כותרות TheMarker >
    ';

    מאמרי בריאות & רפואה משלימה: פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית בראי הרפואה המשלימה

    1 תגובות   יום שני, 17/11/08, 18:05

    פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית בראי הרפואה המשלימה

    מאת: אורי גינסברג

    מבוא

    תסמונת הפיברומיאלגיה (דאבת השרירים) והתסמונת המקבילה, תסמונת העייפות הכרונית, הן בעלות קווי אופי מקבילים. תסמונת זו באה לידי ביטוי בכאבים מפושטים ללא פתולוגיה ברורה, כאשר בדיקות המעבדה השגרתיות הינן תקינות.

    בניגוד לתסמונת העייפות הכרונית, תסמונת הפיברומיאלגיה זכתה בהכרה ע"י עולם הרפואה רק בשנים האחרונות וטיפולים רב-זרועיים משולבים (רפואה משלימה + רפואה קונבנציונאלית) פרטניים קיבלו תאוצה.

    מה היא התסמונת הזו ומאין היא נובעת ? האם קיים קשר גנטי ? האם מדובר בדיכאון כמו שאבחנו רופאים רבים לאורך השנים ? האם זו מחלה ויראלית שהוזנחה ? האם זו תסמונת העייפות הכרונית ?
    מדובר באדם הסובל מאי וודאות והשלכותיה. אותו אדם יצטרך לבקר אצל רופאים שונים המתמחים בתחומים שונים מפני ש 18 נקודות הכאב הטיפוסיות לתסמונת, מפושטות בכל הגוף ויכולות להופיע בכל מערכת ומערכת.
    תסמונת אחת הכוללת כל-כך הרבה פתולוגיות ועדיין קיים קושי באיתור המערכת הפיזיולוגית אשר תשקף את שורש הבעיה.
    כיום יודעים שיש גירוי לא נכון במערכת העצבים, המוביל אחריו תגובת שרשרת, אשר בתורה מפעילה את מערכת החיסון, המערכת ההורמונאלית ומערכת השרירים והמפרקים. הכאב מתבטא בקשיון שרירים וכמובן בעייפות הרבה.

    מה היא פיברומיאלגיה
    תסמונת ראומטית ממושכת המתאפיינת בכאבים מפושטים כרוניים ללא סיבה נראית לעין. היא מופיעה
    בעיקר ב 18 נקודות בגוף הכוללות: שרירים, רקמות רכות, מפרקים ועמוד שדרה, ללא רקע דלקתי.
    מלבד הכאב שכיחים מאוד סימפטומים נוספים: נוקשות כללית, עייפות כללית, שינה לא טובה ולא מספקת,
    רגישות לתנאי קור, החמרה לאחר פעילות גופנית מאומצת ובמצבי דחק .

    קיימת שכיחות רבה של תלונות המתייחסות למערכות רבות נוספות, ועל כן התסמונת נכללת בקבוצת
    "תסמונות פונקציונאליות" ומוגדרת כתסמונת 'רב מערכתית'. להלן פירוט המערכות הנפגעות:

    ? מערכת העצבים - כאבי ראש, נימול בגפיים, רגישות לתנאי הסביבה (רעש, טעם, מגע) הרגשת נפיחות בידיים, דיכאון, מלנכוליה ושכחה.

    ? מערכת שלד ושרירים – ב 18 מקודת אופייניות ומוגדרות מראש, שכיחות של Tennis Elbow, TMJ .

    ? מערכת החיסון - חולשה חיסונית, אלרגיות לחומרים ולמזונות מסויימים, נזלת, אסטמה, סינוסיטיס.

    ? המערכת הורמונלית – כאבי מחזור PMS.

    ? מערכת העיכול - IBS (תסמונת המעי הרגיש) ומרבית התופעות הגסטרואינטרסטינאליות.

    מאידך אין בבדיקות ממצאים חריגים במפרקים, במערכת העצבים, בשלד ובשרירים, במערכת
    ההורמונאלית המעידים על פתולוגיה ספציפית כלשהי.

    אפימידיולוגיה

    מדובר בהפרעה ראומטית שכיחה מאוד. בערך 2% מן האוכלוסיה הכללית סובלת ממנה (סקרים
    מארה"ב ומסקנדינביה), כ- 5% מהמאושפזים בבתי החולים לוקים ב FM. במרפאות ראומטולוגיות
    בקהילה אחוז הלוקים בפיברומיאלגיה מוערך ב- 20%-15%. התסמונת נפוצה במיוחד בנשים (ביחס
    של לפחות 1:9 לפחות, לעומת גברים), FM נפוצה בעיקר בגילים 55-35.
    אין בנאמר לעיל לטעון כי הפרעה קיימת אך ורק בגילאים שצויינו כיון שהיא עלולה להופיע בכל
    הגילאים ואפילו בילדים.

    בארה"ב התסמונת שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו-אמריקניות, כמו כן קיים גורם תורשתי.

    אתיולוגיה

    הסיבה אינה ידועה. FM יכולה להתעורר בעקבות לחץ נפשי או פיזי, פציעה, חשיפה קיצונית
    וממושכת לקור ו/או לחות, דלקת פרקים שגרונית או מחלה הקשורה בה, מכת שוט כתוצאה מתאונת דרכים (whiplash), זיהומים ויראליים, הפרעות הורמונאליות מסוימות, מנגנונים נפשיים ועוד, אך אין ממצאים מובהקים ומשכנעים. יתכן ומדובר באוסף של תסמונות שונות עם ביטויים דומים (ראה תת-סעיף "פתולוגיות עם תסמינים דומים לפיברומיאלגיה") כאשר תסמונת העייפות הכרונית CFS ("מחלת היאפים") מזכירה את תסמונת ה FM במידה המרובה ביותר. אחת ההנחות המקובלות היא שבתסמונת זו קיימת הפרעה מרכזית במנגנוני העיבוד וויסות של כאב . אל-אף שבחלק מן החולים ניתן למצוא סימני דיכאון בעבר או בהווה, המחלה אינה נחשבת מחלה נפשית או להפרעה פסיכוסומאטית.

    סימפטומים
    בעיקר כאב בא והולך בעוצמות משתנות, נוקשות בשרירים וברקמות חיבור. קיימות 18 נקודות
    רגישות למגע האופייניות ל FM, תסמינים שניוניים נוספים המערבים כאבי מפרקים מעבר לאותן 18
    נקודות (tMJ, lopus, RA, tennis elbow ועוד )ראה פירוט בסעיף " תסמונות נלוות
    כאמור הכאב הוא כאב עמוק, מפושט וכרוני ללא שום ממצא פתולוגי. הכאב מתואר כממוקד או מפושט, פועם ודוקר, שורף, עמום. הכאב והנוקשות מגיעים לשיאם בשעות לרוב בשעות הבוקר.
    בין הגורמים המעצימים את הכאב:

    ? קור ולחות

    ? שינה לא מספקת

    ? עייפות מנטאלית ופיזית

    ? מאמץ גופני רב

    ? העדר פעילות גופנית

    ? חרדה וסטרס

    בנוסף ישנם אזורים הרגישים מאוד ללחץ הקל ביותר, ולמרות שכל רקמות החיבור וכל שריר עלולים להיפגע, האזורים המועדים לכאב הם: צוואר, כתפיים, חזה וקשת הצלעות, הגב התחתון, חגורת האגן ((Pelvic girdle והירכיים. עיקר הסבל מתבטא בכאב, בעייפות ובמוגבלות התפקודית הנובעים מהם. אצל גברים הסובלים מ FM קיימת סבירות לפיתוח כאב בעיקר בשרירי הפנים או באזור הכתפיים.

