כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    בן סימון ומפלגת העבודה - להתחיל מבראשית

    53 תגובות   יום שבת, 15/11/08, 11:33

     

    דניאל בן סימון (אתר הבחירות שלו) עיתונאי הארץ לשעבר שהודיע על כניסתו לחיים הפוליטים והתמודדותו על מקום ברשימת העבודה הוא אדם אמיץ. צריך להיות אדם יוצא דופן כדי לבחור בעת זו ובמצבה הנוכחי של מפלגת העבודה להצטרף אליה. מפלגת העבודה הרי עומדת בפני התרסקות בבחירות הקרובות וחלק מרואי השחורות, או הריאליסטים, חוששים שיהיה קשה אפילו לדמיין את המפלגה חוצה את קו עשרת המנדטים בבחירות הקרובות.

     

    אבל צריך להקשיב לדניאל בן סימון, למה אני נכנס לפוליטיקה, כדי להבין שמאחורי השיגעון יש הגיון. צריך להקשיב לשיח שלו ולהתבונן באור בעיניו, כדי להבין שדניאל בן סימון ושכמותו, הם הסיכוי של מפלגת העבודה לחזור ולהיות רלוונטית יום אחד.

     

    אולי לא מחר, ככל הנראה לא בבחירות הקרובות, אבל בזכות אנשים כמותו, אם הם לא יישברו בדרך, בבחירות לכנסת ה-19 מפלגת העבודה תשוב. כי הפוליטיקה הישראלית זקוקה למפלגת העבודה, הפוליטיקה הישראלית זקוקה למסורת שלה וזקוקה לערכים שהיא פעם ייצגה ושכחה אותם או מכרה אותם בהיצמדותה לכיסא ובקושי שלה להיפרד מן השלטון.   

     

    כאשר הקשבתי הבוקר לדניאל בן סימון במפגש שהוא ערך בבית סוקולוב ובו הוא חשף את האתר שלו ופתח בפעילות רשמית להתמודדותו בפריימריס של המפלגה, לא יכולתי שלא להתרשם מהחלטתו לדבוק במפלגה.לא יכולתי שלא להעריך את החלטתו להתמודד בה למרות ההצעות השונות שקיבל מגופים ומפלגות אחרות ולמרות שבנסיבות הפריימריס והשריונים הקיימים יהיה לו קשה מאוד להתברג פנימה.

     

    בחירתו של בן סימון במפלגת העבודה היא בהחלט בחירה מעוררת עניין. העולה ממרוקו שבוודאי חווה על בשרו בנעוריו את מנת האפליה, ובבגרותו עקב במשך שנים ארוכות אחר התפוררותה של מדינת הרווחה הישראלית , בחר להתמודד על מקום במפלגה המייצגת, בעיני רבים, את האטימות העדתית ואת האפליה. בן סימון שתיעד את הפער שנוצר בין פלגי משפחה, שבאו מאותם כפרים, ערים בצפון אפריקה ועלו לישראל לבין אלו שבחרו בצרפת, בוחר לסייע להציל את המפלגה שאחראית לחלק ניכר, מן הפערים הללו.

     

    כאשר בן סימון נשאל מדוע מפלגת העבודה, מדוע לא להצטרף אל היוזמה החדשה הנרקמת של שמאל חדש סוציאל דמוקרטי או למר"ץ , התשובה שלו כמעט מפתיעה, "כי זו המפלגה שהקימה את המדינה". בן סימון הנער שלמד בפנימייה בחיפה וחלף יום יום בדרכו על יד בניין ההסתדרות הגדול, סמל הכוח והממסד, לא רוצה להרוס את המפלגה ולזכור לה רק את הרע, אלא זוכר את החלק החשוב שהיא מילאה בתולדות מדינת ישראל ורוצה לקחת חלק בשיקומה ובהתאמתה למאה ה-21.

     

    מפלגת העבודה עומדת, כך נראה, כמעט להימחק בבחירות הקרובות לכנסת. לאחריהן היא תהיה מפלגה מצומקת, מסוכסכת ובעלת חובות עצומים. אך אולי זו גם תהיה נקודת המפנה שלה. ההכרה הראשונה והאמיתית בכך שמקומה באופוזיציה. הכרה בכך שבשביל לבנות את המפלגה מחדש, צריך לדעת להיפרד מן השלטון.

     

    חטאה הגדול של מפלגת העבודה מיום המהפך לפני 31 שנה ועד היום הוא, שלמעשה היא מעולם לא פתחה תודעה של אופוזיציה. היא מעולם לא הפסיקה לראות את עצמה כמפלגת השלטון ומעולם לא ידעה לברוא את עצמה ככוח אלטרנטיבי. תופעה שהחמירה בשנים האחרונות והפכו אותה למפלגה נגררת ולא למפלגה מובילה.

     

    הסיבה שנתניהו מוביל כיום בסקרים ואולי אפילו ישוב לכסא ראש הממשלה, קשורה לכך, שהוא ידע שיש רגע שבו צריך לוותר על ישיבה בקואליציה על מנת לבנות את עצמו כאלטרנטיבה עתידית, לסיבוב הבא. זהו סודה של הפוליטיקה, האנשים שקברנו אתמול יכולים לחזור מן המתים מחר, כל כמה שנים יש סיבוב נוסף.

     

    אין פוליטיקאי ראוי אחד שלא עבר שנות מדבר ארוכות. דה- גול כגיבור צרפתי נערץ לאחר מלחמת העולם השנייה חיכה עד 1958 להזדמנות שלו. מפלגת הלייבור בבריטניה חזרה בעוצמה לשלטון רק לאחר שהמציאה את עצמה מחדש בראשות טוני בלייר לאחר 18 שנות שלטון שמרני, מי שרוצה לשרוד לאורך זמן בפוליטיקה צריך להיות מוכן לחוות תקופות שפל ויובש. אם מפלגת העבודה רוצה להיות בעתיד גורם בעל משמעות בפוליטיקה הישראלית, היא צריכה להשתחרר מן הצורך להיות חלק מן הממשל ולהכין את עצמה לחצייה ארוכה של המדבר הפוליטי.     

         

    דרג את התוכן:

      תגובות (52)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/12/08 14:30:


      חברים יקרים אני חושב שטעות בידכם מפלגת העבודה רחוקה מלהתרסק

      והאיש היקר הזה בן סימון אפילו נבחר למקום ריאלי

      מפלגת העבודה תפתיע ובגדול למרות ההספדים איך דניאל בן סימון אמר "כי היא הקימה את המדינה"

      ביום הבחירות לותיקים תרעד היד והם ילכו לפי המורשת לקיבוצניקים אין דרך אחרת וגם הם יתיצבו

      המושבניקים יצמדו כמו גדולים למפלגת העבודה כי להם דרך אחרת

      ואני מקווה ששלי בוג'י אופיר ובן סימון יביאו את הקולות מהמרכז לכן אל תמהרו להספיד

      אני מעריך 17 מנדטים למרות האי פופולאריות לכאורה

      יום טוב לכולם

        21/11/08 03:31:


      דניאל בן סימון

      היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל

      איש נדיר וראוי

      שמה שהוא כותב ממש מצליח לגעת

      לא סתם ססמאות ואמירה של משהו שנרצה לשמוע

      אלה משהו עם המון המון חום

      אם היו לנו עוד כמה אנשים כמוהו

      המדינה שלנו הייתה נראית אחרת לגמרי

        20/11/08 01:43:
       מולי,

       

         לא עבר יום והגיעה ההזדמנות.

        לפני כמה שעות הצטרפתי לתנועת "לב אחד ורוח חדשה"

        שחרטה על דגלה עקרונות שקרובים ללבי. 

       

        לפרטים נוספים ר' כאן

         אחריות - לב אחד ורוח חדשה


       תנועה עממית זו נרשמה השבוע כמפלגה,

       שתתמודד בבחירות הקרובות.

       

        בידינו, העם, לשנות את המצב!

       

        דורון
       

        19/11/08 09:00:

      צטט: דורון טל 2008-11-18 23:21:19

       

      אמנם החלטתו של בן-סימון להשתלב במפלגת העבודה כדי לקדם את תפיסת עולמו היא החלטה חשובה ומבורכת. אולם, מפלגה זו משמשת מזה שנים כזירת התגוששות בין אינטרסנטים, שהקשר בינם לבין עקרונותיה קלוש למדי. לדאבון לב מדובר במפלגה רקובה מבפנים האוכלת את כל הכוחות החדשים שבה. לעניות דעתי יאכלו שם את בן-סימון בלי מלח, כפי שעשו לאידאליסטים קודמים שהצטרפו.

