוו כמו מיים במדבר
אני אדון מילים ומחשבות שבהווה נדדו עם החולות בו כל מקום להם הוא ביית כמו נוודים של המדבר
עומד סדוק אל מול החרבה מחולל כמו מערבולת מסתובב בלי מנוחה מחפש נווה מידבר בתוכך על צווארך או על כתפך
(תמונה אופטימית שצילמתי לאהבה אופטימית ) כל הזכויות שמורות מרקוזין דב |