ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
אני ממשיך לעקוב אחריהם כשאנחנו פורקים את הקניות שלנו אל הדלפק של הקופאית. הגיע תורנו לעשות חשבון. ההוא כבר קדימה, צעדיו נמרצים כשהוא חוצה את מגרש החניה, היא נותרת מאחור, מתקשה לרדת מהמדרכה עם העגלה הגדולה. גבר זר מגיע, מתקרב אליה. אני לא שומע מה הם אומרים אבל זה די ברור: הוא מחייך אליה ונראה שהוא מציע לה עזרה. היא זורקת מבט פצוע אל הגב הרחב והמתרחק של בעלה, ומחזירה חיוך חבוי אל הזר ומנידה בראשה.
האשה שאיתי כבר לא מתעניינת במה שקורה שם, היא מרוכזת בחשבון, ואני לא יכול להסיר מהם את העיניים. נראה שהזר מנסה לשכנע את ההרה, ובסוף מקבל את סירובה ומוותר. הוא הולך משם, בטח כדי לקחת לעצמו עגלה. ההרה מנסה לרדת בכוחות עצמה. היא כושלת, והעגלה העמוסה נופלת על צידה, על הכביש, כל הקניות מתפזרות על האספלט, פירות וירקות, ובקבוקי זכוכית שמתנפצים. את זעקת השבר שלה אני שומע עד לקופה. לא רק אני שומע אותה. האיש שלה עוצר ומסתובב בו ברגע. הוא רואה את העגלה ההפוכה, את אשתו המבועתת, את הגב המתרחק של האיש הזר. הוא חושב שהוא רואה הכל, חושב שהוא מבין הכל. האשה שאיתי כבר חשה מה הולך לקרות, והיא מגששת אחר כף ידי.
צעדים גדולים, כמעט ריצה, וכפות הידיים הגדולות שלו מתאגרפות. הוא רק צועק אחריו אתה לא הולך לשום מקום יא חתיכת בן-זונה! והרגל שלו נשלחת בבעיטה אל הגב התחתון של הזר. הזר קורס מיד על הרצפה, עוצמת המכה משאירה אותו שם. הוא מתפתל מכאב. הענק בועט בו שוב ושוב בבטנו ובפניו, הזר מבקש להגן על פניו אבל המכות נוראות מדי. כשהוא מסיר את ידיו נחשפות פניו המדממות. הענק לא מרפה ומכה בו באגרופים לפנים, הזר כבר לא מתנגד ופניו מוטחות מצד אל צד עם כיוון האגרופים. האשה שאיתי מהדקת את אחיזתה בתוך ידי. היא לוחשת לי: תעשה משהו! כולם עומדים מסביב ומסתכלים ולא עושים כלום. גם אני. מבטים קפואים. השומר הזקן מבקש בשקט: מספיק! תעזוב אותו, מספיק! ואצלי עולים הקולות:
אמא, מתי אבא יבוא? הוא אמר שיבוא מאוחר היום... אל תדאג, אתה יכול להמשיך לשחק. בסדר אמא. למה אתה נראה לי כל כך עצוב פתאום? נמאס לי שהוא מרביץ לך כל הזמן. נשמה שלי, אתה יודע שזה לא בכוונה, זה יוצא לו ככה, הוא אוהב אותי... באמת שזה בסדר.
ההרה שעמדה בחוץ עד עכשיו נכנסת פנימה, הקהל עומד סביב ונועץ בה את מבטיו, ובעלה ממשיך עוד לחבוט באגרופים ובעיטות בזר המדמם שכבר מזמן הפסיק להגיב. היא קוראת לו: די מספיק, הוא לא עשה כלום! הוא רק רצה לעזור לי! אבל בעלה בשלו, ממשיך וממשיך בעוצמה שנראה שהיא רק מתגברת. היא משתהה לעוד רגע ומתקרבת אל בעלה. לא הצלחתי לראות איך זה קרה, זה כנראה קרה בשבריר של שניה, אבל אחד האגרופים העצומים שלו פוגע בה, כנראה בטעות. היא עפה לאחור ונופלת על הרצפה, ולא זזה ממקומה. האשה שאיתי משתחררת מכף ידי, רצה אליה וכורעת לידה.
