כלום
סערות-סופות מוחיות
פוסטים אחרונים
- ושוב אתה 8/6/16
- ושוב אתה 8/6/16
- אם - רודיארד קיפלינג - לגזור ולשמור 18/12/15
- התאהבתי 5/11/15
- האמנם 28/10/15
- עיתונות ומה שבינה 5/10/15
ארכיון
בדידות - La crimosa - Mozart
סְתָּיו
מוֹרָאוֹת זְמָנִּים אֲחֵרִים נֶעֱלמוּ כּלֹא הָיוּ
רָעָב פָּחַד הֶרֶס
בַּרְחוֹב אֵין אִישׁ עִיר לוֹחֶשׁת עֶצֶב לוֹבֵשׁת נוֹכְחוּת מָוֶּות
בְּנֵי אָדָם שׁפוּפִים מְחוּקִּים מְחַפְּשִׂים אֶת הַמָּחַר בִּמְּחִילוֹת אֲפֵלוֹת
בַּתֵּי קָּפֶה סְגוּרִים עִיר שֶׁל סִיפּוּרִים העָבַר הַמפוֹאָר מֵּת
אֶצְלְךָ הַכּל נָעוּל אֵין כּנִיסָה לְחֲדַרֵיךָ פְּנִימָּה
גּוּף מִתְעַרְטֵל בִּשְׂמִיכָה מְּרוּפֶּטֶת
בְּדִידוּת
מַחֲזוֹת קָּשִׁים נִּכְתָבִים עַכְשָׁיו |
תגובות (43)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
למירה היקרה!
נשמע לי כל-כך קשה, כל-כך עצוב, אני נעצבת אתך.
יש דבר כזה בדידות, וכמו במחלה צריך להאבק בה.
הבדידות לא נובעת מעצם היות האדם עם עצמו, כי אם ללא עצמו.
אני מודה לך על הפוסטים המיוחדים כל-כך שלך.
חברה חדשה שלך שרוצה לחבק אותך.
ברייקי
אסתר שמיר
תודה רבה רבה קובי.
שמחה עם כל צליל שאתה שולח
מירה
אכן גם אורחים אחרים נהנים
מודה על כל אחת ממילותיך. ומברכת על האינפורמציה
שצרפת, אני תקוה שאורחים נוספים יהנו.
מירה
מירה
כרגיל מצליחה לגרות את יצר הסקרנות שלי ושולחת אותי אל עולמות קסומים ללמוד דברים חדשים .
כן גם הפעם הבאת אותי להתחקות על עקבותיו של מוצארט הגדול ויצירתו וזה חלק ממה שמצאתי בויקיפדיה :
" בניגוד לאמונה לפיה היצירה הוזמנה על ידי אדם פלאי עבור הלווייתו של מוצרט עצמו, היצירה הוזמנה על ידי הרוזן פון ואלזג שטופאך, אשר השתמש בשליח. היצירה הוזמנה כדי שהרוזן יוכל לטעון שהוא כתבה, ועל כן שילם למוצרט סכום כסף נכבד כדי שיוותר על זכויות היוצרים ויכחיש שכתב אותה.
כעת גם ברורה יותר התמונה שמציירת את בקסם כח מילותיך ....
גורלו העצוב של אדם דגול המובא אל פתח בית עולמיו כאשר קומץ קטן מלווים אותו בדרכו האחרונה ומנגינת יצירתו הבלתי מושלמת מתנגנת ברקע .
*
שלמה
שאלה לגבי הכותרת.
La Crimosa פירושו הדמעה אם איני טועה...
תודה טלי.
לא תמיד צריך לככב.
מירה
מירה,
ניסיתי לככב אבל קיבלתי את ההודעה שלא ניתן לככב אותו אדם פעמיים תוך 24 שעות, אז אחזור לככב מאוחר יותר.
טלי
הי מירה,
ברשותך אתייחס קודם כל למוסיקה הנפלאה של מוצארט: מוצארט כתב את הרקוויאם "לה קרימוזה" בסוף ימיו כשהיה כבר חולה. הוא לא הספיק לסיים את היצירה וזיסמאייר תלמידו סיים אותה. "לה קרימוזה" של מוצארט היא ים של דמעות (ולא דמעה אחת כמו השם באיטלקית). השלמה עם המוות כגורלו של האדם וחמלה עליו על כך שזה גורלו. אין לי מושג של מי הביצוע שהבאת, אבל קיים ביצוע נהדר של המנצח גארדינר ותזמורתו.
לגבי השיר:
הוא יפה מאד ומתאים מאד למוסיקה. מתאר אוירה קשה בחוץ (רעב, פחד, הרס ומוות) ובפנים (בדידות, עוני ועצב על עולם מפואר שהיה ונעלם).
כיכבתי,
טלי
מירה יקרה,
זה המחזה העומד לנגד עיני
כשאנחנו שרים .
ובעצם עוד לפני.
בארבע התיבות הראשונות
של המוסיקה הבהירה - אפלה
שלפני המילה Lacrimosa.
תודה על החיבור החדש והמיוחד הזה.
די
תודה תודה.
אולי זה ישתנה בדף השני....
מירה
חזק
בלי דרמה מיותרת אלא כמו בספירת מלאי
את מביאה מופע של בדידות אינסופית...
מצויין, לדעתי
תודה מיכאל.
אכן, אילו ציירתי אותה - היה זה בצבעי
שחור לבן ואפור. שהם צבעי התוגה והבדידות
(לפעמים - יש לבדידות דווקא צבעים אחרים)
מירה
תודה רבה נוגה.
יכול להיות שהסתיו הוא האשם.
שבסתיו נמצאים הרמזים לבדידות ששולחים
אותנו למקומות אפלים ומחדדים את הבדידות.
ואז נכנס הרקויאם ומכה בכל כוחות.
תודה
מירה
תודה אורנה.
שמחתי לרגש ולהזכיר נשכחות.
ותודה לך שאת.
מירה
תודה יהודית.
נכון שכבר בשרשים של הבדידות
קיים העצב.
מירה
פניה הקשים של הבדידות ,
באים לידי ביטוי בשיר היפה הזה. *
פחדים, תוגה בדידות,
החיפוש אחר האור שאולי יסיר את האפילה,
האם זה קשור לסתיו
בו הימים מחשיכים מוקדם?
שיר קודר,
הרקוויאם של מוצרט מחדד את תוגתו,
מקוה שיחלפו במהרה ימי סגריר אלו,
תודה לך
ביקורי בפוסטים שלך פשוט מרגשים.
את מחזירה אותי לתקופות רחוקות יותר בהן האזנתי הרבה יותר.
התרגשתי.
תודה לך מירה.
כנראה. כי איך נדע?
מתחברת. נכון. מאוד מתחברת.
ותודה.
מירה
תודה רבה איש יקר.
שבוע נפלא גם לך.
מירה
תודה תודה.
שמחה שאהבת.
מירה
עכשו אני מבינה יותר
מאיזה מקום את מתחברת לציורי
נראה שמשם
*דניאלה
קומי, צאי מתוך האפלה.
רב לך שבת בעמק הבכא.
כי הוא ,יחמול עלייך חמלה.
(ושבוע מצוין לך.)
יקירה
כל כך אהבתי
כל כך נהנתי
תודה
תודה פרח.
אכן, בדידות מצאה לה מקום בתוך
הזעקה (הלוחשת) של המוסיקה.
מירה
מודה לך מנימי נפשי.
שמחה שאפשרתי לך להימרח.
זה קורה לעיתים, לאחר ספר טוב ומיוחד.
תודה
מירה
תודה יקירי.
תבורך.
מירה
תודה מכל הלב. גם חיבוק מוחזר.
ממתינה לימים מוארים - תלוי בספר הבא...
מירה
שמחה שהצלחתי לגרום לך התרגשות משהו.
ותודה.
מירה
שיר יפה ונוגה..
עצב הבדידות.. והמנגינה ממחישה את התחושה..
קולות ותמונות ישנות לא מעולמינו היום.
משהו מעולם שנעלם פה.
יש עדיין מעטים שנמרחים על צלילים כאלה ומילים שמתארות תמונות כאלה.
לא פה...
כל הכבוד על הייחוד.
אכן מחזות קשים...מקווה שעכשיו ישנם ימים מוארים יותר..., שולחת חיבוק*
עצוב. אהבתי את השורה: "גוף מתערטל בשמיכה מרופטת".
ותודה על הרקוויאם.
שוב הבאת אותי לשמוע משהו שהייתי "חורשת" בעבר והמון זמן לא שמעתי ביוזמת עצמי.
תודה.
באותם ימים גם החוץ וגם הפנים קדרו.
(מאוד "בודד"
אותי ספרו של צבי ינאי
"שלך, סנדרו").
מירה
תודה. תודה.
לצערי, הרבה אנשים עשויים למצוא עצמם
בתוך אפלה כזו,
אבל גם לצאת ממנה.
מירה
תודה על ביקורך.
לצערי, בימים ההם גם האמונה לא חילצה
מירה
קודר.
החוץ שמשקף את הפנים.