עננה שחורה כבדה

מרחפת עליי

עומד ערום מעל מזח פרידה

באת כמו הגשם

באת הטבעת כל תקווה

באופק ים נבלע בשמיים

גלים עצומים אפורים

עוטפים מגדלור של תקווה

היום אין שחפים לבנים

אין סימן אהבה

עומד מול ים מתכת אפור

על אדמה ללא כסות ללא הגנה

 פעם היית לי אי ירוק בים

שם בלענו זריחות ושקיעות בתשוקה

חילחלת אליי

כמו מיים אל חול

הכלת כל סדק כל תא בגופי

היום את חולפת

כמו נווד במדבר

כמו חולות נודדים

נושבת מתפרקת לגרגר וגרגר

עומד ערום שמש אופטימית יצאה

מול הים

כמו מראה משקפת תחושה

ערום בלי בושה

 הים שיודע הכל

אליו כולם באים לספר

מקבל אותי אליו

שם אני נירגע

ויש לי כח להתחלה חדשה

כל הזכויות שמורות מרקוזין דב