בעלה נעצר מיד ונעמד מלוא קומתו. נראה שרק עכשיו הבחין בכל האנשים שהתאספו סביבו. הוא מחה את הזיעה מעל מצחו, וידו המגואלת בדם צבעה את פניו באדום. עוד מישהו רוצה לגמור ככה?! הוא שאג, וכולם המשיכו לשתוק. הוא מתרחק מעל הזר, והולך לכיוון אשתו המוטלת על הרצפה. אל האשה שאיתי הוא צועק יאללה עופי, עופי מכאן! אני מתקרב אליהם והיא חוזרת אל חיקי ונעמדת. כל הגוף שלה רועד. גם שלי. הענק נושא את אשתו על זרועותיו, היא מתחילה להתאושש ולפקוח את עיניה, והם מתרחקים משם ויוצאים. כולם רצים אל הזר, ושנינו נותרים על מקומנו. אני מחבק אותה מאחור, מנסה להימנע ממבטה.
מבוסס על מקרה אמיתי.
|
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דנה, גיל - תודה לכם!
מעיק וכבד
ועד החלק של המכות, מוכר ומטריד
תודה כפיר
גיל
סיפור נורא
ממש מכאיב.
אבל כתוב נפלא! מעולה, כפירי.
קוקילידה, emanuel, ליאי - תודה רבה לכן!
למרות מעט הקרדיט שאני מעניקה למנגנון הזה, אבל היה צורך לעצור את האיש האלים הזה ולהזמין משטרה. אני רק חושבת על החוויה המעצימה שהוא קיבל באירוע הזה...
מתסכל.
(ואתה מוכשר, כבר יודע...)
המציאות עולה על כל דמיון.
מישהו היה צריך להזמין משטרה!
אני מבינה את הקפאון ובטח הייתי קופאת בעצמי.
בכל מקרה מקווה שלא - שלא יקרה שוב/ שלא אתקל/ שלא אקפא.
זה לא יחסוך ממנה את שבטו אבל אולי קצת ירתיע אותו להבא.
ובלי קשר - אתה יודע לכתוב, לדייק, מוערך ביותר.
תודה
לירון, איזו הפתעה נעימה, תודה שקראת,
ותתחדשי על יופי של תמונה :)
מזעזע
כל המצב
עצוב שיש כאלה שחיים ככה
כתבת יפה
יש קשר חזק בין החייתי לאנושי, בין יצרים ובין קודי התנהגות,
אבל אני מאמין שזו בחירה - הבחור בסיפור בוחר באלימות כדרך חיים - והוא יכול גם לבחור אחרת.
(לא זוכר אם ראיתי את הסטוריה של אלימות, נדמה לי שכן...סנילי)
נכון, אנה, לא פשוט, חיים רוויי אלימות,
ועם זאת, תקראי לי נאיבי, אבל אני מאמין שזה עדיין עניין של בחירה, ואפשר לנתק את המעגלים האלה.
תודה לך שאת קוראת אותי.
ושוב אתה מצליח בסיפור כל כך קצר לעורר כל כך הרבה רגשות.
יכולתי לראות את כל הסיטואציה נגד עיני.
בהצלחה מותק
מסתבר שחייתי זה סוג של אנושי, או שאנושי זה סוג של חייתי,
תלוי איך אתה מסתכל על זה...
לא ראיתי את "בלתי הפיך" אבל כן ראיתי את הסטוריה של אלימות, ואתה?
תארת שרשרת ארוכה של סבל. האישה שאיתו, הילדים, אלה שטרם נולדו ואלה שנולדו, הקהל, ואיכשהו נראה לי שגם המניאק בעצמו סובל. לא פשוט.
שוקולדית,
זה נורא לעמוד מול סיטואציה כזו בלי יכולת לעזור,
ואני מנחם את עצמי בזה שזו לא שאלה של אומץ או פחדנות -
בימינו, כשסכינים נשלפים ללא היסוס, זו יכולה להיות פשוט התאבדות.
תודה לך.
"חוסר אונים הנלמד" - מושג אכזרי,
אבל זו סיטואציה מאד קשה, ואת פשוט נדרשת להחליט האם להתערב ולחטוף.
אותי מדכא להשלים עם זה שאלימות היא חלק מחיי העיר וחלק מהאנושות (ראית את "בלתי הפיך" הצרפתי?),
זה מאד מקרב את האנושי אל החייתי.
אבל כנראה שזה באמת משהו שלא ניתן לעקור מהשורש, ושתמיד יהיו גילויים כאלה.
אלוהים
כמה עצוב לדעת שזה אמיתי
כמה מכעיס
כמה מזעזע
וכמה חלשה היד מלהושיע......
תיקון - חוסר אונים נלמד
קוראים לזה חוסר אונים נחמד...למה שהאשה שלו חווה
אני מקווה יהיה לזה סוף,
יודעת שיש יש מקרים אמיתיים כאלו, וכל שנותר לי לומר הוא חבל
ואאוצ' אחד גדול!
נחמד שאתה כותב שוב...