כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עיצוב פנים ואדריכלות

    בלוג שעוסק בחיים של המעצב , הסטודנט וזה שיוצא אל העולם ...

    עיצוב פנים - הגימור

    46 תגובות   יום שבת, 15/11/08, 09:31

    עיצוב פנים - הגימור
    הגימור מהווה סימן היכר לרצינותו ולאיכותו של המעצב, אם בעיצוב אופנה ואם בתחום עיצוב הבית.
    כשם שהבגד היוקרתי המודגם על המסלול ניכר בגימור המוקפד, שאינו מזלזל בשום פרט, מכף רגל ועד ראש, כך יורגש 'על כל צעד ושעל' הגימור בעיצוב הדירה. אם נציין כמה דוגמאות לגימור נכון, הרי מלבד "עיגול הפינות" של המבנה בכללותו, יימנו הפריטים השונים על פי התאמתם זה לזה, כמקיימים "דיאלוג" חזותי בין עצמים מוגדרים. ההתאמה בין ריפוד הכורסאות לבין מסכי החלון, או יחסי הגודל בין החלונות לבין רוחב הקיר, ויתרה מכך, בין גובה החלון לגובה הספה שתעמוד מתחתיו, יעידו על עיצוב מעשי, מוכבד ומושקע, גם בתנאים של סגנון מודרני, המחפש פתיחות וחופשיות.


    יותר מאשר העיבוד הפיזי התכליתי, ההקפדה על הגימור מעידה על אישיותם של שוכני הבית: נוכל לסמוך עליהם שיקפידו שלא להשאיר זנבות גם בתחומים שוטפים, שיהיו מוכנים ללכת עד הסוף, שיישארו נאמנים לעצמם ויכבדו את עצמאותם.


    אין לגזור מן האיפיונים הללו שהגימור חייב להתבטא בעיצוב קלאסי בסגנון "הישן והטוב".

    הנאמנות ניכרת בהשלמת התהליך שהחל בעניין ובתשומת לב לתוצר, וראוי שיגיע לשלבי הפיניש באותה רמת אנרגיה בלי לבזות את הכוונה המקורית. בדרך זאת "השלם יהיה יותר מסכום חלקיו",

    כלומר ישדר שלמות אנרגטית בפעולה. מעניין כי יצירות האמנות הפרועות ביותר כדוגמת "איש הקקטוס" של גונזאלס, השואב השראה מפסלי המתכת של דיויד סמית (1963), הממורקים שלא-למשעי, מקרינות הארמוניה מחודשת על גבי הריסות העולם הישן. - אוסף גרוטאות הברזל, כולל המסמרים האמיתיים שהולחמו לתוך העבודה - מרגע שטופלו ביד אמן יצאו מתחת ידיו מלוטשות כיהלום.


    בפסל הניזכר - כל קוץ וקוץ המזדקר מן הפסל "חסר הצורה" כביכול, מעוצב בעדינות פרטנית ומושקעת, באותה רמה שבה הטבע מביא כל פרט בצמח לצורתו המושלמת עם כל עלה ועלה, עד הנימים הדקים ביותר.
    ידועה הגדרתו של אריסטו, גדול ההוגים הקלאסיים, כי יצירת האמנות היא חיקוי המציאות. ברם הפילוסוף הואיל להסביר למה כוונתו במושג "החיקוי":

    האמן חייב לחקות את הדגם שעלה במוחו כשרצה להמחישו בחומר. באופן זה הוא נאמן לקו האידיאלי

    ("הנעלה והשלם") אף אם צייר סוס הדוהר על זוג רגליו האחוריות, שלא כדרך הטבע (כלומר בסירוג הרגליים) או צירוף דמיוני אחר. עיקרון זה נשאר תקף עד היום כעיקרון חכם, המתקבל על הלב והחושים.


    הגימור הנכון, שסוגר מעגל פעולה במובן אחד, משאיר מרחב לפתיחת מעגלים חדשים, בפעילות החייה של שוכני הבית כמו גם בהמשך העיצוב הדינאמי של חלל המגורים. כדוגמת הפסל הסביבתי העשוי תרכובת של ברזל וריקועי פח, מפטישו של הרב-אמן הבריטי אנטוני קארו (1996), המיצג ה"חלוד" משתלב בנוף ירוק וניגודי - דווקא בזכות עיצובו האוטונומי כתוצר מוגמר.

    אכן, אופנת מיחזור הגרוטאות האקטואלית יכולה לקבל מראה מלוטש העונה לתפישת העולם המודרנית.

    www.cavim.co.il

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/11/08 22:02:

      וואוווו
        17/11/08 10:48:


      מרשים מלמד

       יורד לפרטים הקטנים...

      כיכבתי

        16/11/08 20:09:

      מרתק  ומענין ביותר, לקבל ממך ראיה מיוחדת במינה ולא רק מקצועית.
        16/11/08 14:08:
      מרתק!


      הכתוב מעניין, נמצאים בו הפרטים הקטנים, המשכנעים.

      לכשעצמי אוהבת את ה"חפיף ", כשהוא בא במודע.

      גם לתפרים הגסים קסם משלהם.

        16/11/08 07:22:

      מושקע ומעניין

      אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

      תודה

       

      גיל

        16/11/08 01:03:


      נהדר.

      מסכימה עם כל מילה.

      שלחתי לך כוכב.

      לו יכולתי הייתי שולחת ....עשרה...

      ברכות חמות

      אורית

        16/11/08 00:43:

      רוצה גם בית כזה
        15/11/08 21:01:


      "גימור" מהשורש ג.מ.ר.

      ואתה אומר, שדווקא ה"גימור" פותח מחדש את הדיאלוג ויוצר כיוון חדש...

      מעניין, לא חשבתי על זה.

        15/11/08 20:29:

      סער,

      כתמיד פוסט מענין ומקצועי.

      הגימור הינו החתימה של המעצב בפינה התמונה.

      תודה.

      שבוע טוב.


       

        15/11/08 19:47:

      מעניין
        15/11/08 19:41:


      הבעיה מתחילה אם וכאשר "פארטו" משתתף בחגיגה ...

       

      שהרי

       80% מעבודה (כלשהי) נעשית ב 20% מהזמן (לרוב),

      והטבע האנושי הוא כזה של תוצאות "כאן ועכשיו",

      אי לכך, 

      מעטים ישקיעו את יתרת הזמן (80% זה המון זמן ...),

      כדי להשלים את העבודה (20% שזה גימור בערך )... 

       

      מישהו אמר פרפקציוניזם ? 

      כאן טמון ההבדל ...

        15/11/08 19:10:

      מקסים ונהדר

      תודה לך

      שבוע נפלא

      טלי

        15/11/08 18:59:


      יותר מאשר העיבוד הפיזי התכליתי, ההקפדה על הגימור מעידה על אישיותם של שוכני הבית: נוכל לסמוך עליהם שיקפידו שלא להשאיר זנבות גם בתחומים שוטפים, שיהיו מוכנים ללכת עד הסוף, שיישארו נאמנים לעצמם ויכבדו את עצמאותם.

       

      לגמרי לא חשבתי שהגימור מעיד על אישיותם של שוכני הבית.

      מעניין, מאוד מעניין.

       

      תודה

        15/11/08 18:51:

        15/11/08 18:12:

      הכן הגימור הוא הקישוט האחרון.

      אני מקפיד להשקיע בגימור עבודותיי. לא פחות מטיב הבניה והחומרים,

      אם כי מאמין שהבית צריך לשרת את הדיירים ולא להפך.

      תודה על הכתוב..

        15/11/08 18:03:

      מרשים מאוד

      כאיש שעוסק בתחום הבניה והשיפוצים

        15/11/08 17:55:


      בס"ד

       

      ואז מגיע הנושא הנופי

      ולשם מגיעים  עם אין כסף

      ושם מתחלף המתכנן המקפיד

      והמבצע המקפיד

      והמפקח המקפיד

      ושם כמה חבל

      שיש נתק

      בין המיוחד שהצגת

      לנוף

      ושם מתפשרים

      ואפילו שיש  אדריכל מיוחד

      בשטח יש פשרות

      מדינה צעירה

      יותר טוב מעשרים שלושים שנה אחורה

      אך  החיבור הזה

      אני עובד שם

      כל יום מחדש

      אני תקווה שנגיע לאיכויות שאתה מציג

      או איך אפשר לחבר  בין השניים

      בנין  ונוף

      עודד יפה

        15/11/08 15:00:

      "
      יותר מאשר העיבוד הפיזי התכליתי, ההקפדה על הגימור מעידה על אישיותם של שוכני הבית: נוכל לסמוך עליהם שיקפידו שלא להשאיר זנבות גם בתחומים שוטפים, שיהיו מוכנים ללכת עד הסוף, שיישארו נאמנים לעצמם ויכבדו את עצמאותם. "

       

      * בעיניי גימור מעיד על סוג של רצינות אינטגריטי, עד כמה שזה נשמע פלצני אני מוצאת שזה נכון.

        15/11/08 14:38:
      תודה
      התוצר גאה במעצב*מניף יד
        15/11/08 14:07:

      וואוו איזה בית, אני רוצה!

        15/11/08 13:53:

      thats true in every form of human creation

      (nature is almost alway perfect, isnt it?)

      wish jan had read that 6 years ago and made sure the croisons at saturday breakfasts were "perfect" too. ie: from maison blanc rather than Sainsbury...

      קריצה

        15/11/08 13:14:
      הגימור הוא ההבדל בין רציני ו"חפיף" ולעתים קרובות רואים בארץ את החפיפניקיות. חבל.
        15/11/08 13:04:

      ווי ווי איזה יופי!!!
        15/11/08 13:00:

       מגה אנימציות - כוכבים להורדה
        15/11/08 12:50:
      מסכימה לגמרי, יש להקפיד על הפרטים ועל הגימור. *
        15/11/08 12:24:


      נהדר!!!

      תודה שהבאת.

      אין ספק שמלאכת הגימור בכל עבודה כולל בתחומנו אנו חשובה ביותר.

       

      היא זו, שתבדיל בין תוצאה, שתראה הרמונית ונוטה לשלמות לבין זו, שיבלטו בה ה"תיפורים" הגסים, אלה שבוצעו ביד בלתי אחראית/חסרת אכפתיות.

       

      מלבד אותן יצירות אומנות, שבהן החספוס והשרירותיות הם תוצאה של חשיבה מתוכננת ועמוקה, תראנה כל שאר התוצאות כ"פספוס" אחד גדול.

       

      ראה מקרה של מנתח פלסטי שביצע ניתוח הרמת פנים לפאצייאנטית , אולם את התפירה מאחורי האוזניים השאיר למתמחה שיבצע לאחר שהוא עצמו עזב את החדר. התוצאה ידועה מראש...

       

      אולם בל נשכח דבר אחד:

      במקצוע האדריכלות, מקצוענו אנו, אמנם מקורו של הגימור בתוכניות/בפרטים ששורטטו ע"י האדריכל, אך אם לא ימומש ע"י קבלן קפדן ואח"כ לא יתוחזק ע"י בעל נכס אכפתי , יהא ערכו אפסי...

        15/11/08 11:54:

      יפה. למדתי משהו חדש:-)
        15/11/08 11:00:

      מנסיון, לצערי, אני יודע עד כמה החיפוף בסוף יכול לפגוע בכל מה שנעשה קודם. בשיפוץ הבא, לא אוותר. hopefully
        15/11/08 10:47:

      סוף עבודה, גימור, פיניש, כל יצירה מגיעה לשלב הזה. בניה, ניקיון, ציור, אפיית עוגה או כתיבת פוסט.
        15/11/08 10:46:


      למרות שאני בוגרת "בצלאל" ויודעת משהו בהלכות עיצוב, דברים מושלמים במאה אחוז מעצבנים אותי, כולל נשים שפרצופן נראה מפלסטיק. צריך שמץ חצקון כדי להחזיר קצת חום אנושי.

      מכל עבודותיו של מיכאלאנג'לו ששעממו אותי בשלב מסויים בחלקלקותן, הערצתי את סדרת "האסירים" בה נראות הדמויות המעובדות על כל סבלותיהן, נתונות בתוך האבן הטבעית והלא מסותתת.

      כמובן שבקטגוריה זו אין להכליל את יעקוב השיפוצניק שהרכיב לי כיור באלכסון. 

        15/11/08 10:36:

      תודה שהשכלת אותי

      דודו

        15/11/08 10:33:


      עוד נחזור לתקופת "דלות החומר" עם המיתון העולמי..

      מעניין..

      תודה לך על המידע..

        15/11/08 10:31:

      אהבתי.

      מסכימה עם כל מילה.*****

        15/11/08 10:31:


      זה מה שנקרא גימור מושלם,

      יפה להפליא, מושקע ביותר.....

        15/11/08 10:28:


      מ ד ו י י ק

      מרשים!

        15/11/08 10:24:


      לא יכול להיות תזמון מושלם יותר.

      אני נמצאת עכשיו, בימים אילו ממש בשלבי הגימור של ביתי החדש.

       

      תודה

        15/11/08 10:15:

      בלי  הרבה  מילים

      נהדר


       

        15/11/08 10:13:

      מרשים

      ומלמד

      תודהחיוך

        15/11/08 10:06:
      wow
        15/11/08 09:56:

      לא לחינם אומרים כי אלוהים נמצא בפרטים הקטנים


      אחד מספרי העיצוב שקניתי לעצמי לאחרונה ושעוררו תהיות הוא עיצוב פנים של יאכטות.

       

      כלום לא הבינו שמה שמרתק אותי בספר הוא בדיוק זה - רמת הפרטים הקטנים והמחשבה שהשקיעו בכל דבר ועניין שם.

       

      מרתק

      מרגש

      גימורים ללא ספק עושים לי את זה.

        15/11/08 09:52:


      נהדר,

      תודה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      saargolan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין