
רובנו לא יפגוש מסמך מזויף אחד בחייו. גם לא מרבית עוה"ד שבינינו. תמיד ידעתי שקיימים מסמכים מזוייפים, ושיש אנשים שמזייפים מסמכים, אבל זה היה ענין לספרי הסטוריה, לספרות בלשית, לכרוניקה עיתונאית ופסקי דין פליליים – לא לי. עד שיום אחד...
היה זה לפני שנים לא מעטות. נתבקשתי על ידי רשות ציבורית (נקרא לה א') לגרום למחיקת מי שרשומים עדיין כבעלי זכויות בקרקע – ואין להם יותר זכויות בה. רשות ציבורית אחרת, (נקרא לה ב') שרצתה בזמנו בפינוי השטח, פיצתה את המחזיק בזמנו, החתימה אותו על חוזה פיצוי/פינוי, ואפילו גיבתה עצמה בקבלת יפוי כח בלתי חוזר ממנו. היתה רק בעיה קטנה, הנכס היה רשום בטאבו על שם אנשים אחרים, שהמפונה קנה מהם, אך לא טרח לרשום עצמו במקומם, ורשות ב' לא טרחה לתפור את הקצוות הפרומים. יפוי הכח היה חסר תועלת. לכאורה – אין פשוט מזה. מגישים בקשה לבית המשפט – ומקבלים פסק דין המורה לטאבו למחוק את הרשומים – וזהו. הרי הרשומים, מכרו זכויותיהם למפונה. הם יסכימו או כלל לא יגיבו – והמפונה כבר פוצה והתפנה גם הוא.
לכאורה. אני מגיש בקשה לבית המשפט – ובמקום הסכמה או שתיקה מכל הצדדים, מתייצב בבית במשפט דווקא המפונה, וטוען כי הובטח לו על ידי רשות ב' פיצוי נוסף, שלא ניתן לו. לגיבוי טענותיו הוא מציג צילומים של התכתבות בינו לבין הממונה (ז"ל) מטעם רשות ב'. כמי שמייצג את המדינה, אני חייב בהגינות, מה גם שאין לחץ של זמן למחיקת הזכויות. אני נוטל לידי את הצילומים, עובר עליהם ברפרוף, בלא להתעמק בהם, שהרי הם מול רשות ב' – שאותה איני מייצג – ומעביר להם את צילומי המסמכים כמות שהם, בצירוף מכתב המספר את סיפורם, על מנת לקבל תגובתם. בתשובה אני מקבל, בפעם היחידה בחיי, מכתב המתחיל במילה השלישית שבו. המסמכים הם זיוף, כותבים הם לי. שים לב, הסיומת בכל מכתבי הממונה ז"ל מטעמם, זהה לחלוטין, וכך גם החתימה ומיקומה ביחס לשם ולתואר המודפסים. הלוגו והסיומות של מכתבי הרשות מודפסים בגופן שונה לחלוטין מגוף המכתב, וכך עוד ועוד. בקיצור – כל הנחזה להיות מכתבי הרשות הוא "גזור הדבק וצלם". מכתבם אלי מתחיל, כאמור, במילה השלישית. אחרי הכל, אני אמנם לא מייצג אותם, אך אנו מכירים, ולא נעים להם להתחיל את מכתבם ב"אתה אידיוט?"
לו היו מכתבים אלה מתיימרים להיות של הלקוח שלי, הייתי מעיין בהם – ורואה זאת בעצמי. אבל יתכן שלא רק זו הסיבה לעיוורון הזמני. ביני לביני אני חייב להודות, שהרעיון שיוגש לי מסמך מזוייף – פשוט לא היה קיים בתודעתי. האיש נראה לי נעבעך מוחלט. יותר מישהו שיעבדו עליו, מאשר מישהו שינסה להגיש זיוף, אפילו זיוף פרימיטיבי. פשוט לא עלה בדעתי.
הגשת מסמכים מזוייפים לבית המשפט אינה עברה קלת ערך. הרמתי טלפון לעורך הדין שלו, ויעצתי לו, בבהירות חד משמעית, לחזור בו מטענותיו, להסביר לבית המשפט כעולה על דעתו. אני לא אומר מילה, אני אפילו אוותר על הוצאות המשפט – ונשכח מן התיק. לאחר שהתייעץ עם הקליינט, הודיע לי הוא, כי מרשו עומד על תקפות טענותיו ואמיתות מסמכיו. ביקשתי כמובן את המסמכים המקוריים, ועוה"ד הודיע לי כי לקוחו מודיע לו שהיתה שריפה בביתו, המסמכים המקוריים עלו באש ולא נותרו לו אלא צילומים. הסברתי לו, לאט ובבהירות, שאני מייצג רשות ציבורית. אני לא אביא מומחה פרטי להזים את טענותיו. אני אפנה למז"פ, דבר שיחייב גם הגשת תלונה פלילית. גם הסברתי לו, כאילו לא ידע – כי משתוגש תלונה פלילית – לא בידי לבטלה.
