אני עצובה...אני יושבת ובוכה ...דומעת ...לא מצליחה להפסיק...משתחררת מכל המחשבות מכל הזכרונות מכל כאב שבלעתי מכל פגיעה שספגתי משחררת הכל...וכמה שהייתי צריכה משהו לדבר איתו על זה אבל אין....

אני שונה..אני יודעת..אני היפרקטיבית, צעקנית ,צחקנית ורעשנית...בעייתית בתכלס...אבל מי שלא יכול להיות איתי ולא יכול לקבל אותי כמו שאני אני אגיד לו תודה ושלום אח שלי , היה נחמד אבל לא מתאים.

אני זו אני , כן אני אמורה להתפשר להבין יודעת מתי להיות בשקט כשצריך ותמיד יודעת להקשיב ואם פעם בחודש אני  נשמעת במצוקה ואם פעם בחודש אני בוכה ואני צריכה שתקשיבו לי אז אתם תקשיבו לי כי אני באמת צריכה...ואולי זה לא מובן ולא נשמע הגיוני ואלי אני מאלה שנכנסות לדיכאון בשניה אבל אני זו שמוציאה את עצמי תוך שנייה אבל אם אני אומרת לכם שאני עצובה אז תבינו לעזאזל שמשהו לא בסדר משהו לא רגיל , אף אחד לא פגע בי אף אחד לא זרק אותי רב איתי או צעק עליי אני פשוט עצובה...

אז אני לבד כי החברות הכי טובות שלי שם אז כשאני זקוקה להן הן לא פה...אז מה אני לעזאזל עושה?!

אני יושבת ובוכה , על עצמי עליכן על כל מה שאפשר, ואני מנסה להסביר ולספר אבל אתן לא מבינות שאני כאן ממש לבד אני מתמודדת עם החיים יום יום לבד , אולי אני מתרחקת אולי אני מסתגרת אולי בורחת עוברת שיעורים בחיים זה בטוח אבל אתן לא כאן אז לפחות לכאב שלי תקשיבו! אני להורים שלי או לאחים שלי לא יכולה לרוץ ולספר שכואב לי כי הם בעולם ישן וטוב ולעולם לא יבינו למה אנ יעצובה אז כן אם אני צריכה שתעזבו את המשרד אתן תזיזו תתחת שלכן ותצאו מהמשרד ותדברו איתי גם שעה עם צריך עד שאני ארגע כי אני לא בוכה בכל יום ולא מצייצת בדרך כלל אז אם אני בוכה העולם יעצור ואתן תגדישו לי זמן במיוחד שאם זה היה להפך גם השמש היתה נעצרת בשבילכן אם לא גם הירח והכוכבים.

אני עצובה ואתן לא מסבינות למה, אתן חושבות שאני יודעת למה? אז רק שתדעו שגם אני לא פשוט כשהייתי זקוקה לכן הכי בעולם פשוט לא הייתן שם ..ןכן זה כואב לי אבל זה יעבור כי אני באמת אוהבת אותכן,אבל אני תמיד יזכור....