
הקהל מחא כפיים לנוכח שמלתי הקרועה הם הוליכו אותי אל תוך הכאוס משם איני בטוחה מה קרה.
בחושי המעורפלים אני בחרתי אך את כאב המפרקים מידי הקשורות, רציתי להרגיש. דימיתי אותו לחוט תיל הקורע את עורי, הצריבה בערה בי והתפשטה לתוך גופי. משם איני בטוחה מה קרה.
קולות עמומים אני זוכרת, צעקה חרישית מבעד לערפל, רק עוד מכשפה בדרכה למוקד. |
האור מתוך החושך
בתגובה על מסירה מעלי את האבק
רזאל
בתגובה על אדום
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:)
אין לנו מקום בעולם הזה
חשבתי שאת המכשפה האחרונה.
=)
תודה
אין כמוך וזה בטוח
שריפה אחים שריפה
העיירה בוערת יש ריח של מכשפה