ככל שהזמן עובר גלגל הזמן מסתובב הילד שבך מביט ושואל ללא ליאות בוחן, מביט, צוחק, בוכה... כובש עוד פיסת ידע קם, נופל, הולך, רוצה לדעת טוב ורע, תשובות של אתמול לא תספקנה להרוות את הנפש הצמאה אם עצרת ולו לרגע את מקל הנדודים, היית שם על פסגת ההר מביט מנגד אל המחר מבעד לעדשות האתמול...
ככל שאתה גדל, אינך חדל מהיות עולל בגן של החיים... לגלוש, לעלות ולרדת, להסתחרר בקרוסלה תר אחר ריגושים והרפתקאות בחולות ספוגי גלים של דמעות והרהורים.. או לשכשך במימיהם הצוללים של חופי מבטחים.. בצל ודבש, שחור ולבן, מעלה ומטה... נע ונד, נח ונם יהא אשר יהא ימים יגידו.. הזמן לתומו זורם... ובידך הדבר לשנות או לזרום... לחושך או אור לצעוק או ללחוש להתערבב או להתבדל... כל אשר זורם בקירבך או ממך והלאה הוא היוצר את אשר היותך, משוחרר לדרכך, לעולמך, לחזונך ולכל שעל על האדמה אשר תדרך בה תטביע חותמך....
|