הבור בנשמתך שואב אותי טופח על פני מציאות אחרת חשדות חייך מאיימים לסדוק את אמוני את אהבתי את שמחתי. הבט בגשם הנח לו לשטוף את פניך למהול דמעותיך הנח לו לשאת כאביך. הבט בי הנח לי לחבק אותך להטמין חיוכי בליבך הנח לי לזרוע בך אהבה. הבט בי או הפנה גבך אלי וחזור אל באר ייסוריך. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
: ) מייאוווווווווּ...
את צודקת, הוא אכן פגוע, אבל הוא כבר לא ילד.
עכשיו יש לו בחירה: לחפש דרך החוצה, לתת יד
למי שמושיט לו יד, לראות את החיוכים שנועדו לו,
לקבל את האהבה והחברות שמוצעים לו. אם יבחר
להישאר בבור שלו, אני אחמול עליו אבל רק מרחוק.
בארות של ייסורים הם כמו חול טובעני: אם אכנס לשם
אני עלולה לטבוע בעצמי.
תודה לך הלוחשת לחתולים.
מצד אחד את לא צריכה להפגע ממי שלא מסוגל לקבל.
מצד שני, הייתי רוצה שתחושי חמלה כלפיו.
מי שְבנשמתו יש: בוֹר,חשדות,דמעות, כאבים,
מי שלא מסוגל להביט בעיניים מפחד הִבלעוּת בזולת
מי שיש בו באֵר של ייסורים -
תחשבי מה עשו לו שהוא ככה, ומה עשה לעצמו,
ואיך הוא בודד. ותחמלי עליו, גם מרחוק.
הוא ילד פגוע. יודעת.
ואני כבר חששתי שנטשת אותנו.
תודה.
היי. חזרת.
מצברוח טוב, הא?
תודה.
צודקת לגמרי. שומדבר.
תודה.
את זה אני אוהב! מקסים!
הה, כן, ואין לי הערות
עם כל הכאב, שומדבר לא שווה שיסדוק אמון, אהבה ושמחה.
בייחוד כאלה שלוקטו ונבנו וגובשו בעמל.
(:
בדיוק ככה.
תודה חומד.
צ'או ידידי..
וד"ש לחייך.
נראה לי שלשם בדיוק הוא בוחר ללכת...
תודה.
עדיין לא סגור
עדיין לא פתור
אני הייתי מבקש את הגשם על פניי
שישטוף.
וההוא..... שילך לו ל.....
כן, או שהוא יוצא או שלא- אני לחושך שם לא נכנסת.
תודה איש פח והיזהר מהגשם. שלא תחליד לנו.ווואוווו!
או ש... או ש..... ?