כותרות TheMarker >
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    ctrl+alt+delete: הפוסט המצולם של יערת הדבש

    34 תגובות   יום ראשון, 16/11/08, 21:41

    היום הייתי אני האורחת. פגשתי את תמר אחר הצהריים בצומת בית דגן. קפה וכנאפה אצל ג'אפר בבית חנינה ומשם - למחסומי צפון ירושלים. קצת אחרי מחסום א-ראם התחילה החומה. אורכה 168 ק"מ. גובהה כחמישה מטרים. החומה קוטעת את הרצף העירוני והופכת את התנועה בעיר לבלתי אפשרית. לא בדרכים ראשיות נסענו. כבישים משובשים, חצרות אחוריות. "דרך שתי נקודות", אמרה לי תמר, "כבר לא עובר קו ישר אחד".

     

    הנה תמונות מקטע החומה הסמוך למחסום קלנדיה: 

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    וגנדי ג'י. האיש שדיבר על אהימסה. על מחאה בלתי אלימה -

     

     


     הנה חומת א-ראם. שימו לב כמה קרובה החומה לבתים:

     

     הארגון הזה יכתוב עבורכם ברכות על החומה תמורת תשלום. החומה סביב א-ראם מלאה בהן. למשל הברכה הזו:

     

     

    מחר פוסט על מחסום קלנדיה ובו נשאל על תעודה כחולה ושקית. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/08 11:33:

      כפרה,

      אהבתי את האומנות הפוסט מודרנית

      מזכיר לי את הגראפיטים ברכבות תחתית

      אבל האמת היא שכושים מציירים הרבה יותר יפהקריצה

        26/11/08 11:24:


      החומה סופה שתיפול

      בעיקר בזכות אנשים כמוך.

      השאלה היחידה שנותרה היא

      אם היא תיפול יחד איתנו  או למעננו.

       

        26/11/08 09:55:


      אף אחד אינו אוהב לראות חומה מול עיניו. החומה מוקמת, אגב, רק באותם קטעים בהם יש צורך בהפרדה בין בתים סמוכים או באותם מקומות בהם היו גם לפני כן צליפות פלשתיניות לעבר ישובים ישראליים (כגון בת חפר והכביש לכפר סבא, בהם הוקמה חומה עוד בזמן "תהליך אוסלו"). ברוב השטח מסתפקים במכשול קו התפר, שגם הוא לא סימפטי.

      עד כמה שאני זוכר, יש פחות מ10 קמ' חומה מתוך מכשול של כ400 קמ' (צריך לבדוק את הנתונים, שכן אלו משתנים, אולם לא רחוק ממספרים אלו) אלא שחומה מצטלמת תמיד טוב יותר.

      למרבה הצער, חומה תהיה תמיד בקרבת בתים, מאחר והוקמה למטרה זו. האלטרנטיבה, באם לא מוותרים על עיקרון ההפרדה, הוא הריסת בתים.

       

      אגב, בניגוד להצגה הפלשתינית של גדר/חומת קו התפר, המכשול איננו חשמלי אלא אלקטרוני (ELECTRONIC ולא ELECTRICAL) כך שמטרתו מניעת מעבר ולא פגיעה בזה שניסה לעבור אותה. זאת בניגוד לרוב המכשולים מסוג זה הקיימים בעולם.

       

      עם זאת, אשמח להגיע ליום בו לא יהיה צורך בחומה. להערכתי יעברו לפחות שנות דור עד אז.

        18/11/08 23:36:

      אוהוו, גרפיטי זה משהו.... ביטוי עממי ואמיתי ולא מתיפיף; וכמובן שאי אפשר להמנע מלהזכר באותו קטע מחומת ברלין שהושאר; רק ששם המחאה כבר שולית. הלוואי עלינו, שיגיע היום. איכשהו, האופטימיות שנפנפתי בה נעלמה לה. *
        18/11/08 21:39:
      כן, באתי רק להעיד על כוחן של הפתעות.
        18/11/08 20:08:

      צטט: אהוד-אמיר 2008-11-18 14:38:31

      נראה לי שלהצטרף אליך זה בעיקר לאנשי אמצע. לא למצביעי שמאל כמוני.