      גילוי נאות: לאחרונה החלטתי לבטל את חברותי (הפסיבית) במפלגת העבודה, משום שהגעתי למסקנה שאין לה תקומה.
       

       

       

      ההגיון מניח שאתה צודק

      הרצון מבקש להאמין

       שיש תמיד סיכוי לתקומה

       

        18/11/08 23:21:

       

      אמנם החלטתו של בן-סימון להשתלב במפלגת העבודה כדי לקדם את תפיסת עולמו היא החלטה חשובה ומבורכת. אולם, מפלגה זו משמשת מזה שנים כזירת התגוששות בין אינטרסנטים, שהקשר בינם לבין עקרונותיה קלוש למדי. לדאבון לב מדובר במפלגה רקובה מבפנים האוכלת את כל הכוחות החדשים שבה. לעניות דעתי יאכלו שם את בן-סימון בלי מלח, כפי שעשו לאידאליסטים קודמים שהצטרפו.

      גילוי נאות: לאחרונה החלטתי לבטל את חברותי (הפסיבית) במפלגת העבודה, משום שהגעתי למסקנה שאין לה תקומה.
       

       

        17/11/08 23:26:
      אז שפאקינג תיכשל! פעם גם אמרו את זה להרצל! צריך אומץ. צריך אומץ להפסיק להקשיב לאליטות הפלגניות ולהתחיל להקשיב למה שמאחד אותנו - אשכנזים, ערבים ואפילו ערבים-יהודים. כן, כן, ערבים-יהודים, שהיו צריכים להיות הגורם שמקשר אותנו למקום ולמרחב שבו אנו נמצאים ובמקום זה בגלל אליטות רקובות ומושחתות הפכו להיות גורם שמפריד. כי זו הטקטיקה שלהם - להפריד אותך משכמותך ואז לבוא אליך בכל מיני כיוונים, מימין ומשמאל.
        17/11/08 22:42:

      צטט: ransom stark 2008-11-17 22:21:06

      מי דיבר על אידיאלים? אני הרבה יותר קרוב לניטשה ופוקו מאשר לאתונאים. מה שדב חנין (לדוג') עשה זה אידיאלי? לא, זה אופטימי! זה ליצור מטרייה משותפת. זה ליצור משהו כנגד אסטרטגיית הפרד ומשול של בעלי ההון. זה חייב להתבטא ברמה הארצית - פשוט חייב.

       

      בוא נתחיל מחדש. אני מסכים עם תפיסתך, אני הייתי שמח לראות גוש כזה קם, הייתי שמח להיות חלק ממנו, אך מאידך אינני חושב שזה משהו אפשרי במציאות הפוליטית הנוכחית ואני חושב שהדוגמא של חנין, יכלה לפעול רק במישור המקומי ובמישור הארצי היא תכשל.

        17/11/08 22:21:
      מי דיבר על אידיאלים? אני הרבה יותר קרוב לניטשה ופוקו מאשר לאתונאים. מה שדב חנין (לדוג') עשה זה אידיאלי? לא, זה אופטימי! זה ליצור מטרייה משותפת. זה ליצור משהו כנגד אסטרטגיית הפרד ומשול של בעלי ההון. זה חייב להתבטא ברמה הארצית - פשוט חייב.
        17/11/08 21:45:

      המציאות כפי שאתה מדמיין אותה בה תקום תנועת שמאל חובקת כל שתוכל להיות אידאליסטית ורעיונית, נראה לי רחוק מאיתנו, מרחק שנות אור.
        17/11/08 18:52:

      צטט: מולי בנטמן 2008-11-17 09:16:02

      צטט: ransom stark 2008-11-16 23:32:33

      צריך תנועת שמאל שתהיה הרבה יותר שמאל אירופאי או נורדי והרבה פחות שמאל ישראלי מסורתי. אני אפילו אגיד משהו מפתיע - בגלגול הישראלי אפשר לשקול שותפות עם גורמים דתיים מסויימים, פשט כי אני לא רואה בקרוב איזשהו סיכוי כאן להפרדת הדת מהמדינה. צריך רשימת שמאל שתדאג ליישום מגילת העצמאות. צריך שהתנועה הזו תהיה מורכבת מכל הסוגים ומכל המינים. וגם אם בהתחלה זה שיהיו בה ערבים יפגע בה אלקטורלית, לאורך זמן זו תהיה אמרה נוקבת, שיש כאן קבוצה שלמה שלא מוכנה להתפשר על חיים פרוגרסיביים, ליברליים וסוציאליסטיים. זו הציונות האמיתית, הציונות הפרקטית ולא זו של שלי יחמוביץ' והדגלים וההמנונים.

       

      יש כאן שתי ישראל, ואין כאן אחדות. ישראל אחת שרוצה שלום, שוויון והשתלבות במרחב, וישראל אחרת - חשוכה, מנוכרת וששונאת את האחר ואת עצמה. צריך אומץ להתמיד לאורך זמן בהצבת אלטרנטיבה של ישראל פרוגרסיבית. הגי הזמן להיפרד מהמטענים הישנים.

       

      זה מסוג החזונות שגם אם הם היו רצויים, קשה לי לראות אותם הופכים למציאות.

       

       

      איזו מציאות? המציאות שלי או שלך? המציאות הנוכחית טובה לך? לעיתים צריך לראות את המציאות כפי שהיא יכולה להיות. אפשר וצריך לנוע קדימה (איזה באסה שניכסו את המילה הזו).

       

        17/11/08 18:46:

      צטט: taltalbo 2008-11-16 21:00:58

      הכל טוב ויפה. והוא באמת איש מרשים ובעל יכולות מדהימות

      אותי בכל אופן הוא מדהים!

      הבעיה היא שזה ממש לא משנה

      בשורה התחתונה העבודה עומדת להתרסק

      צריך להתארגן במלוא המרץ כדי לסייע לתנועה חדשה שתייצג את

      השמאל האמיתי בארץ (וכן,היא כבר מתארגנת)

      אם אנשים כמונו יבינו שצריכה להיות אלטרנטיבה שפויה

      עבורנו, אז יהיה פה טוב. ואז, בדיוק אז יגיעו אנשים

      טובים , חכמים כמו דניאל בן סימון ויוכלו גם להכינס וגם להשפיע!

       

      טלי,

      קודם כל להיאבק על המטרות הנכונות וסדר היום הנכון

      מבחינתי, באיזו מסגרת זה פחות חשוב

      זו יכולה להיות העבודה, או אולי מפלגה חדשה, או אולי מרץ או אולי אפילו לבני

      אבל היעד הראשון הוא חזרה לסדר היום הציבורי הראוי

      וגם לדאוג לאחוזי ההצבעה וליציאה מהאדישות

        17/11/08 09:16:

      צטט: ransom stark 2008-11-16 23:32:33

      צריך תנועת שמאל שתהיה הרבה יותר שמאל אירופאי או נורדי והרבה פחות שמאל ישראלי מסורתי. אני אפילו אגיד משהו מפתיע - בגלגול הישראלי אפשר לשקול שותפות עם גורמים דתיים מסויימים, פשט כי אני לא רואה בקרוב איזשהו סיכוי כאן להפרדת הדת מהמדינה. צריך רשימת שמאל שתדאג ליישום מגילת העצמאות. צריך שהתנועה הזו תהיה מורכבת מכל הסוגים ומכל המינים. וגם אם בהתחלה זה שיהיו בה ערבים יפגע בה אלקטורלית, לאורך זמן זו תהיה אמרה נוקבת, שיש כאן קבוצה שלמה שלא מוכנה להתפשר על חיים פרוגרסיביים, ליברליים וסוציאליסטיים. זו הציונות האמיתית, הציונות הפרקטית ולא זו של שלי יחמוביץ' והדגלים וההמנונים.

       

      יש כאן שתי ישראל, ואין כאן אחדות. ישראל אחת שרוצה שלום, שוויון והשתלבות במרחב, וישראל אחרת - חשוכה, מנוכרת וששונאת את האחר ואת עצמה. צריך אומץ להתמיד לאורך זמן בהצבת אלטרנטיבה של ישראל פרוגרסיבית. הגי הזמן להיפרד מהמטענים הישנים.