    האבחנה של חולי FM עלולה לארוך שנים ממספר סיבות:

    1. אין בדיקת מעבדה או בדיקה פיזיקאלית, או הדמיה אשר יכולים לאבחן את המחלה. לרופאים רבים שאינם מכירים מקרוב מחלה זו, יש נטייה לשייך את הסימפטומים למצב נפשי בלבד ולהפנות את החולים לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.

    2. רבים מהסימפטומים של FM חופפים עם אלה של מחלות אחרות, עובדה המקשה על האבחנה. לכן מסתמכים בעיקר על האבחנה המבדלת (ראה סעיף " תסמונות נלוות לפיברומיאלגיה" וגם "השוואה והבדלה בין התסמונת הפונקציונאליות לבין FM")

    3. האבחנה המבדלת היא בעיקר קלינית ומתבססת על תיאור סימפטומים והיסטוריה רפואית.

    4. בדיקות דם, שתן, רמות הורמונים, סריקות שונות עוזרים מעט מאוד לאבחון המחלה ולמיקוד מהלך המחלה וקביעת אופן הטיפול.

    הטיפול
    הטיפול הקונבנציונאלי מחולק לטיפול תרופתי ולטיפול שאינו תרופתי. הטיפול שאינו תרופתי כולל שיטות רב-תחומיות המורכבות מ: התעמלות לשיפור הכושר האירובי וגישות טיפוליות קוגנטיביות. שיפור של 50% לאחר שישה חודשי טיפול משולב, נחשב להצלחה.

    אחדים מהמרכיבים החשובים ביותר בטיפול הוא גילוי הבנה ואמפתיה לסבלו של החולה, הכרתו של
    הרופא בסבלו של החולה ועידודו כי תסמונת זו אינה כרוכה בנכות פיזית. חשוב לשתף את בת/בן הזוג
    וההורים שיהיו שותפים מלאים להסברים על המחלה.

    התסמונות הפונקציונאליות

    התסמונות הפונקציונאליות מהוות אתגר רפואי גדול מאוד. מדובר בבעיה הקיימת בשכיחות מאוד גבוהה 25% מהפניות לרופא המשפחה מגיעות בגלל סימפטומים שהם בעצם פונקציונאליים. הבעיה העיקרית שאי- האבחון גורר אחריו בזבוז כסף וזמן רב, בגלל נדידה של מטופלים מרופא לרופא במשך תקופה ארוכה:

    ? גסטרואונקולוגיה – מעי-רגיש, כיב, צרבת.

    ? ראומטולוגיה: פיברומיאלגיה.

    ? קרדיולוגיה: כאב בלתי טיפוסי בחזה.

    ? רפואת ריאות: תסמונת היפר ונטילציה.

    ? מחלות זיהומיות: תסמונת פוסט ויראלית כרונית.

    ? נוירולוגיה: Tension headache , מיגרנה.

    ? רפואת שיניים: תסמונת ה TMJ, כאב בלתי טיפוסי בפנים.

    ? אף אוזן גרון: תסמונת הגלובוס.

    ? אלרגיה: Multiple chemical sensitivity.

    דמיון במאפיינים הקליניים בין כל התסמונות

    ? מין – כמעט כל התסמונות (והסימפטומים) הפונקציונאליות שכיחות יותר בקרב נשים.

    ? פיזיולוגית – יש שינוי ברמות של נוירוטרנסמיטורים כמו סרטונין ושינוי בפעילות של מערכת העצבים המרכזית ללא פתולוגיה באבר עצמו.

    ? היסטוריה של טראומה – קורה שיש טראומה כזו או אחרת שמופיעה בחלק גדול של התסמונות.

    ? יחסי רופא חולה – קיים קושי במערכת הקשרים בין הרופא והחולה בכל התסמונות, החולים נתקלים ברופאים שלא מצליחים לאבחן אותם ולעזור, מצב כזה יוצר תסכול משתי הצדיים.

    ? תגובות דומות לטיפול – בכל התסמונות שמים דגש על הצד השיקומי, הגבלת בדיקות מיותרות, טיפול קוגניטיבי והתנהגותי (CBT) ועוד.

    נטורופתיה

    הרפואה הטבעית הנטורופתית תומכת, מעודדת ומגבירה את התהליך הטבעי באמצעות זיהוי והסרת המכשולים בדרך לבריאות ולהחלמה, ובתמיכה ביצירת סביבה פנימית וחיצונית התומכות בריפוי.

    משמעות המילה נטורופתיה היא: Natural Path – 'דרך טבעית' – יצירת התנאים המאפשרים לגוף לרפא את עצמו ‏בכוחותיו. הנטורופתיה מבוססת על ההכרה כי הגוף מסוגל להילחם במחלה ע"י מנגנונים של שיקום וויסות הגוף – הומיאוסטאזיס.‏
    אחד מעקרונות הנטורופתיה קובע כי מחלה היא לא בהכרח דבר רע. היא פורצת ‏בשל צורך של הגוף לשקם ולאזן את עצמו.

    על-פי הגישה הנטורופתית, מחלות או חוסר איזון מתקיימים ‏כאשר קיים חוסר איזון נפשי או גופני ופגיעה בכח הריפוי העצבי של הגוף. על כן בכל מחלה ההתייחסות היא הוליסטית (‏גוף /נפש) המבקשת לאזן מהשורש כל אדם באופן אינדיווידואלי.

    כוח הריפוי מתבסס על :

    תורשה + סביבה (תזונה ודרך חיים)+ רגש/נפש/גיל =סטאטוס בריאותי

    מצב נפשי

    ניקוז הגוף:

    א.הוצאת רעלים מהגוף

    ב. פעילות גופנית

    מצב תזונתי

    תרשים 5 - נטורופתיה

    שיטות העבודה של הנטורופת

    1. תזונה – הכרה בקבוצות מזון ותוספי מזון.

    2. גוף-נפש – פרחי באך, הומאופתיה, שמנים ארומטיים, מודעות עצמית / גוף נפש.

    3. צמחי מרפא

    4. תחום המגע – עיסוי, רפלקסולוגיה, הידרותרפיה, קינסיולוגיה, טווינא, דיקור.

    5. תנועה – יוגה, טאי צ'י, צ'י קונג, קפיצה על טרמפולינה (לחיזוק מע' לימפתית), שחיה, פעילויות אירוביות שונות.
    אנשים רבים מפתחים תסמיני FM לאחר שעברו תאונת דרכים, כלומר יש צורך לטפל בבעיית היציבה של הגוף באמצעות טיפולים שונים כמו עיסוי, שיטת אלכסנדר, שיטת פאולה, שיאצו וכדומה. כל אלו מסייעים מאוד בהפחתת עוצמת הכאבים.

    גורמים אפשריים לתסמונת על-פי הגישה הטבעית/משלימה

    o הפרעות שינה (כולל דום נשימה).

    o רגישות יתר/אלרגיה – רגישות לחומרים כימיים המצויים במזון או לאלרגנים המצויים בסביבה ולמזונות שונים (ראה סעיף אלרגיה למזון).

    o זיהום נגיפי (במיוחד EBV ולופוס).

    o חוסר איזון ברמת הסוכר בדם. כפי שכבר הוזכר בפרק א יש קשר בין פיברומיאלגיה לבין היפוגליקמיה, כתוצאה מכך נוצר כשל במערכת העצבים מה שמוביל לכאב וירידה בתפקוד המערכת ההורמונאלית:

    ? חוסר איזון כימי במוח, במיוחד במרכז התחושה והמרכז המוטורי של מערכת העצבים האוטונומית . אצל חלק מהלוקים בתסמונת, יש פגיעה במערכת העצבים וחוסר איזון ביצור סרוטונין (מ). אצל אחרים יש אזורים במוח שאינם מתפקדים כנדרש ומכאן ירידה ביצירת נוירוטרנסמיטורים ותשדורת מוטעית לגבי תחושת הכאב.

