| אהבתנו הקטנה והדוממת אהבתנו השתוקה והחולמת זו, הניצבת בקצות אצבעותינו איתנו מטופפת, על בהונות רגלינו אהבתנו היחידה והנצחית אהבתנו העכשווית ההכרחית שהיא שבירה מהשתקפות של טל כמו פרפר נושקת היא אל על אהבתנו הנושמת את ימינו אהבתנו הקושרת את ידינו זו, הסופרת הימים והשעות זו הלוחשת שם מלים כל כך רכות אהבתנו החיוורת של מחר אהבתנו הצרודה וכל השאר שלא תברח, תחמוק כערירית רק גשר צר על תהום האפרורית. |