       

      זה מסוג החזונות שגם אם הם היו רצויים, קשה לי לראות אותם הופכים למציאות.

       

        17/11/08 09:14:

      צטט: אלון מרחב 2008-11-16 22:39:20

      מפלגת העבודה לא מתרסקת עקב ישיבתה בממשלה.

      ההתרסקות נובעת לדעתי משום שבשנים האחרונות מנהלים אותה אנשים שמחפשים לפני הכל את טובתם האישית. זו הסיבה שבשש השנים האחרונות הוחלפו חמישה יושבי ראש נבחרים: בן אליעזר – מצנע – בן אליעזר – פרץ – ברק. לא דומה למה שקורה באף מפלגה אחרת..

      בכל פעם שנבחר יו"ר החלו "חבריו" לתכנן את החלפתו.

      הישיבה בממשלה לכשעצמה אינה פסולה. מפלגת העבודה הייתה שותפה בשנים האחרונות למספר מהלכים שזכו לתמיכה בקרב קהל בוחריה.

      הבעיה היא שבשלב מסוים היא איבדה את החיוניות, את הרצון להוביל. גם זה נובע מכך שכל יו"ר דאג ראשית להישרדותו כיו"ר, ולא התפנה לתכנן את היבחרו לראש ממשלה.  מובן שישנם גורמים נוספים, אך לדעתי זה גורם מרכזי.

      המהלכים הפוליטיים האחרונים כמו השריון לבן אליעזר ושנוי המקום של נציג המושבים, בכדי שיהיה ראלי, מעידים על כך שהמפלגה איבדה את הרצון להוביל. שהרי מפלגה שרוצה לנצח צריכה להחליף את אלו שהביאו אתה למקום בו היא נמצאת, ולא לעשות מאמצים להשאירם במקומם.

       

      אני לא חושב שהבעיה של העבודה זה האינטרסים האישיים. בכל מפלגה יש תחרות על הראשות. אני חושב שהבעיה היא כן קשורה למבנה של המפלגה. הסיבה שהתחלפו כל כך הרבה ראשים היא דוגמא טובה לכך. בכל פעם היא ניסתה לברוא את עצמה מחדש על ידי הוספתו של מושיע תורן, שידיו טהורות ודעתו צלולה. זהו מאבק של אנשים שכל אחד חושב שלו יש את המפתח לשינוי והצלחה, אין עבודת צוות ראויה, אין טיפוחה של מנהיגות ולכן התוצאה כה עגומה

       

        17/11/08 09:11:

      צטט: דיפלו בובליל 2008-11-16 21:09:11

      מפלגת העבודה לא תמחק אתה יכול להרגע

      הלייבור נופל וקם בכול העולם ועתה קום יקום ואחר כך יתנמנם לו .

       

      הלייבור קם לאחר 18 שנות אופוזיציה

      אם נמתין עוד זמן כה ארוך

      כבר לא יהיה את מי להקים

        17/11/08 09:10:

      צטט: taltalbo 2008-11-16 21:00:58

      הכל טוב ויפה. והוא באמת איש מרשים ובעל יכולות מדהימות

      אותי בכל אופן הוא מדהים!

      הבעיה היא שזה ממש לא משנה

      בשורה התחתונה העבודה עומדת להתרסק

      צריך להתארגן במלוא המרץ כדי לסייע לתנועה חדשה שתייצג את

      השמאל האמיתי בארץ (וכן,היא כבר מתארגנת)

      אם אנשים כמונו יבינו שצריכה להיות אלטרנטיבה שפויה

      עבורנו, אז יהיה פה טוב. ואז, בדיוק אז יגיעו אנשים

      טובים , חכמים כמו דניאל בן סימון ויוכלו גם להכינס וגם להשפיע!

       

      אני נוטה להסכים עם דברייך. זו אמורה להיות שעתו של השמאל אל מול המשבר הכלכלי, זו אמורה להיות שעתו של השמאל אל מול חוסר האונים המדיני, זו אמורה להיות שעתו של השמאל אל מול השחיתות הציבורית. אך לעת עתה, כך זה נראה, רק הימין קוטף את הפירות.

        16/11/08 23:32:

      צריך תנועת שמאל שתהיה הרבה יותר שמאל אירופאי או נורדי והרבה פחות שמאל ישראלי מסורתי. אני אפילו אגיד משהו מפתיע - בגלגול הישראלי אפשר לשקול שותפות עם גורמים דתיים מסויימים, פשט כי אני לא רואה בקרוב איזשהו סיכוי כאן להפרדת הדת מהמדינה. צריך רשימת שמאל שתדאג ליישום מגילת העצמאות. צריך שהתנועה הזו תהיה מורכבת מכל הסוגים ומכל המינים. וגם אם בהתחלה זה שיהיו בה ערבים יפגע בה אלקטורלית, לאורך זמן זו תהיה אמרה נוקבת, שיש כאן קבוצה שלמה שלא מוכנה להתפשר על חיים פרוגרסיביים, ליברליים וסוציאליסטיים. זו הציונות האמיתית, הציונות הפרקטית ולא זו של שלי יחמוביץ' והדגלים וההמנונים.

       

      יש כאן שתי ישראל, ואין כאן אחדות. ישראל אחת שרוצה שלום, שוויון והשתלבות במרחב, וישראל אחרת - חשוכה, מנוכרת וששונאת את האחר ואת עצמה. צריך אומץ להתמיד לאורך זמן בהצבת אלטרנטיבה של ישראל פרוגרסיבית. הגי הזמן להיפרד מהמטענים הישנים.

        16/11/08 22:39:

      מפלגת העבודה לא מתרסקת עקב ישיבתה בממשלה.

      ההתרסקות נובעת לדעתי משום שבשנים האחרונות מנהלים אותה אנשים שמחפשים לפני הכל את טובתם האישית. זו הסיבה שבשש השנים האחרונות הוחלפו חמישה יושבי ראש נבחרים: בן אליעזר – מצנע – בן אליעזר – פרץ – ברק. לא דומה למה שקורה באף מפלגה אחרת..

      בכל פעם שנבחר יו"ר החלו "חבריו" לתכנן את החלפתו.

       

      הישיבה בממשלה לכשעצמה אינה פסולה. מפלגת העבודה הייתה שותפה בשנים האחרונות למספר מהלכים שזכו לתמיכה בקרב קהל בוחריה.

      הבעיה היא שבשלב מסוים היא איבדה את החיוניות, את הרצון להוביל. גם זה נובע מכך שכל יו"ר דאג ראשית להישרדותו כיו"ר, ולא התפנה לתכנן את היבחרו לראש ממשלה.  מובן שישנם גורמים נוספים, אך לדעתי זה גורם מרכזי.

      המהלכים הפוליטיים האחרונים כמו השריון לבן אליעזר ושנוי המקום של נציג המושבים, בכדי שיהיה ראלי, מעידים על כך שהמפלגה איבדה את הרצון להוביל. שהרי מפלגה שרוצה לנצח צריכה להחליף את אלו שהביאו אתה למקום בו היא נמצאת, ולא לעשות מאמצים להשאירם במקומם.

        16/11/08 21:20:

      צטט: יובז 2008-11-15 18:02:30

      מולי,

      לדעתי השאלה היא בכלל לא מפלגת העבודה והאם דניאל בן סימון בחר להצטרף אל המפלגה הנכונה או אל מפלגה נכונה ז"ל.

      לדעתי החשיבות הגדולה היא בכך שאיש יקר כמו דניאל בן סימון החליט לעשות מעשה ולא לשבת מהצד ולהמתין.

      גם אני חושב שדניאל לא ייכנס לכנסת, בטח שלא עם מפלגת העבודה. אני חושב שגם הוא יודע זאת, ובכל זאת זה לא מונע ממנו להיאבק על סדר היום הראוי למדינת ישראל.

      לדעתי זהו המסר האמיתי - להילחם על סדר העדיפויות

       

      וכך גם אנחנו צריכים לעשות, אתה ואני וליאי ומיא ו Rachel

      עוד 3 חודשים.

       

      יובז, אתה נותן לו הרבה יותר מידיי קרדיט.

      כשהוא החליט לעבור, הוא היה בטוח שייכנס.

      עכשיו, הברכיים התחילו לרעוד לו,

      ובחוסר הגינותו (הוא,אגב, לא משיב לי בבלוג שלו),הוא מכין לעצמו את החזרה התקשורתית. "ידון, תזמין אותי להיות מראיין אורח"

      ושלא יספרו לי שזה היה בהומור.

      האיש  הפסיד ,לא פוליטית אני מתכוונת, ובגדול.

        16/11/08 21:09:

      מפלגת העבודה לא תמחק אתה יכול להרגע

      הלייבור נופל וקם בכול העולם ועתה קום יקום ואחר כך יתנמנם לו .

        16/11/08 21:00:

      הכל טוב ויפה. והוא באמת איש מרשים ובעל יכולות מדהימות

      אותי בכל אופן הוא מדהים!

      הבעיה היא שזה ממש לא משנה

      בשורה התחתונה העבודה עומדת להתרסק

      צריך להתארגן במלוא המרץ כדי לסייע לתנועה חדשה שתייצג את

      השמאל האמיתי בארץ (וכן,היא כבר מתארגנת)

      אם אנשים כמונו יבינו שצריכה להיות אלטרנטיבה שפויה

      עבורנו, אז יהיה פה טוב. ואז, בדיוק אז יגיעו אנשים

      טובים , חכמים כמו דניאל בן סימון ויוכלו גם להכינס וגם להשפיע!

        16/11/08 15:28:

      צטט: מולי בנטמן 2008-11-16 09:22:55

      צטט: ransom stark 2008-11-16 01:16:44

      למה צריך להקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה? שוב ליצור ברית של קיבוצניקים ושאר ירקות שחושבים שהם זה המדינה? שוב פעם ליצור עוד אליטה רקובה?

       

      היה איזה מישהו חדש כזה, טרי כזה, בחודש-חודשיים האחרונים. איזה דב חנין כזה שבא ממפלגה כזו שיש בה גם ערבים, ואפילו, שומו שמיים, חחלוקה שוויונית ואפילו בעדיפות!

       

      אבל אי אפשר להתחבר לאחד כזה. אי אפשר גם "לתבל" אותו באיזה עמיר פרץ כזה. אז חס וחלילה זו עוד תהיה מפלגה שתדאג לחלשים. חס ושלום זו תהיה מפלגה שתבין שיש בחברה שלנו קונפליקט מעמדי אינהרנטי.

      דב חנין ומפלגתו יכלו להצליח בתל אביב בגלל שברמה העירונית אנשים לא עסקו בשאלות נוספות מהותיות לחברה הישראלית, בבחירות לכנסת זו כבר סאגה אחרת ולכן בלתי אפשרי. אם התייחסותך לשמאל מרכז היא מראש שלילית ושוללת אז כן, אין הרה לשינוי.

       

       

      בעצם מה שאתה אומר זה, שאם מכניסים את הערבים-הישראלים לעניין, הרי שאז אתה הופך ללא רלוונטי. זה אומר משהו עמוק מאוד על החברה הישראלית ועל השמאל הישראלי, שאולי מתיימר להיות שמאל (ואני לא עוסק כרגע במרכזיות, שמאלה וכדומה - מהבחינה הפוליטית) אבל בשום מקום בעולם לא יכול להיחשב כשמאל ליברלי ו/או סוציאליסטי שלא עושה הפרדה בין דת, גזע ומין.

       

      אבל מולי, אם השמאל "החדש" אכן יילך למדבר האופוזיציוני, לא עדיף שפעם אחת ולתמיד זה יהיה על עניין עקרוני? לעצב את הד.נ.א שלו מחדש? על זה שווה לשבת באופוזיציה ולחכות לזמנך. כל דבר פחות מזה, וכבר עדיפה השיטה האהוד ברקית של הכסא הקורא בקול - "שב עליי!" .

       

      מר"צ החדשה הולכת ומסתמנת כמפלגה הכי לבנה בצד הזה של כדור הארץ. לא למדנו כלום?

       

      אני מעדיף את המפלגה של נפתלי בן-סימון ושלי יחימוביץ' (למרות הסכין בלב בפרשת דב חנין).

        16/11/08 14:07:

      צטט: ransom stark 2008-11-16 01:16:44

      למה צריך להקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה? שוב ליצור ברית של קיבוצניקים ושאר ירקות שחושבים שהם זה המדינה? שוב פעם ליצור עוד אליטה רקובה?

       

      היה איזה מישהו חדש כזה, טרי כזה, בחודש-חודשיים האחרונים. איזה דב חנין כזה שבא ממפלגה כזו שיש בה גם ערבים, ואפילו, שומו שמיים, חחלוקה שוויונית ואפילו בעדיפות!

       

      אבל אי אפשר להתחבר לאחד כזה. אי אפשר גם "לתבל" אותו באיזה עמיר פרץ כזה. אז חס וחלילה זו עוד תהיה מפלגה שתדאג לחלשים. חס ושלום זו תהיה מפלגה שתבין שיש בחברה שלנו קונפליקט מעמדי אינהרנטי.

       

      עמיר פרץ כבר עמד בראש מפלגה ואפילו היה שר הבליטחון, והראה קבל עם ועדה את יכולותיו.

      לא זכור לי שבאותה פאזה דוקא המעמדות המוחלשים היו בראש שמחתו, והוא נראה די שייך בדיוק למה שאתה קורא אליטה רקובה. גם העדות שהובאה לעיל כיצד תמך באי בחירתו של מועמד אחד מהטעם שהוא מתןמכי ברק- היה צריך להאיר לך באור יקרות את דמותו הטרומית.

       

      אם כבר - הקיבוצים המיושנים היו עדיפים. 

        16/11/08 12:01:

      צטט: rachel~~ 2008-11-16 08:41:24

      צטט: מולי בנטמן 2008-11-16 00:30:02

      צטט: rachel~~ 2008-11-15 15:54:07 אחרי שעבדתי עם אלון פנקס בפריימריז האחרונים

      והייתי עדה למאמצים שהשקיע פרץ בטלפונים ושיחות לאנשים

      על מנת שלא יבחרו אותו כי הוא איש של ברק

      אני כבר לא שם!

      אחרי ששלי, ברוורמן איילון הכוכבים של אז לא הצליחו

      אני תמהה עם דניאל בן סימון ישנה משהו.

      אתמול פגשתי בחור שמתמודד במשבצת הצעירים של הליכוד (קרי מקום 35)

      הוא, לצערי כן ישב בכנסת הבאה .

      העולם הפוליטי תמיד היה עולם אכזר הפכפך ונטול סנטימנטים אך אין זה אומר שאין בו מקום לאנשי עקרונות ושבסוף רעיונות טובים יפרחו

       

       לא הפעם. לא עם השיריונים שעשו שם.גם הטובים והותיקים התייאשו, ראה עוזי ברעם

       

       

      עוזי ברעם לא נטש אתמול את הפוליטיקה, הוא כבר וויתר מזמן. המפלגה איננה החשובה מכל היא גם לא מעל הפרטים שמרכיבים אותה אך למסגרת יש חשיבות, יש מטענים וגם יש כוח אלקטורלי גם אם מדלדל.

       

       

        16/11/08 09:22:

      צטט: ransom stark 2008-11-16 01:16:44

      למה צריך להקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה? שוב ליצור ברית של קיבוצניקים ושאר ירקות שחושבים שהם זה המדינה? שוב פעם ליצור עוד אליטה רקובה?

       

      היה איזה מישהו חדש כזה, טרי כזה, בחודש-חודשיים האחרונים. איזה דב חנין כזה שבא ממפלגה כזו שיש בה גם ערבים, ואפילו, שומו שמיים, חחלוקה שוויונית ואפילו בעדיפות!

       

      אבל אי אפשר להתחבר לאחד כזה. אי אפשר גם "לתבל" אותו באיזה עמיר פרץ כזה. אז חס וחלילה זו עוד תהיה מפלגה שתדאג לחלשים. חס ושלום זו תהיה מפלגה שתבין שיש בחברה שלנו קונפליקט מעמדי אינהרנטי.

      דב חנין ומפלגתו יכלו להצליח בתל אביב בגלל שברמה העירונית אנשים לא עסקו בשאלות נוספות מהותיות לחברה הישראלית, בבחירות לכנסת זו כבר סאגה אחרת ולכן בלתי אפשרי. אם התייחסותך לשמאל מרכז היא מראש שלילית ושוללת אז כן, אין הרה לשינוי.

       

        16/11/08 08:41:

      צטט: מולי בנטמן 2008-11-16 00:30:02

      צטט: rachel~~ 2008-11-15 15:54:07 אחרי שעבדתי עם אלון פנקס בפריימריז האחרונים

      והייתי עדה למאמצים שהשקיע פרץ בטלפונים ושיחות לאנשים

      על מנת שלא יבחרו אותו כי הוא איש של ברק

      אני כבר לא שם!

      אחרי ששלי, ברוורמן איילון הכוכבים של אז לא הצליחו

      אני תמהה עם דניאל בן סימון ישנה משהו.

      אתמול פגשתי בחור שמתמודד במשבצת הצעירים של הליכוד (קרי מקום 35)

      הוא, לצערי כן ישב בכנסת הבאה .

      העולם הפוליטי תמיד היה עולם אכזר הפכפך ונטול סנטימנטים אך אין זה אומר שאין בו מקום לאנשי עקרונות ושבסוף רעיונות טובים יפרחו

       

       לא הפעם. לא עם השיריונים שעשו שם.גם הטובים והותיקים התייאשו, ראה עוזי ברעם

       

        16/11/08 08:39:

      צטט: מולי בנטמן 2008-11-16 00:31:23

      צטט: יובז 2008-11-15 18:02:30

      מולי,

      לדעתי השאלה היא בכלל לא מפלגת העבודה והאם דניאל בן סימון בחר להצטרף אל המפלגה הנכונה או אל מפלגה נכונה ז"ל.

      לדעתי החשיבות הגדולה היא בכך שאיש יקר כמו דניאל בן סימון החליט לעשות מעשה ולא לשבת מהצד ולהמתין.

      גם אני חושב שדניאל לא ייכנס לכנסת, בטח שלא עם מפלגת העבודה. אני חושב שגם הוא יודע זאת, ובכל זאת זה לא מונע ממנו להיאבק על סדר היום הראוי למדינת ישראל.

      לדעתי זהו המסר האמיתי - להילחם על סדר העדיפויות

       

      וכך גם אנחנו צריכים לעשות, אתה ואני וליאי ומיא ו Rachel

      עוד 3 חודשים.

       

      אני אחריך, אומנם לא בקצב מהיר מדי ועם ברך פגועה, אבל שם.

       

       

      רואה מולי, אלו כבר דאגות אמיתיות. הברך...

      שמור על עצמך.

        16/11/08 01:16:

      למה צריך להקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה? שוב ליצור ברית של קיבוצניקים ושאר ירקות שחושבים שהם זה המדינה? שוב פעם ליצור עוד אליטה רקובה?

       

      היה איזה מישהו חדש כזה, טרי כזה, בחודש-חודשיים האחרונים. איזה דב חנין כזה שבא ממפלגה כזו שיש בה גם ערבים, ואפילו, שומו שמיים, חחלוקה שוויונית ואפילו בעדיפות!

       

      אבל אי אפשר להתחבר לאחד כזה. אי אפשר גם "לתבל" אותו באיזה עמיר פרץ כזה. אז חס וחלילה זו עוד תהיה מפלגה שתדאג לחלשים. חס ושלום זו תהיה מפלגה שתבין שיש בחברה שלנו קונפליקט מעמדי אינהרנטי.

        16/11/08 00:33:

      צטט: דה מלי 2008-11-15 23:40:46

       

      מולי,

      כרגיל ניתוח חד ,ברור ומרתק. נעים ומעניין לקרוא את החשיבה והטיעונים שלך.

      אני מסכימה עם הערכתך שבמתכונת הזו מפלגת העבודה צועדת על מסלול חלקלק ומסוכן.

      ברק  לא ממש יוצר יחסי עבודה עם אנשי הסיעה ולא מושך אליו עוד  שיתופי פעולה או מתפקדים ובקיצור איננו מפיח חיים במפלגה שנשחקה עד דק לאורך השנים מסיבות שונות.

      על פי תורת המערכות כל מערכת שואפת להתחדשות ולאיזון ואכן רק אחרי טלטלה רצינית תבוא תקומה למפלגת העבודה. בדיוק כפי שטענת.

      אני מקווה שעוד יפתיעו אותנו בפריימריס בדצמבר ותמיד  מצויידת באופטימיות זהירה.

      כן מפלגת העבודה הקימה את המדינה ויש בה כוחות מעולים ואיכותיים בעלי חזון ויכולות עשייה ונתינה. אותם ראוי לשמר ולקדם למנהיגות, ובעיקר מתוך חברי דור הביניים כמו השר יצחק הרצוג המצוין  אופיר פינס אורית נוקד עינת וולף ועוד אנשים טובים. ולי אישית חבל על אנשים טובים שכבר עזבו כגון עוזי ברעם ואפרים סנה ואברום בורג למשל. אולי הם יחזרו למפלגת העבודה המשופרת במתכונתה החדשה אחרי פברואר 09.

      מלי

       

       


      תודה על הדברים מלי

      אינני יודע כיצד יתפתחו הדברים ומה יהיה התוצר של שידוד המערכות הקרב ובא, את המאמצים יש להשקיע לסיבוב הבא ולדעת שבפוליטיקה זקוקים להרבה אורך רוח וסבלנות שלעיתים כוללת שנים ארוכות של ציפייה.

        16/11/08 00:31:

      צטט: יובז 2008-11-15 18:02:30

      מולי,

      לדעתי השאלה היא בכלל לא מפלגת העבודה והאם דניאל בן סימון בחר להצטרף אל המפלגה הנכונה או אל מפלגה נכונה ז"ל.

      לדעתי החשיבות הגדולה היא בכך שאיש יקר כמו דניאל בן סימון החליט לעשות מעשה ולא לשבת מהצד ולהמתין.

      גם אני חושב שדניאל לא ייכנס לכנסת, בטח שלא עם מפלגת העבודה. אני חושב שגם הוא יודע זאת, ובכל זאת זה לא מונע ממנו להיאבק על סדר היום הראוי למדינת ישראל.

      לדעתי זהו המסר האמיתי - להילחם על סדר העדיפויות

       

      וכך גם אנחנו צריכים לעשות, אתה ואני וליאי ומיא ו Rachel

      עוד 3 חודשים.

       

      אני אחריך, אומנם לא בקצב מהיר מדי ועם ברך פגועה, אבל שם.

       

        16/11/08 00:30:

      צטט: rachel~~ 2008-11-15 15:54:07\ אחרי שעבדתי עם אלון פנקס בפריימריז האחרונים

      והייתי עדה למאמצים שהשקיע פרץ בטלפונים ושיחות לאנשים

      על מנת שלא יבחרו אותו כי הוא איש של ברק

      אני כבר לא שם!

      אחרי ששלי, ברוורמן איילון הכוכבים של אז לא הצליחו

      אני תמהה עם דניאל בן סימון ישנה משהו.

      אתמול פגשתי בחור שמתמודד במשבצת הצעירים של הליכוד (קרי מקום 35)

      הוא, לצערי כן ישב בכנסת הבאה .

      העולם הפוליטי תמיד היה עולם אכזר הפכפך ונטול סנטימנטים\ אך אין זה אומר שאין בו מקום לאנשי עקרונות ושבסוף רעיונות טובים יפרחו

       

        16/11/08 00:28:

      צטט: אדם סמית' 2008-11-15 15:45:21

      מדובר בניסיון קצת מצחיק, שהרי האפשרות שהוא יגיע למקום ריאלי ברשימה הוא מאוד נמוך, (מקום ריאלי במפלגת העבודה של עכשיו זה עד 13), מקומו של בן סימון איננו במפלגת העבודה, ולא מהסיבות שהוזכרו בפוסט בכל הקשור לרקע שלו, האפליה שהוא סבל וכל זה. סיבה הרבה יותר פשוטה, דעותיו החברתיות והמדיניות של בן סימון הן יותר שמאלה משל מפלגת העבודה.

      אם למרות זאת, הוא החליט שזו המפלגה המתאימה לו, זה לבטח לא הזמן המתאין להצטרף אליה. אולי לפני שלוש שנים, כשהעבודה הונהגה תחת עמיר פרץ, והציגה קו חברתי יותר הוא אולי היה יותר מתאים. בוודאי שלא תחת ברק.  העניין הוא שמדובר במפלגה אבודה, שכבר מזמן עקפה את קדימה והליכוד מימין, וגם עשרים בן סימונים לא יוכלו לעזור לה.

      אני חושב שבן סימון ואחרים חושבים כבר על היום שאחרי הבחירות ולא על הבחירות הללו שהן כאמר אבודות

       

       

        16/11/08 00:26:

      צטט: tuvi-po 2008-11-15 15:24:29


      אני מאוד מעריך את דניאל בן סימון. גם את עבודתו העיתונאית, גם ובעיקר את החלטתו האמיצה לעבור לאזור הדמדומים של הפוליטיקה. בחירתו בצד הנכון של המערכת הפוליטית הישראלית מעוררת הערכה רבה - גם על רקע סיפורי האפליה, ההתנשאות וכל הג'אז ההוא (שגם אם חלקו אמיתי, רובו מניפולציות מכוערות ודמגוגיה נטו של בגין וחבורתו).

      אבל: בן-סימון, למרבה הצער, בחר בסוס גוסס. סוס שתקוותו היחידה היא ירייה ממוקדת בראש וסיום מהיר ואלגנטי של מנת הייסורים. בחירתו של בן-סימון אומללה לא בגלל תנועת העבודה - אלא בעיקר בגלל סוס הפרא הבלתי נסבל שהיא בחרה לשים בראשה. אהוד ברק הוא הקברן של המפלגה המתה הזאת. הוא לא מנהיג, הוא לא אמין, הוא לא עקבי - והוא בעיקר הוא לא בן אדם. במפלגת העבודה יש אנשים טובים, ודרכה - העקרונית - היא דרך המלך. אבל אהוד ברק הוא בדיוק ביבי נתניהו, רק יותר גרוע.

      ברק גרוע מביבי - כי הוא ביבי בתחפושת. אצל ביבי אתה בוחר את מה שאתה רואה. אצל ברק אתה כאילו בוחר ברק, שהוא כאילו ממשיכו של רבין, של פרס, של בייגה, של אשכול, של שרת. אלא שלברק אין אפילו תכונה אחת חיובית שירש מכל אלה - אבל יש לו בשפע את כל התכונות השליליות. בשפע בלתי נדלה.

      ומי שרוצה לדעת מה יעלה בגורלו של האידיאליסט דניאל בן סימון - שיציץ בדמותה מעוררת הרחמים של עמיתתו, שלי יחימוביץ. מי שהתחילה בתור עיתונאית דעתנית, עצמאית ואמיצה, שגויסה לדגל באקט מעט בעייתי על-ידי פטרונה עמיר פרץ - מתפארת היום בהיותה מלשינה ילדותית על דב חנין ("הוא לא שר את התקווה ובנו משתמט משירות בצה"ל"). הללויה שלי. באמת כל הכבוד.

      דני בן סימון הוא איש וראוי, אבל כמו רבים לפניו - הוא עוד יצטער שבחר להצטרף למפלגה, שמציעה היום - במקרה הטוב - חצי מדרכו שלו. מקומו הטבעי וההגיוני הוא במרצ, לא בגן הילדים הדחויים של א. ברק.

      חבל

       

      אני כפי שכתבתי כבר קודם מסכים עם כל דבריך אך עדין מסרב להאמין שאי אפשר להחזיר את הסוס הזה שיעמוד על רגליו. יש למפלגה הזו יותר תעצומות ממה שנראה, יש לה מאגר מצביעים שאיננו זניח גם בשעות מצוקה  ויהיה מצער לראות אותה גוועת כך ללא כל תכלית.

        16/11/08 00:23:

      צטט: life3 2008-11-15 14:16:02

      ה-DNA של מפלגת העבודה הוא של מפלגת שלטון או לפחות שותפה לו. היא לא תשרוד באופוזיציה מפני שהיא תהיה שם חיוורת ואומללה הרבה יותר ממרצ כמפלגת דגל של הסוציאל דמוקרטיה. מדובר במפלגה שחלקה איגודים ועבודה וחלקה הון - וההון חובר לשלטון והאיגודים גילו שאפשר בלעדיה.

       חלקה אנשים ונשים שיכולים לחבור מחר בבקר לדליה איציק. חלקה אנשים שיכולים לחבור לחיים אורון. המשבצת האמצעית תפושה. גם המשבצת משמאל תפושה. וגורלם של הליברלים העצמאים או מפ"ם ז"ל מלמד שלא תמיד צריך או ניתן להאריך חיים במסגרת פוליטית שהתרוקנה מתוכן.

      אין בכך ערך פוליטי העומד בפני עצמו - אם אין התחדשות וצמיחה חדשה מתוך השורות.  

      אנשים כמו בן סימון יכולים בהחלט להיות תוספת צמיחה ואכות ראויה. מראה אנושי חדש. אך לא הייתי רוצה לראות אותו ממותג כמקבילה המזרחית החדשה של שלי יחימוביץ'. נדמה לי שכל סוגיית היחסים שבין עדות למפלגות יצאה מן האופנה ונמאסה על השיח-  וטוב שכך.  

       

       אני מסכים עם הדברים, אינני יודע אם המפלגה היא ברת שיקום או לא, אני מסכים שאין בה שמץ של תודעת אופזיציה אך המציאות תכריח אותה ושם גם יחל תהליך התיקון. אחרת היא תחדל מלהתקיים.

       

       

       

        16/11/08 00:20:

      צטט: מיא 2008-11-15 13:00:45

      או בקצרה - האם אתה באמת מאמין שניתן להתחיל מבראשית במתכונת הקיימת?

      ולשם מה בכלל?

      אם מבראשית - אז למה לא באמת מבראשית?

      למה מבראשית עם אותו מנגנון מסואב? 

       

       


      שאלה קשה, לא אני לא בטוח שניתן לבנות את התיקון של המפלגה הזו מבפנים. אך אני מאמין שזה שווה ניסיון
        15/11/08 23:40:

       

      מולי,

      כרגיל ניתוח חד ,ברור ומרתק. נעים ומעניין לקרוא את החשיבה והטיעונים שלך.

      אני מסכימה עם הערכתך שבמתכונת הזו מפלגת העבודה צועדת על מסלול חלקלק ומסוכן.

      ברק  לא ממש יוצר יחסי עבודה עם אנשי הסיעה ולא מושך אליו עוד  שיתופי פעולה או מתפקדים ובקיצור איננו מפיח חיים במפלגה שנשחקה עד דק לאורך השנים מסיבות שונות.

      על פי תורת המערכות כל מערכת שואפת להתחדשות ולאיזון ואכן רק אחרי טלטלה רצינית תבוא תקומה למפלגת העבודה. בדיוק כפי שטענת.

      אני מקווה שעוד יפתיעו אותנו בפריימריס בדצמבר ותמיד  מצויידת באופטימיות זהירה.

      כן מפלגת העבודה הקימה את המדינה ויש בה כוחות מעולים ואיכותיים בעלי חזון ויכולות עשייה ונתינה. אותם ראוי לשמר ולקדם למנהיגות, ובעיקר מתוך חברי דור הביניים כמו השר יצחק הרצוג המצוין  אופיר פינס אורית נוקד עינת וולף ועוד אנשים טובים. ולי אישית חבל על אנשים טובים שכבר עזבו כגון עוזי ברעם ואפרים סנה ואברום בורג למשל. אולי הם יחזרו למפלגת העבודה המשופרת במתכונתה החדשה אחרי פברואר 09.

      מלי

        15/11/08 23:01:

      צטט: ליאי 2008-11-15 22:12:30

      צטט: יובז 2008-11-15 18:02:30

      מולי,

      לדעתי השאלה היא בכלל לא מפלגת העבודה והאם דניאל בן סימון בחר להצטרף אל המפלגה הנכונה או אל מפלגה נכונה ז"ל.

      לדעתי החשיבות הגדולה היא בכך שאיש יקר כמו דניאל בן סימון החליט לעשות מעשה ולא לשבת מהצד ולהמתין.

      גם אני חושב שדניאל לא ייכנס לכנסת, בטח שלא עם מפלגת העבודה. אני חושב שגם הוא יודע זאת, ובכל זאת זה לא מונע ממנו להיאבק על סדר היום הראוי למדינת ישראל.

      לדעתי זהו המסר האמיתי - להילחם על סדר העדיפויות

       

      וכך גם אנחנו צריכים לעשות, אתה ואני וליאי ומיא ו Rachel

      עוד 3 חודשים.

       

      העניין הוא שבעוד 3 חודשים יהיה מאוחר מדי...

       

       

       

      מעכשיו ועד ה 10.2

      ולא, לא יהיה מאוחר מדי.

      לא הפעם

        15/11/08 22:12:

      צטט: יובז 2008-11-15 18:02:30

      מולי,

      לדעתי השאלה היא בכלל לא מפלגת העבודה והאם דניאל בן סימון בחר להצטרף אל המפלגה הנכונה או אל מפלגה נכונה ז"ל.

      לדעתי החשיבות הגדולה היא בכך שאיש יקר כמו דניאל בן סימון החליט לעשות מעשה ולא לשבת מהצד ולהמתין.

      גם אני חושב שדניאל לא ייכנס לכנסת, בטח שלא עם מפלגת העבודה. אני חושב שגם הוא יודע זאת, ובכל זאת זה לא מונע ממנו להיאבק על סדר היום הראוי למדינת ישראל.

      לדעתי זהו המסר האמיתי - להילחם על סדר העדיפויות

       

      וכך גם אנחנו צריכים לעשות, אתה ואני וליאי ומיא ו Rachel

      עוד 3 חודשים.

       

      העניין הוא שבעוד 3 חודשים יהיה מאוחר מדי...

       

       

        15/11/08 18:02:

      מולי,

      לדעתי השאלה היא בכלל לא מפלגת העבודה והאם דניאל בן סימון בחר להצטרף אל המפלגה הנכונה או אל מפלגה נכונה ז"ל.

      לדעתי החשיבות הגדולה היא בכך שאיש יקר כמו דניאל בן סימון החליט לעשות מעשה ולא לשבת מהצד ולהמתין.

      גם אני חושב שדניאל לא ייכנס לכנסת, בטח שלא עם מפלגת העבודה. אני חושב שגם הוא יודע זאת, ובכל זאת זה לא מונע ממנו להיאבק על סדר היום הראוי למדינת ישראל.

      לדעתי זהו המסר האמיתי - להילחם על סדר העדיפויות

       

      וכך גם אנחנו צריכים לעשות, אתה ואני וליאי ומיא ו Rachel

      עוד 3 חודשים.

       

        15/11/08 17:29:

      צטט: pbhba 2008-11-15 14:03:49


      למיא

      העובדה שהמנגנון [אפילו המסואב] קיים, חוסכת את הקמתו.

      וכן- יש כאן כנראה דגש חזק על סימליות, בדיוק כמו שיחוס כל העוולות החברתיות למפלגת העבודה שקלטה את העולים בתנאים לא תנאים, אף הוא לדעתי חד צדדי וסמלי. אף אחד מחסידי ביבי, [ולחלופין שונאי מפלגת העבודה בכל שם שתקרא לעצמה], לא שואל מה עשתה מדיניות ההפרטה שלו להמונים הלא עשירים מאד.

       

      לא בטוח שמנגנון איננו עול בימינו. ראי את תנועת קדימה שללא מוסדות מאחוריה מגיעה לבחירות עם הון רב יחסית לעומת מצבם הכלכלי הרעוע של המפלגות המסורתיות

       

        15/11/08 17:28:

      צטט: shai.h 2008-11-15 13:24:24


      הצלחתו של אדם יקר כמו דניאל בן סימון במפלגת העבודה אליה רק נכנס תלויה בעיקר ביכולת שלו ושל חברים חדשים שיצטרפו להתחבר לערכי השמאל הישנים. כל עוד מוליך את המפלכה המיליונר ברק והעסקנים פואד ושמחון אין לו סיכוי. בינתיים בן סימון הולך נגד הזרם לאחר שאנשים אידאולוגיים כמו רן כהן וקודם יוסי שריד פורשים. אני חושב שהצטרפותו לעבודה הינה מהלך נכון דווקא בכלל סגירת המעגל האישי שלו. העבודעה זקוקה לערכים אידאולוגיים בדיוק בתקופה הזו שהיא מרוקנת לגמרי. השאלה היא אם בן סימון יסכים להניף רק ראת הדגל החברתי או יתפזר כמו בן-עמי לכל כסא אפשרי, או כמו שלי יחימוביץ' יהפוך רק לפרלמנטר טוב. הצלחתו תלויה במיקודו.

       

      אני מסכים עם כל מה שכתבת. אני מעריך שלאחר כישלונה הצפוי של המפלגה בבחירות הקרובות יחל תהליך התחדשותה של המפלגה. כי אם זה לא יקרה אז, הרי זה יהיה סופה.

       

        15/11/08 16:37:


      הבעיה של דני בן סימון היא שהוא לא יכנס לכנסת כי מפלגת העבודה תקבל 3 מנדטים.

       

        15/11/08 15:54:

      אחרי שעבדתי עם אלון פנקס בפריימריז האחרונים

      והייתי עדה למאמצים שהשקיע פרץ בטלפונים ושיחות לאנשים

      על מנת שלא יבחרו אותו כי הוא איש של ברק

      אני כבר לא שם!

      אחרי ששלי, ברוורמן איילון הכוכבים של אז לא הצליחו

      אני תמהה עם דניאל בן סימון ישנה משהו.

      אתמול פגשתי בחור שמתמודד במשבצת הצעירים של הליכוד (קרי מקום 35)

      הוא, לצערי כן ישב בכנסת הבאה .

        15/11/08 15:45:

      מדובר בניסיון קצת מצחיק, שהרי האפשרות שהוא יגיע למקום ריאלי ברשימה הוא מאוד נמוך, (מקום ריאלי במפלגת העבודה של עכשיו זה עד 13), מקומו של בן סימון איננו במפלגת העבודה, ולא מהסיבות שהוזכרו בפוסט בכל הקשור לרקע שלו, האפליה שהוא סבל וכל זה. סיבה הרבה יותר פשוטה, דעותיו החברתיות והמדיניות של בן סימון הן יותר שמאלה משל מפלגת העבודה.

      אם למרות זאת, הוא החליט שזו המפלגה המתאימה לו, זה לבטח לא הזמן המתאין להצטרף אליה. אולי לפני שלוש שנים, כשהעבודה הונהגה תחת עמיר פרץ, והציגה קו חברתי יותר הוא אולי היה יותר מתאים. בוודאי שלא תחת ברק.  העניין הוא שמדובר במפלגה אבודה, שכבר מזמן עקפה את קדימה והליכוד מימין, וגם עשרים בן סימונים לא יוכלו לעזור לה.

        15/11/08 15:24:


      אני מאוד מעריך את דניאל בן סימון. גם את עבודתו העיתונאית, גם ובעיקר את החלטתו האמיצה לעבור לאזור הדמדומים של הפוליטיקה. בחירתו בצד הנכון של המערכת הפוליטית הישראלית מעוררת הערכה רבה - גם על רקע סיפורי האפליה, ההתנשאות וכל הג'אז ההוא (שגם אם חלקו אמיתי, רובו מניפולציות מכוערות ודמגוגיה נטו של בגין וחבורתו).

      אבל: בן-סימון, למרבה הצער, בחר בסוס גוסס. סוס שתקוותו היחידה היא ירייה ממוקדת בראש וסיום מהיר ואלגנטי של מנת הייסורים. בחירתו של בן-סימון אומללה לא בגלל תנועת העבודה - אלא בעיקר בגלל סוס הפרא הבלתי נסבל שהיא בחרה לשים בראשה. אהוד ברק הוא הקברן של המפלגה המתה הזאת. הוא לא מנהיג, הוא לא אמין, הוא לא עקבי - והוא בעיקר הוא לא בן אדם. במפלגת העבודה יש אנשים טובים, ודרכה - העקרונית - היא דרך המלך. אבל אהוד ברק הוא בדיוק ביבי נתניהו, רק יותר גרוע.

      ברק גרוע מביבי - כי הוא ביבי בתחפושת. אצל ביבי אתה בוחר את מה שאתה רואה. אצל ברק אתה כאילו בוחר ברק, שהוא כאילו ממשיכו של רבין, של פרס, של בייגה, של אשכול, של שרת. אלא שלברק אין אפילו תכונה אחת חיובית שירש מכל אלה - אבל יש לו בשפע את כל התכונות השליליות. בשפע בלתי נדלה.

      ומי שרוצה לדעת מה יעלה בגורלו של האידיאליסט דניאל בן סימון - שיציץ בדמותה מעוררת הרחמים של עמיתתו, שלי יחימוביץ. מי שהתחילה בתור עיתונאית דעתנית, עצמאית ואמיצה, שגויסה לדגל באקט מעט בעייתי על-ידי פטרונה עמיר פרץ - מתפארת היום בהיותה מלשינה ילדותית על דב חנין ("הוא לא שר את התקווה ובנו משתמט משירות בצה"ל"). הללויה שלי. באמת כל הכבוד.

      דני בן סימון הוא איש וראוי, אבל כמו רבים לפניו - הוא עוד יצטער שבחר להצטרף למפלגה, שמציעה היום - במקרה הטוב - חצי מדרכו שלו. מקומו הטבעי וההגיוני הוא במרצ, לא בגן הילדים הדחויים של א. ברק.

      חבל

        15/11/08 15:04:

      צטט: מולי בנטמן 2008-11-15 13:17:21

      צטט: ליאי 2008-11-15 12:42:56


      דניאל בן סימון כבש את ליבי (סופית) כשקראתי את ספרו "עסקה אפילה בדרום". הרגישות החברתית שלו מצליחה לפרק שאריות של ציניות ולכן אני לא מתפלאת לשמוע על עקשנותו להישאר נאמן למפלגת העבודה. יחד עם זאת, אני די סקפטית לגבי נכונות המפלגה לאמץ אותו אל בין שורותיה, במקום ריאלי. ייתכן מאוד שהיה לו סיכוי להתברג במפלגה אחרת (מרצ?) וליצור את השינוי שהוא (ואנחנו) מייחלים לו. מצד שני, התברגות במרצ הייתה מפרקת את מהותו...

       

      בדברים שנשא דניאל בן סימון ביום שישי האחרון, הוא דיבר בין היתר על כך שאנשים מקשיבים לו, לחזונו ולאפשרות לשינוי של מפלגת העבודה ואומרים לו שהוא תמים. תשובתו העקבית לאלו שמאשימים אותו בתמימות היא, שאנו חיים בתקופה בה אנו זקוקים לקצת תמימות ושאין מה לחשוש ממנה.

       

      מכירה את התשובה העקבית שלו... ואני בעדה. לחלוטין. רק שקשה לי להאמין שמפלגה שלפני מספר שנים נשאה את המאבק הסוציאל-דמוקרטי על גבה תאפשר לאדם כמוהו להתבלט. בוא נאמר, שאם הוא היה מועמד לראשות ממשלה בשיטת בחירות ישירה - הקול שלי היה מגיע אליו.

       

        15/11/08 14:16:

      ה-DNA של מפלגת העבודה הוא של מפלגת שלטון או לפחות שותפה לו. היא לא תשרוד באופוזיציה מפני שהיא תהיה שם חיוורת ואומללה הרבה יותר ממרצ כמפלגת דגל של הסוציאל דמוקרטיה. מדובר במפלגה שחלקה איגודים ועבודה וחלקה הון - וההון חובר לשלטון והאיגודים גילו שאפשר בלעדיה.

       חלקה אנשים ונשים שיכולים לחבור מחר בבקר לדליה איציק. חלקה אנשים שיכולים לחבור לחיים אורון. המשבצת האמצעית תפושה. גם המשבצת משמאל תפושה. וגורלם של הליברלים העצמאים או מפ"ם ז"ל מלמד שלא תמיד צריך או ניתן להאריך חיים במסגרת פוליטית שהתרוקנה מתוכן.

      אין בכך ערך פוליטי העומד בפני עצמו - אם אין התחדשות וצמיחה חדשה מתוך השורות.  

      אנשים כמו בן סימון יכולים בהחלט להיות תוספת צמיחה ואכות ראויה. מראה אנושי חדש. אך לא הייתי רוצה לראות אותו ממותג כמקבילה המזרחית החדשה של שלי יחימוביץ'. נדמה לי שכל סוגיית היחסים שבין עדות למפלגות יצאה מן האופנה ונמאסה על השיח-  וטוב שכך.  

        15/11/08 14:03:


      למיא

      העובדה שהמנגנון [אפילו המסואב] קיים, חוסכת את הקמתו.

      וכן- יש כאן כנראה דגש חזק על סימליות, בדיוק כמו שיחוס כל העוולות החברתיות למפלגת העבודה שקלטה את העולים בתנאים לא תנאים, אף הוא לדעתי חד צדדי וסמלי. אף אחד מחסידי ביבי, [ולחלופין שונאי מפלגת העבודה בכל שם שתקרא לעצמה], לא שואל מה עשתה מדיניות ההפרטה שלו להמונים הלא עשירים מאד.

        15/11/08 13:24:

      הצלחתו של אדם יקר כמו דניאל בן סימון במפלגת העבודה אליה רק נכנס תלויה בעיקר ביכולת שלו ושל חברים חדשים שיצטרפו להתחבר לערכי השמאל הישנים. כל עוד מוליך את המפלכה המיליונר ברק והעסקנים פואד ושמחון אין לו סיכוי. בינתיים בן סימון הולך נגד הזרם לאחר שאנשים אידאולוגיים כמו רן כהן וקודם יוסי שריד פורשים. אני חושב שהצטרפותו לעבודה הינה מהלך נכון דווקא בכלל סגירת המעגל האישי שלו. העבודעה זקוקה לערכים אידאולוגיים בדיוק בתקופה הזו שהיא מרוקנת לגמרי. השאלה היא אם בן סימון יסכים להניף רק ראת הדגל החברתי או יתפזר כמו בן-עמי לכל כסא אפשרי, או כמו שלי יחימוביץ' יהפוך רק לפרלמנטר טוב. הצלחתו תלויה במיקודו.
        15/11/08 13:17:

      צטט: ליאי 2008-11-15 12:42:56


      דניאל בן סימון כבש את ליבי (סופית) כשקראתי את ספרו "עסקה אפילה בדרום". הרגישות החברתית שלו מצליחה לפרק שאריות של ציניות ולכן אני לא מתפלאת לשמוע על עקשנותו להישאר נאמן למפלגת העבודה. יחד עם זאת, אני די סקפטית לגבי נכונות המפלגה לאמץ אותו אל בין שורותיה, במקום ריאלי. ייתכן מאוד שהיה לו סיכוי להתברג במפלגה אחרת (מרצ?) וליצור את השינוי שהוא (ואנחנו) מייחלים לו. מצד שני, התברגות במרצ הייתה מפרקת את מהותו...

       

      בדברים שנשא דניאל בן סימון ביום שישי האחרון, הוא דיבר בין היתר על כך שאנשים מקשיבים לו, לחזונו ולאפשרות לשינוי של מפלגת העבודה ואומרים לו שהוא תמים. תשובתו העקבית לאלו שמאשימים אותו בתמימות היא, שאנו חיים בתקופה בה אנו זקוקים לקצת תמימות ושאין מה לחשוש ממנה.

        15/11/08 13:00:

      או בקצרה - האם אתה באמת מאמין שניתן להתחיל מבראשית במתכונת הקיימת?

      ולשם מה בכלל?

      אם מבראשית - אז למה לא באמת מבראשית?

      למה מבראשית עם אותו מנגנון מסואב? 

        15/11/08 12:59:
      השאלה אם הסמליות לא חזקה מהכל, ואם מפלגת העבודה, על כל מה שהיא מייצגת בעיני השכבות החלשות שכונו פעם עדות המזרח, לא קברה את עצמה לעולמים, ואם לא כדאי פשוט להתחיל מחדש, להקים מפלגה חדשה, מפלגה חברתית חדשה, מפלגת רווחה חדשה, מפלגה דמו-סוציאליסטית חדשה, או איך שלא יקראו לה, מאנשי מר"צ, העבודה, אנשי רוח, אנשים שלא נכנסו עד עתה לפוליטיקה ודניאל בן סימון ביניהם - וכך להצליח סופסוף להתנער מהשחוּר שדבק במפלגה האימתנית הזאת, המערך? 
        15/11/08 12:42:

      דניאל בן סימון כבש את ליבי (סופית) כשקראתי את ספרו "עסקה אפילה בדרום". הרגישות החברתית שלו מצליחה לפרק שאריות של ציניות ולכן אני לא מתפלאת לשמוע על עקשנותו להישאר נאמן למפלגת העבודה. יחד עם זאת, אני די סקפטית לגבי נכונות המפלגה לאמץ אותו אל בין שורותיה, במקום ריאלי. ייתכן מאוד שהיה לו סיכוי להתברג במפלגה אחרת (מרצ?) וליצור את השינוי שהוא (ואנחנו) מייחלים לו. מצד שני, התברגות במרצ הייתה מפרקת את מהותו...

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין