המגדלור - חיליק לביא
קרן אור המבליחה בחשיכה ומסמנת כניסה לנמל קטן...
פוסטים אחרונים
- הצטרפות מקוונת ל"אדי" - תורמים חיים - כן, גם אני מצווה להציל חיים 18/11/10
- לא נכה - אל תחנה !!! 17/10/10
- קבלת- שבת גדולה בירושלים עם משפחת שליט 11/8/10
- שכר המינימום לא יעלה - שכר השרים וחה"כ, דווקא כן 7/7/10
- ההבדל בין ההסעות לביה"ס ביפן ובהודו, השורה התחתונה כחומר למחשבה....והשורה הכי תחתונה... 10/6/10
- בר מצווה לידים מונשמים 2/6/10
ארכיון
אם הנכים רוצים להשפיע עליהם להנהיג !
המסר של הד"ר אדולף רצקה, חולה פוליו שמנהל מרכז לחיים עצמאיים לנכים בשטוקהולם, למארחיו הישראלים: אם הנכים רוצים להשפיע, עליהם להנהיג !ד"ר אדולף רצקה אוהב לאכול במסעדות. אבל כשהוא מעיין במדריכי מסעדות בערים שונות שבהן הוא מבקר, רצקה בוחר על פי מספר המדרגות בכניסה ולא לפי מספר הכוכבים. "אני נאלץ להתאים את הצרכים שלי לפתרונות של אחרים", הוא אומר. רצקה, מייסדו ומנהלו של המרכז לחיים עצמאיים בשטוקהולם, חלה בפוליו בנעוריו ומאז הוא משתמש בכיסא גלגלים, נזקק למכונת נשימה ונעזר בעוזר אישי. הטרמינולוגיה חשובה במאבק של רצקה לעצמאות: הוא אינו "רתוק" לכיסא גלגלים, אלא משתמש בו, ויש לו "עוזר אישי", לא מטפל. משנתו של רצקה משמשת השראה לאנשים עם מוגבלות ברחבי אירופה. לפני עשרה ימים חלק אותה עם מארחיו הישראלים בכנס ראשון של המרכז לחיים עצמאיים בירושלים, ארגון שפועל להסרת החסמים לחיים עצמאיים של אנשים עם מוגבלות. המסר העיקרי של רצקה הוא שנכים הם אלה שצריכים לשמש מנוע לשינוי יחס החברה כלפיהם. "אני ראיתי את הפחד, הבוז, השנאה של אנשים שמסתכלים עלי ואומרים לי שהיו מעדיפים להתאבד מאשר לחיות כמוני", אומר רצקה. "אסור לנו להפנים את הגישות האלה שפוגעות בהערכה העצמית שלנו". רצקה, שנפגש עם פעילים ובעלי תפקידים לרבות שר הרווחה יצחק הרצוג, סבור שנכות אינה סוגיה רפואית כי אם סוגיה פוליטית. "רוב הנכים הופכים חסרי ישע בגלל סדר העדיפויות של המדינה שבה הם חיים ובשל תרבות התלות שהיא מעודדת", הוא אומר. חייו הן דוגמה לכך. בצעירותו חי חמש שנים בבית חולים בגרמניה, שם נולד. "היום, בדיוק עם אותה נכות, אני חי ועובד בביתי בשטוקהולם, עם אשתי ובתי". נכים אינם מצליחים לחולל שינוי חברתי משום שהם עסוקים בתחרות על משאבים, תרופות וטיפול, עיסוק שמותיר אותם בתפקיד של קורבנות ומסכנים חסרי אונים, אומר רצקה. אחד המפתחות לשינוי הוא בנטילת מושכות ההנהגה. "עד כמה תהיה אמינה קבוצה פמיניסטית אם בראשה יעמוד גבר?" הוא שואל על דרך ההקבלה. רצקה הוזמן לישראל על ידי דניאלה ברפמן, מייסדת ומנהלת המרכז לחיים עצמאיים שהוקם בירושלים ב-2003 בעזרת ג'וינט-ישראל, משרד הרווחה, עיריית ירושלים וקרנות פרטיות. כיום פועל מרכז דומה בבאר שבע ומתוכננים חמישה נוספים ברחבי הארץ. ברפמן לקתה בפוליו בגיל שנתיים. היא מציירת בפה, היתה מורה לערבית וכיום מקדישה את עצמה למרכז. המוטו של המרכז, שפועל תחת הגג של עמותת "נכים עכשיו", הוא שוויון הזדמנויות במקום חסד ורחמים, ושאיפת מייסדיו לחיות בתוך הקהילה, לתרום לה ולהעשיר אותה, אומרת ברפמן. המרכז מנוהל על ידי הצרכנים - אנשים עם מוגבלות פיסית, חושית, נפשית ושכלית - בהתאם לצרכיהם. הם מספקים מידע על זכויות, סיוע במציאת מטפלים, ייעוץ משפטי, שירות להתקנת אביזרי עזר, תיאטרון קהילתי וקבוצות תמיכה - למשל, לנכות חרדיות. בדרך כלל השירותים לכבדי שמיעה וחירשים ניתנים על ידי חירשים, השירותים ללקויי ראייה ניתנים על ידי עוורים, וכדומה. לוקט ונערך מתוך כתבה של רותי סיני
 כל הזכויות שמורות ,"הארץ" © |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתבה מעניינת ביותר אני גם רציתי ורוצה להיות מנהיגה
כמי שעוסק בסוגיה יום יום- עצומות למיניהן, הפגנות נכים- מיצו את עצמן.....
פקידי האוצר הם שקובעים ולפוליטיקאים לא אכפת...
כמו כן, אנשים חסרי התחשבות, שלא רואים אחרים ממטר- ימשיכו לחנות בחניות נכים, והשוטרים והפקחים לא יאכפו.....
במדינות אחרות זה לא קורה, אצלנו- כן
חיליק תודה שענית לי.
כתבתי באופן פשטני וברור לי שזה לא כ"כ פשוט.
אין לי ספק שיש עוד נתונים שמסבכים את הסיפור שאיני מודע להם.
הנקודה שרציתי להעלות היא רעיון איך "למכור" את הנושא למקבלי ההחלטות.
הם צריכים להבין שהעלות לכולנו מבחינה כלכלית וחברתית תהיה גדולה אם הנושא לא יטופל בצורה נכונה.
כדאי כמובן להעלות נושא זה למודעות הציבור כדי שהוא יוכל לעזור בהפעלת לחץ על השלטון.
אמנון, זה לא כל כך פשוט- לא כל המוגבלים פיזית נולדו נכים....
יש כאלו שהפכו לכאלו, באמצע חייהם.... בגלל מחלות, תאונות, פיגועים, בצבא.....
המדינה אינה מתייחסת לגובה הנכות בילבד ודואגת לצרכי הנכים עפ"י (אי) יכולת תפקודם....אלא ממיינת את הנכים לפי מקור פציעתם / מחלתם....
דהיינו בטופ קיימים נכי מערכת הביטחון שזוכים לקיים רמת חיים סבירה מאוד ומעלה, מתחתם נכי פעולות האיבה ותאונות העבודה שזוכים לקיים רמת חיים סבירה וכך גם נפגעי תאונות הדרכים.
בתחתית הסולם קיימים נכים מלידה ו"סתם" נכים שחלו לפתע באמצע החיים ואלו ביניהם שאינם מסוגלים לעבוד נאלצים לחיות מקצבת נכות בשעור של כ 1,900 ש"ח לחודש ( נכה בשעור 100% )- נכים אלו נקראים: "נכים כלליים"....
אף אחד מאתנו לא יודע מה יקרה לו מחר בבוקר, כל אחד יכול למצוא עצמו חולה, ללא יכולת עבודה, ולמרות ששילם ביטוח לאומי כל חייו, יצטרך להתפרנס מ 1,900 ש"ח לחודש.....
במדינה פרימיטיבית כמו ניו זילנד למשל, הנכים מקבלים את זכויותיהם לפי מגבלותיהם וצרכיהם ולא לפי מקור נכותם, אבל מה מבינים שם, אצלנו- יותר חכמים, וככה זה נראה....
כתבה מעניינת מאוד! תודה ששתפת.
אכן גישה נכונה לאור המצב,
מאחר שאף אחד אינו מתנדב להשיג ולשמור
זכויות לאף סקטור הזקוק לכך.. *
אחד מתפקידיה של מנהיגות הוא להסביר את עמדותיה לציבור ולשלטון.
הנה כמה רעיונות שעלו בראשי בעקבות קריאת הנושא והתגובות:
אדם המסוגל למלא את צרכי משפחתו אינו נכה לפי הגדרתי.
אם המדינה אינה מקילה על אדם עם מגבלות גופניות והוא אינו יכול למלא את צרכי משפחתו אז היא הופכת אותו לנכה!
הייתי משנה את ההגדרה ל"אדם עם קשיים פיזיים" ולא נכה.
אם המדינה תשקיע בתשתיות, חוק, חינוך (וכו) כדי שאנשים עם מגבלות גופניות יוכלו לתפקד ככל האדם אז כולנו נרוויח בהיבטים אלה:
א. כלכלי: אנשים שיתרמו ויתמכו במדינה במקום להתמך על ידה.
ב. בריאותי: אנשים מאושרים ושלמים יותר ולכן בריאים יותר בגופם ונפשם.
ג. חינוכי: חברה בריאה היא חברה המקבלת את השונה לתוך שורותיה ולא דוחקת אותו הצידה.
במילים אחרות - חיסכון של כסף רב וחברה בריאה יותר.
"מדינה נכה הופכת אנשים עם קשיים פיזיים לנכים!"
לשבת ברוכה.
לך לבני משפחתך ויקיריך היה ברוך בהארה !
חיליק שבת שלום,
בוא נראה ומי מכולנו פה יהיה מסוגל לעמוד על הרגליים ולדבר בשם
הנכסים והמוגבלים?
כולם מדברים מדברים ומדברים... אפילו תוכניות טלוויזיה בעניין
לא כל כך הועילו...
צריך מהפך בעניין... צעקה של הרבה יותר אנשים, חתימות ופנייה רצינית
לנציגינו במימשל...
אני יודעת שאני תמימה, אבל לנסות, אף פעם לא מזיק...
שיהיה רק טוב.
* חיליק.
במדינה כמו שלנו, כל נבחר ציבור צריך להיות לפה לאנשים הנכים.
מרגשת הגישה של עשייה ויצירה תוך כבוד ואחריות עצמית.
טוב שישנם אנשים כאלו שלמרות נכותם מצליחים להזיז הרים
חיליק
מדינה מתוקנת בנויה בין היתר על ציבור התושבים השייכים אליה, הזיקה בין המדינה ותושביה היא דו כיוונית - התושבים מחוייבים לקיומה התקין של המדינה בה הם חיים, אך גם המדינה באותה מידה ועוצמה מחוייבת לרווחת תושביה וכשסיטואציה זו מאוזנת אז אנו אומרים כי המדינה תקינה ומתקדמת, על המדינה לקחת בחשבון בסיסי כי לא כל תושביה בריאים בגופם ועל אלה שבהם נתגלו סטיות היא מחוייבת לתת להם את כל הנדרש כדי שהם יוכלו לנהל באותה מדינה חיים תקינים פחות או יותר, על המדינה לבנות כלים, מבנים ושרות שיאפשרו לבעלי הסטיות את מירב הנוחות לניהול חיים תקינים.
מהבחינה המדינית משרד הבריאות הוא שחייב לנהל ולאפשר לתושבים אלה את רווחתם הבסיסית לניהול חייהם, מדינה שבה קמו עמותות שמחליפות את תפקיד משרד הבריאות תוך שהן תלויות על תרומות - היא מדינה שאינה תקינה ומתעלמת מצרכיהם הבסיסיים של ציבור יקר זה, לדאבון לב כך זה היום אצלינו - הנכות היא אינה תענוג של אזרח תושב מדינה שווה זכויות ולכל המוגבלויות הקיימות המדינה חייבת לתת מענה והולם.
חיליק - טוב מאד אתה עושה שאתה מעלה בעיה כאובה זו כי עד היום המדינה לא השלימה את פעולותיה ביחס לנכים וגם היום מבנים ציבוריים שמקימים לא מתחשבים בקבוצה זו שהיא שוות זכויות בכל, חייבים להרים קול
גם בבית הנבחרים שלנו כדי לעורר וזעזע את האחראים.
בברכה חמה - ירמיק.
בס"ד
ההנהגה עליה אתה מדבר אפשרית רק כאשר הנכה הוא ראש המפלגה השלטת. אנו רחוקים מאוד ממצב שכזה ומניסיון אומר לך כי אם כבר מציעים מקום במפלגה מסויימת עדיין המקום יחשב לא ראלי והשימוש בנו יעשה למטרות ויזואליות
לטעמי מי שרוצה להשפיע - צריך להנהיג
זה לא משנה אם הוא זכר נקבה נכה או....
יחד עם זאת יש לבצע רויזיה בכל הקשור לאוכלוסיות מצוקה (לא נזקקים) ובכלל זה גם לנכים.
אני איתך
דודו
היי חיליק. אני יודעת שקשה מאוד גם להתמודד
עם המוגבלות, עם הביורוקרטיה והאטימות ועוד
למצוא כוחות נפש למאבקים ומנהיגות
אבל זו כנראה התשובה! ראה את קריים!
הוא בחור מבריק ועושה כמיטב יכולתו ולעיתים
ההרגשה שהוא עושה יותר מיכולתו!
* חיליק על שאתה לא מתייאש ומעלה את הנושאים
שחשובים לך ללא לאות!
שבת נפלאה לך
לאה HALINKA
נו מה באמת, בישראל לא מעוניינים בנו בכלל.
חיליק
אני מתביישת שאנחנו ממוקמים במקום
כל כך נמוך בעולם, בהתחשבות שלנו בנכים.
אין מילים להוסיף מעבר לבושה והכלימה שאני חשה!
