0
עיניי מלאכים בשמי הבוקר סדורים לאורך שבילי השעות אדוות כסופות על פני המים זיו הנעורים מפיץ את נוגה העולם.
רוח הדברים על מסלולי הנצח רושף כנפי אש כבדות הלהט מפרה בשדותינו את פרי אהבת הביכורים.
היופי נירקם לצורות בראשית הזרם שוצף במשך הבשר שבלי רעד בצירי ההכרה תופים רדומים לאורך הנהר.
על מסלולי ההקרבה נצברו אבני כאב אני אוסף אותם לפסלי הדעת המיתרים הללו רוטטים אהבה בעיני רוחות הערב החדש. |