0
צללי הרגלים בשחור נושמים את השקט הרעש הזה צורם באוזניים טבעות כחולות של עשן.
סכינים בלות ברעד זה לא מסך של ערפל השחור הזה חזק מהלילה אני לא נושם יותר פתאום.
אפור כהה על פני הרוח מחסיר בעיניי את כול אשר נישכח טכנאים אבודים של חלום מלחשים על ימי האתמול.
שקיפות האשליה בעמודי המסך הינה אני עובר דרך הקירות מישהו תמיד שם מדבר אתי אני אף פעם לא באמת לבד. |