0
זוהר מערבי על פני ענני השלכת נושב בוורוד של אהבה סופות פרוצות של רגש מבעד לאישונים דלוחי הכרה.
שעת ערב עוטפת את הארץ במרקמים של כחול וסגול אני עוצם חזק את העיניים אל תוך זמן החלום הקרב.
תנועת המכוניות זורמת אל תוך הלילה פנסים של אדום ולבן זוהרים מעצמם הגוף האנושי הזה מתבלט ברזונו למקצבים רושפים של דעת.
חדרי הפחד שבי מתכנסים בעצמם אל תוך מבוך גבישי הרוח המיתרים האלה סדורים לאותות אני אוסף צדפים לאורך החוף. |