    ? חוסר איזון הורמונאלי - נמצאו אצל חולי FM רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס TSH ו/או רמות גבוהות של פרולקטין. כפי שהוזכר סינדרום ה PMS הינו חלק מ'התסמונות הפונקציונאליות' (ראה גם פרק א סעיף "תסמונות נלוות לפיברומיאלגיה").

    o נזק תאי הנגרם ע"י רדיקלים חופשיים ובגלל מצב עקה (סטרס) ממושך.

    o נזק לכל אורך מערכת העיכול בעקבותIBS (ראה גם פרק א).

    o תהליך עיכול לקוי וניקוי לא יעיל של הגוף מרעלים כתוצאה מ IBS, (ראה גם פרק א תסמונות נלוות ל FM).

    o הרעלת מתכות כבדות - בעיקר עופרת וכספית המצויות בתזונה ובסביבה.

    o קנדידה או זיהום טפילי.

    o חסרים תזונתיים בעיקר חסרים במינרלים.

    o הצטברות של זרחן או חומצת שתן בדם ובמפרקים (ראה גם בפרק א' סעיף "טיפול בגואיפנזין")

    o ליקויים מבניים (בעמוד שדרה וברקמות רכות).

    o מתח נפשי. התשה של הגוף (חיים במתח, יתר-מאמץ).

    טיפול בתזונה

    כאב כרוני וממושך מפעיל מצב אזעקה המכלה את מאגרי הויטמינים, המינרלים, חומצות האמינו, האנזימים, חומצות שומן שונות ומפר את ההומיאוסטאזיס(מ) בגוף. מצב עקה מעודד הפרשה מוגברת של אדרנלין לזרם הדם בכדי על-מנת לשכך את הכאב, ויוצר התשה וריקון קומפלקס ויטמיני B הקשורים למערכת העצבים (בעיקר B1, B3, B6 , B12), קו אנזים Q10, קרנטין ואבץ, להם תפקיד חשוב בתפקוד מערכת העצבים בכלל וביצירת ATP בפרט.
    בניית התפריט תתייחס באופן פרטני להשלמת חסרים במזון, ניקוי גוף מרעלים, הנחיות תזונה כלליות לאיזון האינדקס הגליקמי (ראה גם פרק א "פיברומיאלגיה והיפוגליקמיה") ובכך לפקח על הפרשת ההורמונים (ראה גם פרק א סעיף "המערכת ההורמונאלית").

    שיפור ספיגת המזון ע"י שיקום מערכת העיכול וצריכה של ויטמינים נוגדי חמצון חזקים בעיקר ויטמיני C ו E (12,14,25) להורדת הסטרס החמצוני. (התייחסות ופירוט לתוספי תזונה בתת סעיף הבא "תוספי תזונה"). לתזונה תפקיד חשוב בהפחתת התסמינים הגסטרואינטרסטינאליות.

    מחקר משנת 2007 , שנערך על 42 חולי FM בהשוואה לקבוצת ביקורת של 53 איש בכדי לבחון האם לחולי FM רמות סטרס חמצוני גבוהות. המחקר בחן פעילות של האנזימיםparaoxonase ו- arylesterase {אנזימים המשמשים כקטליזטורים על הפולימר (מ) Bisaphenol A המשפיע על רצפטורים לפעילות הורמון האסטרוגן) רמתם של אנזימים אלו יורדת בדם בעקבות סטרס חמצוני גבוהה , בבחינת רמות הסטרס החמצוני, נמצאה רמה מוגברת של גורמים מחמצנים (toxins) בחולי FM לעומת קבוצת הביקורת (P<0.001) . נראה כי לסטרס חמצוני יש תפקיד בפתוגנזה פיברומיאלגיה (25)

    ליקוי בייצור אנרגיה תאית

    כל מצב הגורם להפרת ההומאוסטאזיס עלול להוביל לליקוי בייצור אנרגיה בתאי הגוף. במצב נורמאלי המיטוכונדריה, {ראה גם מיטוכונדריון (מ)}, מפיקה ביעילות אנרגיה.
    כאשר חל שיבוש בחילוף החומרים במיטוכונדריה , עלולה להתרחש ירידה באספקת האנרגיה לתאי רקמות אחרות בגוף. כתוצאה מכך האדם עלול לחוש עייפות וכאבים.
    המיטוכונדריה זקוקה לחומצות אורגניות, הקשורות למעגלי חילוף החומרים האנרגטי בגוף. תסמונת FM מערבת חוסר איזון בתוצרי חילוף החומרים. כדי לטפל בבעיה זו, יש להתייחס לשורשיה, גם במישור הפיזיולוגי, וגם במישור התזונתי.

    ישנן ראיות חותכות לכך שמגנזיום , אחד המינרלים החשובים בייצור ATP וחומצה מאלית נמצאו במינון נמוך יותר בדמם של חולי פיברומיאלגיה (23,24)

    טבלה 7 – מקורות ליצור ATP

    מקורות ליצור ATP

    דרישה

    מקור

    חסרים בגוף המובילים לליקויים בהפקת האנרגיה התאית

    חמצן

    פעילות לב ריאה

    חוסר חמצן, מחסור בחומצה מאלית, מחסור במגנזיום

    מגנזיום

    מזון

    החדרת אלומיניום וסידן

       

    מצע לפעולה

    מזון

    תת תזונה, חוסר בחומצה מאלית

     

    ADP

    ATP

    מחסור בפוספאט ומגנזיום

       

    זרחן

    מזון

    מחסור במנגן, חדירת סידן ואלומיניום, מחסור בחומצה מאלית,

    קיבולת נשימה תאית

    מזון/גנטיקה

    ויטאמינים B1, B2, B6 חיוניים להעברת אלקטרונים במעגל הנשימה

       

    התאית, כל הויטאמינים האלו תלויים במגנזיום וזרחן לשפעולם

    שלמות ממברנת

    מזון/גנטיקה

    מחסור במגנזיום יכול לגרום לנפיחות במיטוכונדריה וחדירות ייתרה

    המיטוכונדריה

     

    של ממברנת המיטוכונדריה, ואי-שחרור של זרחן ממעגל קרבס

    מחסור במגנזיום וחומצה מאלית יחד עם ויטאמיני B1, B2 ו B6 ישבשו את תהליכי הנשימה התאית ובכך יגרמו לכאבי גוף, קישיון, חוסר ריכוז, חרדה ועייפות בתסמונת פיברומיאלגיה (20, 23)

    סרוטונין

    תסמונת FM מערבת חוסר איזון כימי במוח. לא זו בלבד, שטיפולים טבעיים לאיזון הסרוטונין ונוירוטרנסמיטורים אחרים גורמים לשיפור במצב הרוח, אלא שהם גם מפחיתים מעוצמת כאבי השרירים.

    כאב פיזי רב לאורך זמן מפחית ומעכב את ייצורי הסרוטונין –הסרוטונין היינו נוירוטרנסמיטור המשפיע בעיקר על "חומרי שובע" בהיפותלמוס ובקרת התיאבון. כמו כן אחראי על: וויסות לחץ-הדם, מנגנוני השינה, מצב רוח, תגובה לכאב ועוד. ירידה ברמתו גורמת לירידה במצב הרוח, דיכאון, ירידה בסף כאב, כאבי ראש, ירידה בזיכרון ובכושר הריכוז, שינה לא רגועה, ישנוניות במהלך היום, רעב לפחמימות בכלל ולמתוק בפרט.

    כאשר לא אוכלים במשך שעות רבות רמת הסרוטונין יורדת ובכך נגרם שיבוש במנגנון הרעב/שובע. מזונות המעלים את רמת האינסולין ע"י שמירה על מדד גליקמי מאוזן (מ) , מעלים גם את רמת הסרוטונין .

    הקפדה על אכילת אכילת פחמימות מורכבות ומלאות כגון, אורז מלא, קינואה ,לחם מלא (שיפון, כוסמין), שיבולת שועל, ובעיקר *שעורה שומרת על רמות סוכר מאוזנות בגוף אינסולין מאוזן בדם סרוטונין מאוזן.

    שעורה מכילה 14% חלבון, עשירה במינרלים, במיוחד בסידן, בברזל ובאבץ. מכילה גם כמויות גבוהות של אשלגן, מגנזיום ועשירה גם ב-B קומפלקס.

    מערכת העיכול

    שיפור בתפקודה של מערכת העיכול אצל הלוקים ב FM , חיוני ביותר. תסמונת זו מערבת חולשה של מערכת העיכול הבאה לידי ביטוי בראש ובראשונה בתסמונת המעי הרגיש IBS הגורר אחריו תופעות גסטרואינטרסטינליות רבות כגון יתר חומציות, כיבי כיבה, עצירויות, נפיחויות, התרבות קנדידה , ירידה במערכת החיסון, הפרת איזון פלורת המעי והישנות של חיידקים פתוגנים כדוגמת E coli .
    פעמים רבות מופיעים קשיים בספיגה, אלרגיה למזון (ראה סעיף "אלרגיה ורגישות למזון"), התרבות ייתר של פטריית הקנדידה.

    אלרגיה ורגישות למזון

    אלרגיה הינה מצב שבו הגוף מגיב ברגישות יתרה לחומר או חומרים מסוימים. חומרים אלו, הקרויים אנטיגנים מעוררים את הגוף לייצר נוגדנים, הגורמים בתורם לשחרור היסטמין מתאי מאסט (MAST), היסטמין הינו זה המביא לידי הופעת הסימפטומים של האלרגיה. מקובל לחלק אלרגיות לשני סוגים: אלה הנגרמות ע"י גורמים סביבתיים ואלה הנגרמות ע"י מזון.
    סימנים וסימפטומים שכיחים של אלרגיה למזון הם:

    ? עיגולים כהים ונפיחות תחת העיניים.

    ? בעיות נשימה - קוצר נשימה, נזלת, קדחת השחת, דלקות בדרכי הנשימה.

    ? בעיות עור - פריחות, גרד, כתמים, דרמטיטיס, אקזמות, פסוריאזיס ועוד.

    ? בעיות עיכול - כאבי בטן, צרבות, כיבים, גזים, שלשול, עצירות, תחושת מלאות אחרי אוכל, תסמונת המעי הרגיש ועוד.

    ? סימפטומים כללים - דימוע, עייפות, סחרחורת, קשיי ריכוז, נדודי שינה וכו'

    אלרגיה אף יכולה לגרום או להחמיר מצבי מחלות רבות כגון:
    אסתמה ,מחלות ריאומטיות ,סוכרת, אקזמה, מיגרנות, תסמונת התשישות הכרונית, בעיות עיכול, גלאוקומה, בעיות בכליות, עליה במשקל, עוויתות, דיכאון, טרשת נפוצה ומצבים אחרים.
    אלרגיה למזון תוגדר כתגובה לא נורמלית או חמורה למזון שרוב האנשים ימצאו כבלתי מזיק. יש להקפיד ולהבחין בין תופעה אלרגית לחוסר סבילות למזון מסוים , למשל חוסר סבילות לסוכר חלב (לקטוז) או לגלוטן .
    בין הרכיבים האלרגנים ניתן למנות: חיטה, חלב ומוצריו, שמרים, בשר ומוצריו, תירס, חלבון ביצה, עגבניות, צדפות, בוטנים, שוקולד, סויה ומוצרי צבע וטעם.

    הגורמים להתפתחות תגובה אלרגית למזון

    ? פירוק לא מושלם של רכיבי מזון (חלבונים) - יגרום לתופעה אלרגית וייגרם בד"כ ממחסור באנזימים פרוטאוליטים (הקשורים לפרסטלטיקה) וחומצת קיבה. מחסור זה נוצר כתוצאה מחסרים תזונתיים של ויטמינים ומינרלים שונים וכתוצאה מגיל מתקדם.

    ? עיכול לקוי – יתכן כי הגורם הנפוץ ביותר להופעת אלרגיה למזון הינו התופעה הידועה כ'מעי דליף'. חדירות יתר של המעיים ועיכול לקוי גורמים לכניסתם של חומרים אלרגנים למחזור הדם. כך חלבון שעוכל חלקית, יכול לחצות את מחסום המעי, להיספג במחזור הדם ולעורר תגובה אלרגית.

    ? סטרס - גורם משמעותי בעידוד אלרגית מזון הן משום שבזמן סטרס מפחית האדרנלין את זרימת הדם למערכת העיכול ובכך מעכב את פעילותה, והן בשל העובדה שאכילה הינה אחד האמצעים לפיצוי במצבי לחץ.

    ? חולשה גנטית - קיימת נטייה תורשתית ללקות באלרגיה .

    ? הפרעות במערכת החיסון - מומים או חוסר בתאי T וחוסר ב- IgA.

    אבחון אלרגיה, ובמיוחד אלרגיה למזון, קשה, מורכב ויקר. לתרופות המקובלות לטיפול בבעיה תופעות לוואי קשות. לעומת זאת, ויטמינים, מינרלים, אנזימי עיכול, צמחי מרפא ורכיבי תזונה אחרים נמצאו יעילים בטיפול בתופעות אלרגיות משני הסוגים, ללא תופעות הלוואי. טיפול זה עשוי להקל על הסימפטומים של אלרגיה ואף למנוע את הופעת.
    הטיפול באלרגיות מזון יכלול דיאטת הלמינציה. (ראה סעיף "המנעויות תזונתיות")

    רעילות למזון

    חומרים רעילים/מתכות כבדת כמו: עופרת, כספית, ארסן ועוד, עלולות להיות בין הגורמים ל FM. חומרים רעילים שוקעים בדם (מכונים גם 'מתכות כבדות') ומפריעים לתפקוד תקין של אנזימים ותאים בגוף, ע"י שיבוש התקשורת הבין תאית. ניקוי גוף (ראה תת סעיף "ניקוי גוף מרעלים") והקפדה על תזונה טבעית , שתכלול השלמות תזונתיות שוטפות הן מהמזון והן מתוספי תזונה שונים תביא לירידה ברמות הרעילות (Toxity).

    מבנה הקולגן

    לשם בנית הקולגן נחוצות לגוף 2 חומצות אמינו חיוניות: ליזין ופרולין (L ליזין ו-L פרולין). ויטמין C משמש כקו פקטור בתהליך הפיכת הליזין להידרוליזין והפיכת הפרולין להידרופרולין (ראה ליזין בסעיף "השלמת חסרים בתזונה") , כשבהמשך התהליך הן נקשרות לגפרית, והשילוב של כולם (עם חומרים נוספים) יוצר את הקולגן. הקולגן משמש כסיב מרכזי בכל הרקמות בגוף לשם תחזוקה תקינה של הקולגן דרושה כמות מספקת של נוזלים (הכוונה בעיקר למים) ומצב הורמונלי מאוזן.

    המלצות תזונתיות

    ? שמירה על אינדקס גליקמי – אכילה של 5-6 ארוחות קטנות ומלאות, המורכבות מ 50% פחמימות מורכבות כגון: אורז מלא, כוסמין, בורגול, קינואה, אטריות אורז שיפון, שיבולת שועל, ובעיקר שעורה, 35% חלבונים (חלבון צמחי כמו קטניה מונבטת או חלבון מן החי) ו 15% שומנים (בעיקר חד בלתי רווים).

    ? הרגלי תזונה טבעיים – השאיפה היא להקנות הרגלי תזונה נבונים המבוססים על מזון מלא ולא מעובד או משומר. הגדלת החלק של הירקות הטריים או המבושלים קלות בארוחות. להרבות במיוחד באכילת ירקות עליים ומזונות אחרים העשירים ברכיבים בויטמינים מינרלים וסיבים תזונתיים.

    ? אידוי ירקות – אכילת ירקות, מאודים ומוקפצים אשר יקלו על תהליך העיכול בכך שיהיו קלים יותר לפירוק.

    ? חלבון צמחי – תפריט חצי צמחוני וחצי חי/בשרי על מנת לשמור על אספקה שוטפת של אנרגיה ואבני בניין לשרירים.

    המזון הצמחי יהיה בעיקר בקטניות (ראה סעיף "קטניות") וירקות ב 5 צבעים (ראה סעיף "השלמת רכיבי מזון ספציפיים"), אגוזים לא קלויים (פקאן, אגוז מלך, אגוז ברזיל, שקדים, זרעי חמניה, שומשום) המכילים רמות גבוהות של מינרלי קורט כגון, אבץ, סלניום,סידן ומגנזיום להם תפקודים חיוניים במערכת העצבים , מערכת השלד ושרירים ומערכת החיסון. אגוזים כמו מלך ופקאן מכילים ריכוז גבוהה של חומצות שומן רב-בלתי רוויות להם תפקיד חשוב בתיווך תהליך

    הדלקת { חומצות שומניות אלה הן חומרי מוצא לסינטזה של פרוסטאגלנדינים (מ)} כגון, אומגה 3 ואומגה 6.

    ? מזון מן החי – דגים, עוף, הודו. אספקה קבועה של חלבון מונעת את פירוק השריר. המטרה היא לשמור על יחס מאוזן של תפריט חצי צמחוני.

    ? אכילת 4-6 ארוחות קטנות ביום, תהיה עדיפה על 3 ארוחות גדולות, על מנת שתתקיים אספקה קבועה של מזון לגוף ובכך למנוע פירוק שריר ויציבות במדד הגליקמי.

    ? מדי יום, אכילה של יוגורט טבעי המכיל 3% שומן ומעלה, לא ממותק. או מזון מוחמץ המכיל "חיידקים ידידותיים", כדי להילחם בקנדידה.

    ? חומצות שומן מקבוצת אומגה-3, מסייעות לגוף ליצר פרוסטוגלנדין (מ), הורמון המסייע להפחית מעוצמת דלקות, זרעי פשתה ושמן פשתה, כמו גם שמן דגים ודגים כדוגמת: מקרל, סלומון והליבוט" (כל דג מי קרים ועמוקים), הם מקורות טובים לאומגה-3, לו השפעה המקלה על הכאבים האקוטיים בשרירים ובזמן מחזור הווסת, סינדרום ה PMS.

    ? הוויטמינים A, C, ו-E, הם נוגדי חמצון הלוחמים ברדיקלים החופשיים, מחסור יכול להגביל את יכולתו של תא לייצר אנרגיה בגלל רמות סטרס חמצוני גבוהות. כדי לספק לגוף ויטמין A, יש להרבות במזונות כתומים (גזר, בטטה, דלעת, דלורית, מלון כתום), מקורות טובים לויטמין E, הם: פולי סויה, ברוקולי, כרוב ניצנים, דגנים מלאים וירקות עליים.

    ? דיאטה לניקוי רעלים (ראה גם סעיף "ניקוי רעלים").

    ? צריכת מזונות המכילים זרחן, תרכובות גופרית (מ) וקוורציטין (מ), בעיקר: שום, בצל, כרישה ועירית. אלו נחוצים לרקמות החיבור, ובנוסף היותם נוגדי דלקת חזקים, עוזרים להתמודדות עם הכאב.

    במחקר ראשוני באוניברסיטת של ברן, שוויץ, הוזנו חולדות ממין זכר בגרם אחד של אבקת בצל מדי יום, במשך חודש. התברר שתזונה זו הגדילה את כמות הסידן בעצמותיהם, ביותר מ 17%, ואת עובי עצמותיהם ב 15% כמעט. טיפול בבצל היה יעיל יותר מתרופה לדילול עצם המבוססת על קלציטונין. החוקרים ערכו ניסוי דומה גם עם חולדות ממין נקבה ששחלותיהן הוסרו כדי לחקות הפסקת ווסת. הירידה באסטרוגן – ההורמון המגן על העצם – שבאה בעקבות הסרת השחלות, כשזו הביאה לאיבוד של 32% מחומר העצם. הוספת בצל לתזונת החולדה שיפרה את מצבן. אלו שקיבלו את מנת הבצל המרבית סבלו מ 25% פחות איבוד עצם מאלו שלא קיבלו בצל בכלל(22).

    המנעויות תזונתיות

    ? בשלב הראשון יעשה בירור האם קיימת אלרגיה למזון כלשהו, ע"י דיאטת הלמינציה (החסרה) בה יוחסרו מהתפריט מזונות החשודים כאלרגנים בעיקר:

    o לקטוז החלב

    o בוטנים

    o טחינה

    o גלוטן החיטה

    o סוכר לבן

    תהליך ההלמינציה של המזונות הנ"ל יהיה ל 3 – 4 ימים, לאחר מכן נוסיף מוצרי חלב למקסימום יומיים. אז תיבדק הופעת תגובה אלרגית כמו התנפחויות או פריחות על העור ניזול וכדומה. לאחר מכן החסרה של בוטנים והחזרתם וכן הלאה, אלו החשודים כאלרגנים יוצאו מהתפריט עד לאיזון התופעות.

    ? נמצא קשר בין חסר במינרלים לבין FM, לכן חולי FM יצטרכו להימנע מצריכת הקפאין

    המפריעה לספיגה תקינה של מינרלים. הקפאין גם מפריע להירדמות בכך שהוא מדרבן את בלוטת יותרת הכליה להפריש אדרנלין, בכך נפגעת איכות השינה, שכבר קיימת בכל מקום.

    ? יש להימנע מירקות סולניים (תפו"א/עגבניות/חצילים/פלפלים) מאחר ומחמירים את תחושת הכאב . הסולנין מפריע לפעילויות אינזימתיות בשריר, הוא חומר רעיל. רמת הסולנין בצמח עולה כשהצמח חשוף לאור. למשל תפו"א לא טרי המתחיל לנבוט או להוריק יכיל יותר סולנין. הכבד מנטרל בדרך כלל רעלים אלו. בעיקר רצוי להימנע מאכילת סולניים כשיש עומס על הגוף כמו במחלות כרוניות כדוגמת FM בהן הגוף צריך להיטהר מרעלים).

