הסערה הגדולה בחיי

פונה כרגע אל פתח בייתך

השטפון הגדול יקרה

שמיי הנהר יגעו ברגלך

לו יכל הירח

היה בא ונושק על שפתייך

וכשעמדת על חול

הים ניסה לעלות על גדותיו

רק כדי להגיע אלייך

את הסערה

את הרוח שנשבה

חדרת לתוכי

כופפת אותי כגבעול

השקית עלעליי

כהיית אגם מיים טהור

אחרי שהסערה שכחה

זכרתי

אחרי הכל ויהי שקט גדול

אז אלחש שמך אהובה

ועוד לא אוסיף לדבר

דיי בזו הלחישה

להכיל את כל המילים ויותר