ארס‮ ‬העקרב‮ ‬בעקבי‮ ‬הנעליים

אדום‮ ‬לוחש‮ ‬במיתרי‮ ‬התדר

הרוח‮ ‬נושבת‮ ‬על‮ ‬פני‮ ‬מים‮ ‬רבים

האור‮ ‬הזה‮ ‬בוער‮ ‬בעיניים‮.‬

שחור‮ ‬נושם‮ ‬בדגלי‮ ‬הפחד

אני‮ ‬מתגבש‮ ‬לחוסר‮ ‬הכרה

האבנים‮ ‬הללו‮ ‬פוצעות‮ ‬ברגליים

זאת‮ ‬שעת‮ ‬ירח‮ ‬מלאה‮.‬

תיבת‮ ‬הנגינה‮ ‬רוחשת‮ ‬בגלים

עונות‮ ‬אבודות‮ ‬על‮ ‬קרקעית‮ ‬הדעת

אני‮ ‬נושם‮ ‬במילים

מקטעים‮ ‬חסויים‮ ‬של‮ ‬שמים‮.‬

יום‮ ‬ולילה‮ ‬וזה‮ ‬שוב‮ ‬מתערבל‮ ‬לי

הסדר‮ ‬שלי‮ ‬כנראה‮ ‬אחר

אני‮ ‬מרסק‮ ‬במחוגי‮ ‬כול‮ ‬השעונים‮ ‬כולם

יש‮ ‬כאן‮ ‬שערים‮ ‬לשמים‮.‬