היום אכלתי ארוחת צהרים עם חברה שלי, מיא. זה דווקא קורה לנו הרבה, לאכול יחד. אנחנו חברות ממש טובות, למרות שאנחנו לא מסכימות על הכל. היא מתעקשת לקרוא לחילוקי הדעות בנינו- דפקט , אבל לא לשם כך נתכנסו כאן.
כבר כתבנו המון על אהבה, כמיהה, תשוקה. כתבנו גם על הגברים, וגם על הנשים.
אבל בכל זאת יש לי ולחברותיי תחושה שמשהו ממש רע קורה לגבר החדש, הצעיר דווקא. מילא המבוגרים יותר, יש להם יותר שריטות, בעיות, פחדים, דפקט התנהגותי. על הצעירים דווקא הימרנו שיש להם יותר פוטנציאל, פחות שרוטים, פחות אקסיות, פחות "דפקטים". {אל תחשבו שלנשים אין דפקטים, הם פשוט שונים מאלה של הגבר}
לאחרונה אני ערה לאיזה ריטואל קבוע ביחסים שבין גברים לנשים. הגבר מתחיל איתך, אתם נפגשים, הכל מאוד נעים וכיף ואז באה שיחת הטלפון {זמן קצר אחרי ההתחלה- פשוט התחלת להרגיש בנוח- הגזמת } שמודיעה לך שבעצם הוא רוצה להיות לבד והוא לא בנוי למערכת יחסים.
באמת? אחרי שחופרים קצת מתחת לפני השטח מגלים שם קצת יותר אינפורמציה, לא כלכך מחמיאה. הגבר "החדש" ככה מתברר לי לאט לאט, צעירים ומבוגרים כאחד , רוצה את כל העוגה, לאכול אותה ולהשאיר אותה שלמה. הוא רוצה לשמור את כל האופציות פתוחות, הוא בעצם לא רוצה מערכת יחסים, הוא רוצה סקס מזדמן, תחנת בניים עד לבאה בתור, שאולי תהיה יפה, טובה, חכמה ממך.
הוא לא רוצה מערכת יחסים כי בעצם הוא רוצה להיות לבד. הכי טוב לו לבד. {אהההה}
הוא לא רוצה מערכת יחסים טובענית {וגם תובענית} שדורשת ממנו להשקיע קצת מעצמו, כי למה לו? להתקשר, לשלוח סמס, לכתוב מייל , זו באמת השקעה אדירה שדורשת ממנו כוחות על. בואו נודה באמת, הגבר כלכך התקלקל בעשור האחרון, ואנחנו לא פחות אשמות בכך. אנחנו מבינות אותם, נותנות להם הרבה מאוד הזדמנויות, נותנות להם חופש, מרחב, לא דורשות יותר מידי. נתכווץ עוד קצת ולא יישאר כלום.
אני לא מבקשת הצהרת כוונות בדייט השני, כי אני מאמינה שגבר שהתחיל איתי זה בגלל שהוא רוצה, מחפש, מוכן למערכת יחסים, כל מערכת יחסים, צמודה, מרווחת , קבועה, מזדמנת, מחייבת או לא. כל קשר בין שני בני אדם נקרא מערכת יחסים. יש לי מערכת יחסים גם עם הכלב והחתול שלי. רק שהם ממש אוהבים להיות בחברתי ולא מרגישים שזה דורש מהם איזה מאמץ גדול.
אבל כשגבר אחרי שבוע שבועיים במקרה הטוב מנהל איתי שיחה של עד כאן, תמו יחסנו, אני תוהה, באמת תוהה.
הרי שום דבר לא ממש השתנה, אני אותה אישה מגניבה, מקסימה, נהדרת. אבל הם מרגישים לחוצים, מחויבים, וזו לא הייתה הכוונה, באמת? אז מה הייתה הכוונה?
אתם רוצים זיון? תגידו את זה מראש, נכון שרוב הנשים לא יסכימו, למרות שיש כאלה שכן, אבל תנו לנו את הבחירה החופשית. אל תחזרו, תגידו דברים מתוקים, תתלהבו, תכנסו לנו לתוך הגוף וכל זה תחת מעטה כבר של שקר שידוע לכם מראש. כלכך הרבה פעמים שמעתי מחברותיי {רק בחודש האחרון ספרתי כבר ארבעה} את המשפטים החוזרים על עצמם כמו תקליט שחוק, אני בעצם לא רוצה מערכת יחסים. אז מה אתה מברבר? למה אתה מחפש? למה אתה מתחיל ? אתה לא רוצה? תישאר בבית, אתה רוצה להכיר נשים לסקס ? תגיד להן את האמת מראש- לא רוצה מערכת יחסים, רוצה סקס מרגש.רוצה מערכת יחסים פתוחה, כי אני מחפש עוד אופציות, אולי הבורסה תיפול. תלמדו לקצר הליכים, לא פעם אמרתי את זה - הרבה יותר עדיף מכמויות הבולשיט שאנחנו מקבלות מכם - וזה אפילו לא מזין.
האינטרנט הרס את הערכים, מרוב עצים לא רואים את היער, יש כלכך הרבה נשים , כולן שם בחוץ אופציה לריגוש מהיר, אז למה לעצור איפה שטוב?
אישה שמקשיבה, מחבקת, חכמה, מקבלת, לא לוחצת, זה כבר לא ביג דיל. יש עוד אלפי נשים שם בחוץ, צריך להספיק את כולן או את רובן או את כל אלה שיתנו , זה מאוד מרגש אין ספק. החיים כמרוץ אחר הריגוש.
הגבר כבר לא מרגיש שהוא צריך להתאמץ, האישה עושה את זה מצוין עבור שניהם.
והנורא מכל זה , שפעם מניאקים היה אפשר לזהות מיד, היום הגברים האלה הם גברים חכמים, פמיניסטים בחלקם, רגישים, עדינים, לא ניתן לזהות אותם מיד.
אני לא רוצה אפילו לדבר על נושא החיזור, שאבד עליו הכלח.
לפני הרבה מאוד שנים החלטתי להישאר לבד בגלל המון סיבות טובות אז.
גם היום איני רוצה מערכת יחסים קומפלט של חתונה וילדים. רק מערכת יחסים טובה, כנה, אמיתית, חמה, מעניינת שכיף לי לדבר איתו, לצחוק איתו, להתחבק איתו. לדעת שהוא שם בשבילי ואני בשבילו. לא רוצה תעודת ביטוח לתקופה, רק הגינות וכנות.
הערב החלטתי להצטרף לעוד נשים שהחליטו לתלות את נעלי הריצה שלהן. אני יוצאת מהמרוץ. אני לא מעונינת יותר, תודה, אבל לא תודה.
אכלתי מספיק ריגושיטים.
נעלי הריצה נתלו ליד נעלי הסקי. וסיונרה! מעניין לעניין באותו עניין- הפוסט של אירה- אין סוף לסוף.אני עדיין בחופשה, שיהיה ברור. |