0
רעש הצופרים מהדהד באוזניים באדום התנועה רוחשת בסטקטיות צורמת עננים אפורים מכסים את שמי הגשם בגוונים רחבים של חוסר הכרה.
דמי הפרוטות של הנפש החפצה חיים בוהקים לאור הרחוב הדל שירת האספלט לוחשת מרזבים בחללי פחד על פני מפתני הדעת.
אנשי הקופסאות מהדהדים את צלילי תיבת הנגינה בסדר מונוטוני הפוך דרגשי הצל לא נעים בצירם.
להבת אור החשמל מחלון רחוק מרצדת מקטעים כסופים כרהב כוכבים קפוא אני צועד אל הלילה הגדול. |