      לשכנע את המשוכנעים זה יהיה בעיקר חוויה חברתית: ניסע יחד, נפטפט, נצלם...

      ממש לא מתאים. זה אמור להיות מסע גילוי, ולרוב מגיביך (מאז סילקו מפה את המסיתים) אין הדברים חדשים.

      מקווה שהתור של המבקשים ללוותך יתארך.

      אתה טועה, אהוד, בשני מקומות.

      ראשית, המשוכנעים צריכים גם הם לראות. יהיו הפתעות.

      שנית, עדיין מתפתחים כאן דיונים עם אנשי ימין. דיונים שקטים ולא מתלהמים ללא הסתות.

      אתה מוזמן לשניהם.

       

        18/11/08 14:38:

      נראה לי שלהצטרף אליך זה בעיקר לאנשי אמצע. לא למצביעי שמאל כמוני.

      לשכנע את המשוכנעים זה יהיה בעיקר חוויה חברתית: ניסע יחד, נפטפט, נצלם...

      ממש לא מתאים. זה אמור להיות מסע גילוי, ולרוב מגיביך (מאז סילקו מפה את המסיתים) אין הדברים חדשים.

      מקווה שהתור של המבקשים ללוותך יתארך.

        18/11/08 13:27:

      צטט: lexis 2008-11-18 13:00:34

      פשייי, איזה פלאשבק עשית לי לחומת ברלין עם הגרפיטיז האלה.

       

      (פשיי, איזו הצתה מאוחרת יש לי)

       

      לאור הצלחתו המסחררת של הפוסט, יהיה פוסט גראפיטי נוסף, בקטע אחר של החומה.

      פשיי.

        18/11/08 13:14:


      הסרט של פובקי מומלץ.

      וגם זכה בפרסים.

        18/11/08 13:06:

      סורי על ניצול הפוסט לקידום מכירות, אבל התמונה המצורפת, צולמה אף היא בירושלים

      עבור סירטי: פצצה מתקתקת- קומדיית השאהידים הראשונה בישראל.

       

      השחקנית: הדר רצון, בתפקיד ראודה באסם אל ג'מאזי- הפצצה המתקתקת.

       

      את הדיוידי- ניתן להשיג בסניפי "האוזן השלישית" (אל תתקמצנו- רק 30₪)

        18/11/08 13:00:

      פשייי, איזה פלאשבק עשית לי לחומת ברלין עם הגרפיטיז האלה.

       

      (פשיי, איזו הצתה מאוחרת יש לי)

        18/11/08 12:53:

      צטט: poes 2008-11-18 12:11:52

      צטט: יערת דבש 2008-11-17 17:46:37


      את התמונה הזו שכחתי להוסיף לפוסט הזה וחשבתי להוסיף לפוסט שאכתוב עוד מעט (גם הוא מצולם!) על מחסום קלנדיה. אבל התמונה הזו כל כך מאשרת את דברייך, שנראה שבכל זאת מקומה כאן.

      הנה הילד שמשתין על החומה (קטע החומה הסמוך למחסום קלנדיה):

       

       

      את דימוי ה'ילד שמשתין על החומה' יצר אמן פלסטיני, תושב ראמללה. הדימוי הפך פופולארי מאוד. אפשר למצוא אותו על חולצות, על תליונים לשרשרת. דימוי חזק.

       

      יערת זה לא סתם ילד, זה וריאציה על חנדלה, הדימוי העצמי של הפלסטינים בתור ילד פליט בן 10, שיצר הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי, איש עם עט מלא כאב וכוח שנרצח בלונדון בשנות השמונים בגלל הקריקטורות שלו. לאתר של נאג'י אלעלי, ולערך בוויקי.

       

      היי תודה.

      היה ידוע לי רק חלק מהסיפור, לכן לא הארכתי. תודה.

       

        18/11/08 12:14:

      צטט: יערת דבש 2008-11-18 07:50:42

      צטט: y2work 2008-11-18 07:12:54


      טיבעם של דברים שהוקמו נגד ההגיון ליפול.