עוה"ד חזר אלי שוב, והודיע לי כי הלקוח בכל זאת עומד על אמיתות טענותיו.
אין מנוס, ניגשתי למשטרה להתלונן. מה אומר ומה אדבר – היחס והשירות במשרד להגשת תלונות במשטרה, משאירים עוד הרבה מקום לשיפור. אבל את מלאכתי אני יודע. אני סובל בהכנעה, מגיש את התלונה, לוקח את מס' היומן, מס' התלונה, וכל נתון מזהה אחר העולה על דעתי – וחוזר כעבור כמה ימים כדי לראות מה נעשה בנדון. היחס אותו יחס, אבל בסופו של דבר אני מגיע למקום בו אכן מטפלים בתלונה. אחרי היחס ב"תלונות", אני מופתע מאד לטובה מן החוקר המופקד על התלונה. עניני, מקצועי, חביב וסימפאטי – כל מה שהייתי מצפה לו מחוקר משטרה טוב – אם לא הייתי עובר ב"תלונות" קודם לכן.
כאשר מגיע לידי עותק מדו"ח המז"פ, אני מתקשר שוב לעוה"ד ומציע לו שוב לחסוך את הבזיון, ולרדת מן הענין. הוא מתקשר אלי פעמיים, פעם כדי להודיע כי מרשו עומד עדיין על טענותיו – ופעם נוספת כדי להודיע שמרשו הסכים לחזור בו מהתנגדותו לבקשה. הוא גם מבין שאין בידי לבטל החקירה המשטרתית, שעתה כבר מוצתה.
כאשר אנו יוצאים מבית המשפט, אני שומע עוד את הנתבע אומר לעוה"ד שלו "תדאג לי למשהו". מה לעשות, עו"ד לא יכול לכפות את הבנתו על הלקוח. הוא יכול היה כמובן להתפטר מן הייצוג, אבל לא בטוח שבכך היה מועיל ללקוח יותר.
כן, היה גם פרק סיום. הוזמנתי להעיד במשפט הפלילי. את הנאשם ייצג עו"ד אחר, שניסה להוציא ממני, שרשות ב' (זו שאותה מעולם לא ייצגתי) אכן הבטיחה לו פיצוי נוסף. עורכי דין הם בד"כ עדים גרועים, ואני גם הגעתי לעדות בעודי קודח מחום. אבל, אמת אני יודע להגיד גם כשאני חולה. מעבר לכך, כמות הראיות, והתנהגות הנאשם, לא הותירו ברירה אלא הרשעה. הזייפן קיבל תשעה חודשים מאסר בפועל, ועל תנאי גם.
אחרי פרשה זו נתקלתי בעוד כמה זיופים – אבל הארכתי מדי גם כך. עליהם אספר אולי פעם אחרת. |
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה, על הרצון הטוב והכוכב.
כאשר סיפור זה התרחש, לא בטוח שהיית כבר (או לפחות לא היית כבר מומחית בגרפולוגיה),
מכל מקום, מי שמגיש מסמך מזוייף לבית המשפט, עובר בעיני עברה חמורה דיה כדי שאתלונן עליו במשטרה.
זאת כמובן, אם איני יכול להרתיע אותו מהצגת הזיוף (כמו שניסיתי גם כאן).
בעוונותי, איני אדם גמיש. אני בדעה שעל אנשי החוק קודם כל להרתיע או להתריע. אבל אם נעברה העברה למרות האזהרה - אין מקום למחילה.
אשמח לעזור בעתיד במקרי זיופים אחרים
זו ההתמחות שלי, יכולת לחסוך את אי הנעימות מול המשטרה
אבל יפה שהופתעת.. אני כבר לא לצערי
שלך
קרן רווה
גרפולוגית משפטית מוסמכת
והנה האתר שלי - www.kerenraveh.co.il
אשמח לשוחח
09-7422383
תודה, גם על הכוכב.
אישית, חשבתי תמיד על הזיוף כעל עברה, אבל גם יגאל קרט, בתגובה הראשונה לפוסט זה, איזכר את הזיוף גם כמניפולציה.
פוסט מעניין. נהניתי לקרוא
ולא יכולתי שלא לחשוב על כך
שזיוף הוא מניפולציה מהסוג הגרוע
עזוב מסמכים מזוייפים
תתאר לך שיש אנשים מזוייפים!!!!!!!!!!!!
החלק התחתון של התעודה, נתן לתלישה. כדי להקל עליה, המקום נחרץ לסירוגין כאשר מקום החריצים מסומן בפס כחול. (- - - - -)
פוסט מעניין ומועיל.
מהם סימני החריצה שצריכים להיות על גבה של תעודת פטירה ?
1. כאשר מוגש לי מסמך לאימות, אני מסתכל עליו מהצד, או מן הגב. בד"כ ניתן להבחין בסימני הלחץ של העט על הנייר.
2. אחרי שפעם אחת הגישו לי צילום צבעוני של תעודת פטירה - למדתי להסתכל על הגב, ולחפש את סימני החריצה של התורף.
ברור שעם קצת מאמץ ניתן לזייף גם סימנים אלה, אבל בד"כ אין הרווח שווה את הטירחה.
אגב, כיום זיופים באמצעות מחשב עם תוכנות רגילות הרבה יותר פשוטים,
לדוגמא אין כל בעייה למצוא ברשת כל סוג חותמת ממשלתית להעתיקה ולהדפיסה
במדפסת צבעונית כאילו נחתמה במקור.
גם חתימות ניתן כיום לסרוק ולהעתיק למסמך אחר.
שני המקרים שאנו דיברנו עלייהם עוסקים במסמכים ישנים שעין בלתי מזויינת
יכולה בבדיקה קצת יותר יסודית לזהותן, כאר השיטות החדשות שפוטו כאן כדוגמא בעידן המחשב
מחייבות בדיקת מומחים ומיקרוסקופים.
תודה על הכוכב ועל הסיפור.
נתקלתי גם אני במסמך שזוייף גסות בעזרת טיפקס, והפקידים הרלוונטיים אפילו לא חשבו שמשהו חשוד כאן. היה זה בתקופה שטרם המחשב, והזייפן אפילו לא חשב להגיש צילום. הוא הגיש מקור, עם שכבת הטיח שעליה כתוב מחדש השם הרצוי.
אלי זה הגיע, כמובן, אחרי שהנפגע מן הזיוף הגיש תביעה.
מסתבר כי סיפורי זיופים נפוצים מאוד, ונתקלתי בשנה שעברה במקרה
שטופל על ידי, לעניין מיסוי מקרקעין על קרקע "שנמכרה פעמיים" (דבר שלא היה),
ורשות המס דרשה פעמיים תשלום מס בגין כל מכירה למרות שהאחת סותרת את השנייה.
לאחר שנים שהמס צבר ריבית והצמדה, קבעתי פגישה עם רשות המיסים וביקשתי לצפות
ביחד עימם בהסכם (שצריך להיות במקור) המצוי אצלם לעניין המכר השני.
ומסתבר - העמוד הראשון להסכם עשוי במכונת הדפסה והוא צילום והפרטים המועתקים עליו
עם נייר קופי, העמוד השני להסכם עשוי במדפסת מחשב ואין זהות בין חתימת הצדדים בין עמוד א'
לעמוד ב' של ההסכם ועמוד ב' כולו צילום.
ברור היה לכולנו כי מדובר בזיוף, אלא שהמזייף כבר לא היה בין החיים ועזבונו היה
בפש"ר, וכעבור יומיים הודיעו מראשות המיסים כי המס מבוטל , קרי לא הייתה כלל עיסקה נוספת על אותה מקרקעין.
תודה על התגובה, הסיפור, והכוכב.
תוכל לקרוא בפס"ד מחוזי חיפה פ 180/99 http://www.courts.co.il/SR/mechozi/m99180a.htm
על זיופים מעשה ידי אומן, ואישיותו של הזייפן המסויים ההוא, אבל גם פיסקה על זיוף כותרת הפקס. והסתמכות השופט על "מידע נפוץ", אולי משום שהתביעה שכחה להתעכב על כך.
למותר לציין כי רחמי העליון נכמרו על הצדיק, והעונש הופחת על ידם.
היתה לי פעם תביעה פשוטה מאוד לדמי שכירות, הברנש שהיה חייב כסף נעמד על רגליו הקדמיות, כמקובל בארצנו החמה וניסה לומר כל מיני דברים מוזרים, חוץ מאת האמת, כלומר שסתם נגמר לו הכסף לשלם, האיש טען כי הוא הודיע "לנו" על סיום השכירות שלו באמצעות מכתב והוא הציג אישור פקס, התברר מיד ובאופן חד משמעי כי הנ"ל זייף את מס' הפקס "שלנו" על גבי האישור שלו, בדרך די יפה, אך קל להפריך את זה.
חיכיתי בקוצר רוח ליום הדיון בבקשת הרשות להגן שלו, על מנת לחקור אותו על תצהירו וכמובן חיככתי את ידי בהנאה נוכח המלכודת שהכנתי לו (סתם, סתם, בחיי שאני לא בן אדם רע ולא אוהב לראות מישהו נופל בפח...:-)) ובסוף, וגם זה מקובל בארצנו החמה, ניתן כנגדו פסק דין אקס פרטה, מסיבה שאני כבר לא זוכר כל כך...
טוב, בטח יש עוד כמה שמזייפות....