0
שברים רכים במפלס העיניים גופים ברורים של קיום הקסם חורך בשולי המסך אני לא חש דבר.
אין מלאכים בקהל המצפנים סובבים על צירם הדמויות נמסות למגע האור הקסם מתנפץ בתבנית.
לוחות השעונים מהבהבים עצמם לדעת אני מפר באד האשליה השקט לוהט בעיני האדמה אני מחסיר בלבי פעימה.
קר כאן עכשיו מפתני הזמן צורבים בבשר הירח מסנוור באורו את מלוא עוזו הלבן. |