    ? מומלץ להפחית או להימנע לגמרי מצריכת בשר שמן (בשר אדום בפרט), מזונות מטוגנים או מקולקלים, חלב ומוצרי חלב עתירי שומן ומזונות אחרים העשירים בשומן רווי ולצרוך אך ורק שומן חד בלתי רווי כגון: אבוקדו, שמן זית, שמן קנולה, זיתים, שקדים, אגוזי מקדמיה ושומשום. מזונות העתירים בשומן רווי, מלבים את הדלקות, מעצימים את הכאבים ואף מחריפים את נדודי השינה. בנוסף מזונות אלה מאטים את זרימת הדם בגוף ומדלדלים את מאגרי האנרגיה בתא מהסיבה שהגוף נמצא במצב עקה (סטרס) וכל גורם תזונתי עודף (בעיקר חלבונים ושומנים) יגרום להפעלה של מערכת החיסון מפני שיזוהה כרעלן toxin.

    ? מומלץ להימנע לחלוטין מסוכר לבן. מוצר מזון או מקור אנרגיה זה. גורם להעצמת הכאב ע"י הפרשה מהירה של אינסולין לדם מה שגורם ל: החלשת המערכת החיסונית, הפרעות שינה, דלדול אנרגיה בגוף והתרבות יתר של פטריית הקנדידה. המקורות השכיחים ביותר לסוכר לבן הם המשקאות הקלים, המוגזים והממותקים, בנוסף כל המזונות המעובדים ובעיקר חטיפים תעשייתיים. עם זאת צריך להגביל בצורה משמעותית את צריכת הסוכרים הטבעיים המצויים בדבש ואפילו בפירות.

    השלמת רכיבים ספציפיים במזון

    חומצה מאלית

    חומצת תפוחים (Malus עץ תפוח בלטינית} נמצאת במשפחות שונות של פירות וירקות אך הריכוז הגבוה ביותר שלה נמצא בתפוחים. ערכה הבריאותי עצום כיוון שהיא מהווה גורם חשוב ביותר במעגל האנרגיה (יצירת ATP) של הגוף, יחד עם מגנזיום. אכילת 2-3 תפוחים ביום מספקת את שני המרכיבים: חומצה מאלית ומגנזיום הנחוצים לתפקוד תקין של השרירים ופירוק סוכרים כדי לספק אנרגיה לגוף. גם בתנאים של עייפות שרירים גדולה או מאמץ פיזי גדול הכולל מחסור בחמצן (Hypoxia), חומצת תפוחים מסייעת בפירוק שומנים לאנרגיה. חומצת תפוחים מסייעת בניקוי הרעלים (יש להגביל גם את צריכת הפירות בגלל תופעת היפוגליקמיה המופיעה בתסמונת FM) מיץ התפוחים כמקור אנרגיה יכול לסייע בהתגברות על כאבי שרירים, עייפות ודלקות פרקים. בנוסף לכך, חומצת תפוחים מגבירה את המסיסות של יוני סידן Ca+2 , והדבר חשוב במיוחד לנשים מעבר לגיל הווסת (אלו מהוות חתך של 35% מכלל הלוקים בתסמונת FM) , שאז עלולה לרדת ספיגת יוני הסידן ל- 4% בלבד לעומת 22% בגוף בריא. חומצה מאלית יוצרת כילטיס (Chelates), מולקולות אורגניות גדולות שבתוכן קשור אטום ברזל עם יוני סידן ומגבירה את ספיגתם בדם.
    עד כמה שידוע בספרות הרפואית, אין לחומצת תפוחים תופעות לוואי מסוכנות או תגובות מזיקות עם תרופות אחרות. יחד עם זאת, נטילת כדורים המכילים חומצת תפוחים (לבד או עם מגנזיום) מחייבת ייעוץ רפואי מוקדם במיוחד לנשים בהיריון, מניקות או תינוקות. נותר רק לציין שלחומצת תפוחים שני איננטיומרים (מ) כאשר איננטיומר L הוא הפעיל ביולוגית (בדומה לחומצות אמינו).

    מגנזיום

    מגנזיום הוא האלקטרוליט בריכוז הגבוה ביותר בתא אחרי האלקטרוליט אשלגן. מגנזיום נחשב לאנטי אוקסידנט ומשתתף בהרכבתם של אנזימים שונים בגוף, שתפקידם הוא העברת חומרי מזון הדרושים לייצור אנרגיה, דרך דפנות התא.
    המגנזיום משפיע באופן ישיר על משאבת 'נתרן -אשלגן' (מ), עם סיום תהליך הפקת האנרגיה התאית/הנשימה התאית ATP, אחראי מינרל זה להחזרת תפקודי המיטוכונדריה לקדמותהם לקראת ביצוע תהליך חוזר (יחד עם סידן ועוד מינרלים נוספים).איזון פקטור אשלגן-נתרן – אשלגן הוא מוליך עצבי המשמש כזרז של הרבה אנזימים בגוף. הוא אחראי על איזון חומצה-בסיס בדם וברקמות, חיוני לכיווץ השרירים בלב, עוזר ליצירת גליקוגן מגלוקוז בכבד, מקדם הפרשת הורמונים ועוזר לכליות לסלק רעלים. ידוע כי רמה נמוכה של אשלגן יכולה לגרום ליתר לחץ-דם ולעייפות כרונית. אצל הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית ומפיברומיאלגיה נמצאו רמות נמוכות מאוד גם של אשלגן.

    מחקר בלגי משנת 1997 בו השתתפו 97 חולים ב FM ו CFS, בדק האם הזרקה של מגנזיום תוכל להעלות את רמת המגנזיום בדם, התוצאות היו כושלות. אותו מחקר כן הוכיח שמגנזיום נמצא בריכוז נמוך יותר אצל חולי FM ו CFS ביחס לקבוצת הביקורת(23)

    כדי להגיע לאיזון מקסימאלי של מינרלים בגוף , צריכה להתבצע ,דיאטה שבה משלימים את כל קבוצת האלקטרוליטים הנחוצים לפעילותו של התא כגון: סידן, זרחן, אשלגן ומגנזיום. אלו עובדים בסינרגיה.

    מקורות למגנזיום במזון - אגוזים, קטניות, זרעים שלמים, ירקות ירוקים, בננות, תבלינים מיובשים, קמח סויה, שמרי בירה, כוסמת, דוחן, קוואקר, בצל מיובש, אורז מלא , תאנים, הדרים, תפוחים, סויה ושרימפס.

    טריפטופן (מ)

    חומצת אמינו חיונית העוזרת לתמיכה במערכת העצבים ומשתתפת בתהליך ייצור הסרוטונין במוח. לחומצת אמינו זו שני חסרונות מהותיים :

    1. זו חומצת אמינו קטנה ולכן מתחרה עם חומצות אמינו נוספות בכניסת למוח ב"מחסום דם מוח" (BBB – Blood brain barrier).

    2. לא נמצאת הרבה במזון.

    פעילות הטריפטופן במטאבוליזם

    אוכלים פחמימה רמת אינסולין עולה וגורמת לחומצות אמינו גדולות להיכנס לשרירים טריפטופן נכנס דרך מחסום BBB רמת הסרוטונין עולה.

    במחקר של 90 יום שבדק 50 חולים בתסמונת FM, וחיפש שיפור ב: מספר הנקודות הרגישות, חרדה, עוצמת הכאב, איכות השינה ועייפות מצאו ש- 5הידרוקסי-טריפטופן – (5-hydroxy-L-tryptophan)} אנזים הידרוקסי טריפטופן שהוסיפו לו קבוצת קרבוקסיל} שיפר בהרבה סימפטומים אלו , למעלה מ 90% מהנחקרים דיווחו על שיפור (18)

    אחד היתרונות העיקריים של 5- HTP הינה תרומתו לאיכות השינה. ה- 5-HTP יכול לשבור את מעגל בעיות שינה. בעיות השינה מגבירות כאב שמגביר בעיות שינה, וחוזר חלילה. רמות גבוהות של סרוטונין מאפשרות שינה טובה יותר המאפשרת מנוחה לגוף.

    מקורות לטריפטופן במזון – בוטנים, חלב, בננה אורז חום, קוטג', בשר, סויה, עוף, פקאן, חומוס ותפו"א

    אוביקינון (קו-אנזים Q10)
    קו אנזים – Q-10 הוא חומר מסיס בשומן הדומה במבנהו לוויטמין K ומכונה אוביקינון. אוביקינון נמצא ברוב האורגניזמים ומגיע אלינו דרך המזון או דרך סינתזה פנימית. חיוני להפקת אנרגיה תאית משום שהוא שוכן בממברנת המיטוכונדריה, בעיקר של רקמות פעילות אנרגטית (מוח, לב, כליות, כבד, ריאות). בעל תפקיד חשוב בהעברת שרשרת האלקטרונים. NADH (ראה סעיף "מעגל קרבס") סוקצינאט דהידרוגנאז ופלאבופרוטאינים שונים תורמים אלקטרון לקו-קיו 10 כך הם מחמצנים אותו והוא מחזר אותם, והוא מעביר את האלקטרונים לחלבונים הקשורים לברזל ללא HEM. פעולות חמצון-חיזור אלו, מהוות תפקיד חשוב במשאבת הפרוטונים אשר מובילה ליצירת ATP במיטוכונדריה. בנוסף לתפקידו של האוביקינון בשרשרת האלקטרונים, הוא משמש גם כאנטיאוקסידנט לרדיקלים חופשיים ולכן מעריכים שהוא משמר את מבנה הממברנה. ה-Q10 מסונטז בגוף באופן טבעי ע"י הכבד. ה-Q10 ייחודי לבני אדם (בפרות למשל קיים Q8 לו מבנה שונה).
    מקורות לאוביקינון במזון – מינונים קטנים בבשר ובפירות ים ובאברים פנימיים: לב, כליות ומוח.

    קרניטין

    מיוצרת בגוף משלושה טרי-פפטידים כאשר ישנה נוכחות מספקת של ברזל, תיאמין, פרידוקסיל, ליזין, מתיונין וויטמין C. קרניטין איננה מוגדרת כחומצה אמינית אך בגלל המבנה מתייחסים אליה כאל חומצה אמינית. היא איננה משמשת לבניית חלבון או כנוירוטרנסמיטור ותפקידה העיקרי בגוף הוא להיות נשאית לחומצות שומן ארוכות שרשרת, למטרת שריפה בתא.

    תפקודים עיקריים:

    הפקת אנרגיה – קרניטין מובילה חומצות שומן דרך דופן התא אל תוך המיטוכונדריה לצורך הפקת אנרגיה, פעילותה מואצת במצבים של: צום, סוכרת, פעילות גופנית ובעת נטילה של סטרואידים. מהירות התנועתיות שלה משתנה בין איבר לאיבר, היא פעילה במיוחד בשריר הלב, תאי המעי , בכבד ובכליות.
    בתסמונת FM אחת המגבלות העיקריות היא הקושי בפעילות. מחד אין כוח פיזי לעשות פעילות גופנית ומאידך בגלל אי-הפעילות מתחילה הצטברות של תאי שומן. תוסף קרניטין עוזר ליצירת האנרגיה ובנוסף נוגד חמצון מאוד חזק.

    מקור הקרניטין המזון היינו בעיקר במוצרים השונים מן החי.

    ס-אנדיזול מתיונין SAMe

    SAMe, (ס-אדנוזיל-ל-מתיונין –(S-Adenosyl-Lmethionine אנדוזילמתיונין. נגזרת של חומצת האמינו החיונית מתיונין. רכיב הקיים בכל תא בגוף ומשתתף בלמעלה ב 40 תהליכים ביוכימיים. אחד מתפקידיו העיקריים הינו בתהליך המתילציה (תורם מתיל אוניברסלי methyl donor) , המעורב בייצור DNA , ייצור נוירוטרנסימיטורים וגלוטטיון. ל SAMe תפקיד בתהליכי דטוקסיפיקציה בכבד, בשמירה על תקינות ממברנות התאים ותמיכה בבריאות מבני העצבי במוח. כיוון שרמותיו פוחתות עם הגיל, עלולה ירידה דרסטית לגרום לשורת תחלואים. תפקידיו העיקריים בגוף:

    ? וויסות מצב הרוח על-ידי העלאת רמות הדופאמין והסרוטונין.

    ? מניעת אוסטיאוארתריטיס (מ)

    ? מניעת דלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid arthritis).

    ? שיפור תסמיני תסמונת קדם- ויסתית (PMS).

    ? תמיכה בכבד על-ידי נטרול רעלים.

    ? אנטי-אלרגנית.

    SAME היא נגזרת של חומצות אמינו מתיונין האחראית בעיקר על הקלה של כאבי שרירים, מניעת נזק חמצוני, חיונית לסינתוז חומצות גרעין, קולגן (מ) וחלבונים בגוף, ומשמשת במצבי ראומוטיזם.

    היא מייצרת אפקט של הפחתת אלרגיה לחומרים כימיים, מצב קיים אצל הלוקים ב FM.
    מקורות מתיונין במזון – שעועית, ביצים, דגים, שום, עדשים, בשר, בצל, סויה, זרעונים, יוגורט.

    חומצת אמינו ארגינין

    חומצת אמינו חיונית למחצה, לה תפקידים חשובים בשתי מערכות עיקריות, חיסון ושלד:

    ? מערכת חיסון: ארגינין משמשת כחומר לבניית נוגדנים בעלי פעילות אנטיבקטריאלית ולבניית כדוריות דם לבנות. ארגינין ברמה גבוהה בדם משמשת כמזרזת התפרצויות של זיהומים על רקע וירלי, ולכן היא חייבת להיות מאוזנת בגוף ע"י ח"א ליזין.

    ? חידוש ובנית רקמות. הארגינין מהווה חלק ממבנה הקולגן (מ). נמצאת בריכוז גבוה ברקמות החיבור, בעור ובנוזל הבין-תאי. ולכן ארגינין חיונית לטיפול במחלות עור שונות.

    ? מניעת אוסטאופרוזיס. ארגינין משמש כקו-פאקטור (זרז) ל-3 חומרים חשובים בחילוף החומרים בעצם:

    ? IGF-1: חומר מעודד גדילה, שמבנהו דומה לאינסולין. יש לו פעילות מזרזת על בנית העצם ועל שפעול אוסטאובלסטים.

    ? זירוז ייצור הורמון הגדילה GH.

    ? בונה אינזימי NO-סינתאז – אינזים זה מגביר את שחרור החנקן מהרקמות אל הדם ובמקביל מצמצם את פעילות האוסטאוקלסטים.

    מקורות עיקריים במזון – שמרי בירה,כרוב, קואקר, ג'לטין, אגוזים, זרעים (דלעת, חמניה), חרובים, קוקוס, שום, סויה, ג'ינסנג, נבטי חיטה, דגים, שוקולד, מוצרי חלב, ביצים, בשר.

    פרולין - PROLINE

    חומצת אמינו לא חיונית (המיוצרת בגוף ולא במזון) , תפקידים:

    ? משפרת מראה העור

    ? חשובה לייצור קולאגן ומעכבת את התפרקותו בתליך ההתבגרות

    ? מסייעת בתחזוקת הסחוסים ובכך תורמת להתחזקות המפרקים, גידים ושריר הלב.

    נמצא במזון בעיקר ב:בשר, מוצרי חלב וביצים.

    ויטאמין B1 (תיאמין)

    מובל בגוף ע"י אלבומין וחומצה פולית החיונית לספיגתו בגוף. נמצא בעיקר ב:

    שרירים רצוניים,לב, מוח, כבד וכליות.

    משתתף במעגל קרבס בהפיכה של גלוקוז לאנרגיה. תפקידיו העיקריים:

    ? משתתף חילוף חומרים של גלוקוז. משתתף במעגל קרבס (ראה סעיף "טיפול בתזונה") ע"י שיפעול קו פקטור thiamin pyrophophate (אחד הקופקטורים העיקריים בייצור ATP - תיאמין די פוספט), חסרים של טיאמין מקושרים גם למשיכה למתוק. טיאמין נמצא בריכוזים גבוהים בשריר, בעיקר בשריר הלב ולכן גם יכול לשפר פעילות אירובית.

    ? תפקוד במע' העצבים. כשמתרחשת ירידה במע' העצבית, מתגלים דיכאונות, חרדות, קשיי ריכוז. מצבי תשישות שונים, עייפות קיצונית ואובדן תיאבון, ניתן לקשר זאת לחוסר בחומצה אמינית זו.

    מקורות עיקריים במזון – דגן מלא, גריסי פנינה, דוחן, שיפון, אורז מלא, תירס, גרעיני חמניות, שומשום מלא, גרעיני דלעת, קטניות, עדשים, שעועית אדומה, לבנה, שעועית לימה, סויה, מאש, אגוזים, בוטנים, אפונה יבשה, עלי במבוק, עלים ירוקים, שן ארי, כל אצות הים, מיסו, נבטי חיטה, בצל, דלעת, תרד.

    ויטאמין B3 (ניאצין)

    ויטמין B3 הוא מרכיב בקו-אנזימים משמעותיים במטבוליזם של הגוף. הוא מהווה גם קו פקטור ללמעלה מ-50 אנזימים שונים בגוף. משתתף בתהליכי הגליקוליזה, מעגל קרבס ומטבוליזם ‏של חומצות שומן. פעילותו מתבטאת בקשת רחבה של תהליכים:

    עיכול שומנים, פחמימות וחלבונים, מסייע בהפיכת פחמימות לשומן ובייצוב רמות הסוכר בד,ם (יחד עם כרום) מה שיועיל להטבה בתסמונת FM בה יש נטייה להיפוגליקמיה.

    עוזר לטיפול בלחץ נפשי, דיכאון, סכיזופרניה, שכחה, סניליות מאחר וחיוני לבריאות העצבים, מסייע גם לבעיות של ליקויי למידה ובעיות התנהגות, 3B גורם למשוב שלילי של טריפטופאן ובכך מעודד המרתו לסרוטונין.

    אינדיוקציות:

    ? טיפול באלרגיות (מקטין מאגר היסטמין)

    ? מחלות פרקים ניווניות וצליעה לסירוגין כתוצאה מקשיון במפרקים.

    מקורות עיקריים במזון – דגן מלא, חיטה, דוחן, אורז, גריסים, שיפון, עלים ירוקים, פטרוזיליה, גרגר נחלים, קטניות, סויה, מאש, שעועית לבנה ואדומה, גרעינים, שומשום, דלעת, חמניות, תירס, שורש טארו, שיטאקי (כל הפטריות), אפונה יבשה חומוס, נבטי חטה, אורז, ערמונים, באצות קומבו, נורי, וואקאמה, ארמה ופטריית שיטאקי .

    ויטאמין B6 (פרידוקסין)

    אחד מויטמיני B החשובים. מחסור שלו, שכיח ביותר. הסיבה: פרידוקסין נמצא בעיקר בדגנים מלאים וירקות. בליטוש ועיבוד הדגן - קורנפלקס, קמח - נהרס כמעט 90% מהפרידוקסין. בהקפאת ירקות קיים הרס של 50%. שימור בקופסאות שימורים הורס כ 55% ובישול בשר גורם להרס של 50-55%.

    פעילות פרידוקסין בגוף:

    ? משתתף בחילוף חומרים של שומנים, פחמימות וחלבונים.

    ? משתתף בסינטוז של מוליכים עיצביים, ולכן הוא חשוב מאוד לתהליכי למידה, זיכרון וחלימה.

    ? קו-פקטור לנוירוטרנסמיטורים מוחיים כגון: סרוטונין (מטריפטופן), דופמין ואדרנלין מטירוזין (משמש כקופקטור בסינטוז חומצות אמינו לנוירוטרנסמיטורים) ולגאבה (+מנגן, טאורין + גליצין). ומכאן, שחוסר שלו יגרום לאי- שקט ועצבנות.

    ? חשוב לתפקוד בלוטת התריס: משתתף בבנית הטירוקסין יחד עם מגנזיום, סלניום, ויטמין E ויוד. בתסמונת FM , יש נטייה להגיע למצבי היפותיריאודיזם (מצב שמוביל גם להשמנה).

    ? משתן מתון (מעכב אלדוסטרון) וחיוני לשמירת מאזן אשלגן/נתרן.

    ? חשוב ליצירת חומצת קיבה ומניעת בחילות.

    ? חלוקת תאי דם בגוף – בייחוד תאי דם ותאים של מערכת החיסון.

    ? ייצור ושיקום של תאי דם לבנים ואדומים.

    ? משתתף במניעת אלרגיה ודלקות בדרכי השתן ופרקים.

    ? חשוב לחילוף חומרים של מגנזיום ומניעת אבני קלציום אוקסלט בשתן.

    מקורות עיקריים במזון – דגן מלא, אורז מלוטש, שמן תירס, אפונה, שזיפים, ירקות עליים ירוקים, כרוב

    ויטאמין B12

    ויטמין 12B (הידרוקסיקובלמין) מיוצר בגוף בכמויות קטנות ע"י פלורת המעיים הידידותית ונמצא בכל בעל-חיים. זה הוא ויטמין B היחידי שנאגר בגוף. לכבד יכולת אגירה של כ-5000 מק"ג של B12, כאשר הצריכה היומית המומלצת היא בין 2.5 ל-3 מק"ג.

    תפקידיו העיקריים:

    ? נחוץ ליצירת אינסולין יחד עם B3 ו B5.

    ? חשוב למצבים של התפתחות מנטאלית, זיכרון, מאניה דיפרסיה ועצבנות.

    ? מעורב בחילוף-חומרים של אנזימים המעורבים בניצול אבות המזון לצורכי אנרגיה.

    ? חסר שלו יכול לגרום לבעיות קשות, מאחר וללא B12 לא תהיה חלוקת תאים תקינה.

    מקורות עיקריים במזון – כבד, איב פרטים אודות מחבר המאמר:
    N.D אורי גינסברג בוגר המכללה למנהל-מדיסין מבסס את הטיפול בעובדה שהאדם ניחן בכוח הריפוי הפנימי, שמטרתו היא לתמוך ולחזק את כוח ריפוי זה בעזרת: תזונה-נבונה ושיפור בתפקוד מערכת-העיכול, תוספי תזונה וצמחים, טיפולי מגע, תנועה, איזון גוף-נפש. מתמחה בפיברו-מיאלגיה (דאבת השרירים) ותסמונת העייפות הכרונית (CFS), מטפל ברפלקסולוגיה, אירידולוגיה, קינסיולוגיה ו-EFT, ניקוי-רעלים, רייקי ונרות-הופי. בעל אתר ה

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/12/08 02:53:

      אורי, תודה על כל המידע המפורט.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      בריאות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין