0
רעד אפל לוחש בתדר צורות של חוסר הכרה מפתני החנק אוחזים במסך עשן סגול של חלומות.
הרעש מצייר בנוף דמויות אנוש כבויות משך אני מסרב להביט על השבר הרחב הנהר גדול מסכום מיתריו.
זוויות העין החסרה נושקות לקוי המתאר החלל נמס למגע האור הסריגים דוויים בעצמם.
גופה נע בקיטועים של שחור הכנפיים גדועות בגידיהן הערפל נושב באדום את להט השעות החולף. |