מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
0
נצחון הרוח
בשעתו, פרסמתי כאן פוסט שהיה שחזור של כתבה שפורסמה באן אר ג'י:
http://www.aisrael.org/Index.asp?ArticleID=9973&CategoryID=723&Page=1
הכתבה עסקה באליהו הולי, קואדריפלדג' (משותק בארבע גפיים) שהצליח לנהל אורח חיים נרמטיבי ומלא משמעות, על אף מצבו. היום התבשרתי שאשתו (צעירה, יפה ומלאת קסם) ילדה לו בן. המפוקחים יראו בזה הישג מרשים לרפואה המודרנית. זה נכון, בלי ספק. הרשו לי לראות בכך נצחון של הרוח האנושית, מעל לכל. |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן.
מסכימה עם כל מילה.
גם אני עצמי לומדת אלכסנדר ופלדנקרייז, שלא לדבר על כך שאני עצמי מטפלת בקינסיולוגיה, ודמיון מודרך.
מדהים ומרגש....
קראתי את הכתבה, ומדהים היה לקרוא אותה. מדהים גם בגלל שקראתי לפני כמה זמן ספר על מישהו שהפך לקוואדריפלג בעקבות קפיצה (לאגם ולא לבריכה) וגם כדי להרשים בחורה - "הקפיצה מהמזח" של אן פאקר. גם בספר הזה הסיפור מתרחש בארה"ב, אך נכתב מנקודת מבטה של חברתו שאותה רצה להרשים בקפיצתו, ובזמן בו היא התרחקה ממנו וחשבה על פרידה. סיפור מורכב ולא פשוט כלל.
התרגשתי מאוד לקרוא את הכתבה, מנקודת מבטו של הבחור. ומאד מאמינה בכוח הרוח להתגבר על מכשולים (קיטש ככל שזה אולי נשמע). בזמנו כשלמדתי תרפיה בתנועה עשיתי עבודת גמר על שיטת פלדנקרייז, אלכסנדר ותרפיה בתנועה כפי שהתפתחה אחרי מלחמת העולם השניה, כתרפיה קבוצתית לנפגעי הלם קרב וחולי נפש בבתי חולים פסיכיאטריים. כבר אז מקריאה בחומר שפלדנקרייז כתב תהיתי והתפעלתי ממסתורין הדינמיקה גוף-נפש ומחוכמתה העמוקה של גישת פלדנקרייז (ואלכסנדר).
אני מניחה שהתכוונת להחמיא. אז תודה.
ותודה על הכוכב.
ניצחון הרוח והמיושבת בדעתה,
משחק מילים...חמוד
* ממני החבר אלון
טוב, אני מרשה לך לציין.
גם אני.
אהוד, תהיה בריא!
נפעם ומלא הערכה !!! *
קראתי את הלינק אודות האיש המופלא הזה.
בהחלט נצחון הרוח על הגוף !!
תודה רבה שהבאת !
תודה לך, ג'ני.
*
יופי של ציטוט!
כן.
ולמרבה התדהמה, הוא מצליח בכך.
אכן כך.
לגמרי. וכפי שציטטתי אצלי:
"כוח רב", הרהר פאפא יאנארוס בלכתו,
"כוח רב צפון בנשמת האדם;
היא נוטלת פיסת בד ועושה אותה לדגל".
(ניקוס קאזאנצאקיס / מתוך "פאפא יאנארוס")