אני מניח שרבים מבין הקוראים שמעו, בהקשר זה או אחר, על חברת Hewlett Packard(HP). אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בעולם. החברה נקראת על שם שני מייסדיה אך היתה תקופה שהחברה ספקה לא מעט כיסוי עובדתי לבדיחה שטענה שמקורם של ראשי התיבות של שמה הוא High Priced (מחיר גבוה), אך אפשר  לומר שמאז  שנת 2000 החברה  "חזרה למוטב" בתחום זה.

 אנדיקטור ראוי לציון למיוחדותה של חברה זאת ניתן למצוא שזו החברה שזכתה במספר הרב ביותר של מקומות ראשונים בקטגוריית האיכות הכוללת של מוצרים של סקר Datamation שבין ראשית שנות ה-70 לסוף שנות ה-90 היווה את הדירוג הרשמי למחצה של תחום המחשבים והתוכנה בארה"ב. בכלל זאת, תקופה בת 12 שנים רצופות (1976-88) בהן זכתה החברה במקום ראשון בקטגוריה זאת.  

שני המייסדים של החברה ויליאם יולט (ששם משפחתו מאויית באנגלית Hewlett) ודיוויד פאקרד הכירו כסטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל בסטנפורד בשנת 1934 ועם סיום לימודיהם לתואר ראשון ב-1935, המשיך פאקרד לתואר שני בסטנפורד ואילו יולט עשה את התואר השני שלו ב-MIT. עם סיום לימודיהם לתואר שני, בשנת 1937, החליטו השניים שהם רוצים להקים יחד עסק כלשהו שבמסגרתו הם יישמו את מה שלמדו.

בכדי שיוכלו לעבוד על רעיונותיהם, שכר פאקרד, שכבר היה נשוי, בית בפאלו אלטו (פרבר של סנ-פרנסיקו שירשם עוד מספר בלתי מבוטל של פעמים בדברי הימים של היזמות הטכנולוגית של ארה"ב) שהיה לו מוסך צמוד ויולט שכר בית קטן ברחוב המקביל.  השניים החלו לגלגל רעיונות מה לפתח והגיעו למסקנה שהרעיון הישים ביותר מבין אלה שעלו הוא לייצר אודיו אוסילוסקופ שהתבסס על אחד מהפרוייקטים שיולט ביצע במסגרת לימודיו לתואר שני.

  סך חסכנותיהם של השניים, ביום בו החלו לעבוד (כאמור במוסך ביתו של פאקרד, כמו שני הסטיבים מ-Apple) היה 538$ שאפילו בשנת  1938 היה רחוק מלהיות סכום עתק, אך הם ייצרו את האוסילוסקופ הזה ששווק (בעיקר לחברות בתחום הרדיו והאפקטים הקוליים לתעשיית הקולנוע) במחיר ליחידה של 54.40$, מחיר שנקבע על סמך סלוגן של מועמד לנשיאות  משנות ה-20 של המאה ה-19, 54:40 Or Fight (סלוגן שנטבע על רקע סכסוך על קביעת הגבול בין ארה"ב לקנדה שאז הייתה עדיין מושבה בריטית בתחילת המאה ה-19 ופאקרד ציין באופן רשמי בכמה וכמה מקומות שאת מחיר ליחידה של האוסילוסקופ הוא נטל מסיסמה זו).  

כלומר מדובר בשני חבר'ה שעם הון התחלתי שגם בתרגום למונחים ריאליים של ימינו לא הגיע לכדי 10000$, במהלך המיתון, האיום ביותר בתולדות ארה"ב החליטו שהם רוצים להקים יחד עסק בו יישמו את מה שהם למדו באוניברסיטה ועבדו לשם כך בתנאים לא תנאים, אך הצליחו להקים חברה ששווי השוק שלה (נכון לסגירת המסחר אתמול, כלומר בשוק משברי עד מאוד) הוא כמעט 70 מיליארד דולר. שווי השיא של החברה (לפני כשנה וחצי) הגיע כמעט ל-120 מיליארד דולר.

חשוב היה לי לספר את סיפורה של HP בהקשר של יזמות בתנאי משבר קשה עקב שני ערכים אנושיים שהרבה עסקים מפחיתים בהקפדה על יישומם בשעת, חשובים מאוד לטעמי האישי, שהוטמעו חזק מאוד בחברה על ידי שני המייסדים: רמה גבוהה עד כדי קיצוניות של הקפדה על ניהול תוך כדי דוגמא אישית ותוך מתן כבוד ראוי לעובדים הכפופים לך. את  רמת החשיבות של ערך זה בתרבות של החברה ניתן להמחיש בסיפור ההבא: באמצע שנות ה-80 קיבל דיוויד פקרד (שאז כבר היה יו"ר החברה, ממש רגע לפני פרישה סופית) מכתב ממזכירה, זוטרה, אך ותיקה מאוד, במטה החברה בו טענה הכותבת, שלדעתה, שורר בהנהלה הבכירה של החברה מצב כה חמור של בירוקרטיה, עד כדי שיתוק מוחלט של כל תהליכי החדשנות בחברה. פקרד יזם  בדיקה האם יש האמת בדברי הכותבת וכאשר נוכח שאכן כך הוא גייס את יולט (שכבר היה לאחר פרישה מוחלטת, עקב שני אירועים מוחיים) והשניים נטלו על עצמם תפקיד (משותף) שבמושגים ישראליים ניתן להגדיר אותו כתפקיד של משנה למנכ"ל בכדי לבצע תהליך כללי של "פתיחת סתימות".בתרבות של הארגונים הגדולים בארה"ב, עצם העובדה שעובדת פשוטה יכלה לפנות בצורה כה ישירה ליו"ר החברה מבלי לחשוש לראשה, הוא  ממש לא מובן מאליו.

ערך רלוונטי שני הוא רמה גבוהה עד מאוד של פתיחות לרעיונות הבאים מ-"למטה". את משקלו הגבוה של ערך זה ניתן להמחיש על ידי כך שכניסתה של החברה לתחום של ציוד מדידה מדוייק מבוסס מיקרופרוססורים נבעה למעשה מרעיון ייעול של מהנדס "ירוק" שהיה פחות משנה לאחר סיום לימודיו.

  מי שרוצה הפניות למידע נוסף אודות תרומתם של הערכים של חברה זו בתחום הכבוד לעובד באשר הוא בהתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, שיפנה אלי (פשוט לא בא לי לכלול בפוסט רשימה ביבליוגרפית ברמה של עבודה לתואר שני)