      הבעייה היא ששם זה שרד כ 40 שנה (לא הולך לבדוק עכשיו בדיוק)

       

       

      המשפט הראשון שלך הלך איתי הרבה זמן במחסומים. חשבתי כל הזמן, הכיבוש יגמר זו רק שאלה של זמן. היום אני חושבת אחרת. הכיבוש הישראלי בפלסטין משתכלל, מתארגן, מתמסד. יש לזה כמה תוצאות, בינהן הקלה מסוימת על מה שהצבא מכנה "אוכלוסיה". משך ההמתנה במחסום מתקצר כשיש חמש עמדות, כמו בקלנדיה (וכשמגיע שר הבטחון כל החמש גם פועלות) ושני נתיבים למעבר רכבים במקום אחד (בבית איבא היה בעבר רק נתיב אחד ביציאה משכם. היום יש שניים וכך יהיה ככל הנראה בקרוב גם בחווארה המשתפץ).

       

      המחסומים החדשים מצטלמים יותר טוב. לא עוד תורי ענק ופקקים ארוכים. תרמה לזה גם "התאזרחות" המחסומים. התמונה של החייל במדים, עם m16 ארוך, עם אפוד וקסדה, לפעמים צבעי הסוואה, ליד ילד קטן או קשישה היא, איך נגיד, לא תמונה אסטטית. לא עושה נעים בעין. במחסום שמפעילה חברת אבטחה אזרחית יש אנשי בטחון, במדים אזרחיים ואקדח קטן ואלגנטי, מוצנע מתחת לחולצה.

       

      הכיבוש המשוכלל, הנח, היעיל, יהיה מי שיזכיר את הכיבוש הנאור בהקשר זה, עלול להשכיח מאיתנו שיש כאן אנשים שצריכים לעבור מחסום מידי יום. גם בדרך לחדר מיון.

       

      יאללה יריב. בשבילך. פוסט עם תמונות של מחסומים בעבר ובהווה. נקרא לו יערת הדבש: מבט היסטורי. מה אומר?

       

       אני אומר שכל מה שתעלי בנושא נהדר וביחוד עבור הילדים שיעשו שיעורי בית ויחפשו חומר על מחסומים בגוגל :-)

       

      "מחסומים : ההתקדמות הטכנולוגית של חומות ומעברים בפלסטין"

        18/11/08 12:11:

      צטט: יערת דבש 2008-11-17 17:46:37


      את התמונה הזו שכחתי להוסיף לפוסט הזה וחשבתי להוסיף לפוסט שאכתוב עוד מעט (גם הוא מצולם!) על מחסום קלנדיה. אבל התמונה הזו כל כך מאשרת את דברייך, שנראה שבכל זאת מקומה כאן.

      הנה הילד שמשתין על החומה (קטע החומה הסמוך למחסום קלנדיה):

       

       

      את דימוי ה'ילד שמשתין על החומה' יצר אמן פלסטיני, תושב ראמללה. הדימוי הפך פופולארי מאוד. אפשר למצוא אותו על חולצות, על תליונים לשרשרת. דימוי חזק.

       

      יערת זה לא סתם ילד, זה וריאציה על חנדלה, הדימוי העצמי של הפלסטינים בתור ילד פליט בן 10, שיצר הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי, איש עם עט מלא כאב וכוח שנרצח בלונדון בשנות השמונים בגלל הקריקטורות שלו. לאתר של נאג'י אלעלי, ולערך בוויקי.

       

        18/11/08 10:26:

      לצערי לא נראה לי שהכיבוש החומה או המחסומים יפורקו בקרוב - עמי איילון כשעוד עשה רושם של תקווה לשפיות ויושר אמר שישראל לימדה את הפלסטינים שהיא מבינה רק את שפת הכוח.

      בטווח הרחוק אין ספק שהמצב של כיבוש ודיכוי המוני כזה לא יוכל להימשך לעד - לכן הצד המפחיד והעצוב של המשוואה אומר שאם ישראל לא תסיים את הכיבוש הכיבוש יגמור את ישראל.

      מישהו זוכר שהיתה פעם מדינה בשם רודזיה? שלבנים בדרום אפריקה ראו עצמם כצודקים ונאורים?

      לאנשים שמובילים את המהלכים בשטח  (לא הפוליטיקאים) הטיעונים שלנו לא רלוונטים - מבחינתם הכל נקבע במילא בשמיים, לאנשים שאמורים לקבוע את המהלכים אין שום שיקולים לטווח הארוך שמעבר לפריימריז הבאים, ורוב הציבור עסוק מידיי בהשרדות יומיומית, ב'אח הגדול' ובעלילות אלפרון.

      חבל....

      על תתנו לי ליאש אותכם תפסתם אותי ביום פסימי

        18/11/08 09:36:


      איזה יופי הגרפיטי.

       

      אינני תומך נלהב של גדרות וחומות, רק שהחומה היתה מפריעה לי פחות לו היתה על קרקע ישראלית. ככל שהכיבוש קיים והיא מוקמת על קרקע פלשתינית היא פסולה כמו ההתנחלויות (כמובן, בשינויים המחויבים - בדרך בה היא משבשת את חייהם של הפלשתינים).

       

      יותר חשוב לי שהכיבוש הסתיים מאשר שהסממן הספציפי הזה שלו יעלם.

      כשהכיבוש יסתיים אני מאמין שגם הצורך בחומה יתייתר.

       

      משום מה, נראה לי שלא הכיבוש ולא החומה יעלמו מהנוף בקרוב...

        18/11/08 07:50:

      צטט: y2work 2008-11-18 07:12:54


      טיבעם של דברים שהוקמו נגד ההגיון ליפול.

      הבעייה היא ששם זה שרד כ 40 שנה (לא הולך לבדוק עכשיו בדיוק)

       

       

      המשפט הראשון שלך הלך איתי הרבה זמן במחסומים. חשבתי כל הזמן, הכיבוש יגמר זו רק שאלה של זמן. היום אני חושבת אחרת. הכיבוש הישראלי בפלסטין משתכלל, מתארגן, מתמסד. יש לזה כמה תוצאות, בינהן הקלה מסוימת על מה שהצבא מכנה "אוכלוסיה". משך ההמתנה במחסום מתקצר כשיש חמש עמדות, כמו בקלנדיה (וכשמגיע שר הבטחון כל החמש גם פועלות) ושני נתיבים למעבר רכבים במקום אחד (בבית איבא היה בעבר רק נתיב אחד ביציאה משכם. היום יש שניים וכך יהיה ככל הנראה בקרוב גם בחווארה המשתפץ).

       

      המחסומים החדשים מצטלמים יותר טוב. לא עוד תורי ענק ופקקים ארוכים. תרמה לזה גם "התאזרחות" המחסומים. התמונה של החייל במדים, עם m16 ארוך, עם אפוד וקסדה, לפעמים צבעי הסוואה, ליד ילד קטן או קשישה היא, איך נגיד, לא תמונה אסטטית. לא עושה נעים בעין. במחסום שמפעילה חברת אבטחה אזרחית יש אנשי בטחון, במדים אזרחיים ואקדח קטן ואלגנטי, מוצנע מתחת לחולצה.

       

      הכיבוש המשוכלל, הנח, היעיל, יהיה מי שיזכיר את הכיבוש הנאור בהקשר זה, עלול להשכיח מאיתנו שיש כאן אנשים שצריכים לעבור מחסום מידי יום. גם בדרך לחדר מיון.

       

      יאללה יריב. בשבילך. פוסט עם תמונות של מחסומים בעבר ובהווה. נקרא לו יערת הדבש: מבט היסטורי. מה אומר?

        18/11/08 07:12:


      טיבעם של דברים שהוקמו נגד ההגיון ליפול.

      הבעייה היא ששם זה שרד כ 40 שנה (לא הולך לבדוק עכשיו בדיוק)

        18/11/08 07:12:

      צטט: y2work 2008-11-17 18:59:08


      יש לי תמונות דומות מברלין מהתקופה שבה נפתחה החומה. בהתחלה אלו היו נקודות ספציפיות ולאט לאט היא נעלמה. תודה.

      גם החומה הזו תפול The wall must fall.

       

        18/11/08 07:11:

      צטט: נעמה ארז 2008-11-17 17:57:07


      התרגשתי לראות את הגרפיטי על החומות.

      לא יודעת למה,  אולי

      בגלל רוח האדם שאי אפשר לשבור אותה.

      והרוח הזאת, משתמשת בחומות אפילו, כדי ליצור אומנות.

      אני יודעת שזה לא בדיוק הכיוון שלך-

      אבל אני מתרגשת.

      *

      נעמה

      דווקא כן.

       

        17/11/08 18:59:

      יש לי תמונות דומות מברלין מהתקופה שבה נפתחה החומה. בהתחלה אלו היו נקודות ספציפיות ולאט לאט היא נעלמה. תודה.
        17/11/08 17:57:


      התרגשתי לראות את הגרפיטי על החומות.

      לא יודעת למה,  אולי

      בגלל רוח האדם שאי אפשר לשבור אותה.

      והרוח הזאת, משתמשת בחומות אפילו, כדי ליצור אומנות.

      אני יודעת שזה לא בדיוק הכיוון שלך-

      אבל אני מתרגשת.

      *

      נעמה

        17/11/08 17:46:

      צטט: א י ל ה 2008-11-17 15:42:11


      החומה כבסיס לגרפיטי.

      זה גדול בפני עצמו, אני חייבת להגיד.

      יש משהו בצורת ההבעה הזאת, הגרפיטי, שהוא נפלא בעיניי. 

      סוג של חירות, גם באמירות שהרבה פעמים מושמות שם וגם בעצם הבחירה לצעוק את הכאב שלך בראש חוצות.

       

      אז איכשהו, בזווית מסוימת, יוצא שבנינו להם חומה, לצעוק עליה את הכאבים שלהם, שיש לנו חלק באחריות עליהם.

      הפוך על הפוך על הפוך.

       

      שוב המציאות מוכיחה שהיא עולה על הדמיון.

       

       

       

       

      את התמונה הזו שכחתי להוסיף לפוסט הזה וחשבתי להוסיף לפוסט שאכתוב עוד מעט (גם הוא מצולם!) על מחסום קלנדיה. אבל התמונה הזו כל כך מאשרת את דברייך, שנראה שבכל זאת מקומה כאן.

      הנה הילד שמשתין על החומה (קטע החומה הסמוך למחסום קלנדיה):

       

       

      את דימוי ה'ילד שמשתין על החומה' יצר אמן פלסטיני, תושב ראמללה. הדימוי הפך פופולארי מאוד. אפשר למצוא אותו על חולצות, על תליונים לשרשרת. דימוי חזק.

        17/11/08 15:42:


      החומה כבסיס לגרפיטי.

      זה גדול בפני עצמו, אני חייבת להגיד.

      יש משהו בצורת ההבעה הזאת, הגרפיטי, שהוא נפלא בעיניי. 

      סוג של חירות, גם באמירות שהרבה פעמים מושמות שם וגם בעצם הבחירה לצעוק את הכאב שלך בראש חוצות.

       

      אז איכשהו, בזווית מסוימת, יוצא שבנינו להם חומה, לצעוק עליה את הכאבים שלהם, שיש לנו חלק באחריות עליהם.

      הפוך על הפוך על הפוך.

       

      שוב המציאות מוכיחה שהיא עולה על הדמיון.

       

       

       

        17/11/08 06:42:

      אה - ועוד תמונה של גראפיטי בקטע החומה הסמוך לקלנדיה.
        17/11/08 06:27:


      כשכבשנו, אמרנו 'העיר שחוברה לה יחדיו'. איזו אמירה מגוחכת.

       

      יותר מאוחר היום, אל תגידי שאין למה לחכות, פוסט על מחסום קלנדיה ובו אשאל מה יעלה בגורלו של אדם עם תעודה כחולה ושקית?

        16/11/08 22:50:

      וכשכבשנו, אמרה המשוררת ירושלים של זהב . עם החומה הזאת, אפילו היא, אולי כבר לא היתה אומרת את זה...

       

       

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין