בס"ד 

זיהוי הניסיון בחיי אדם!!

הניסיונות לובשים צורות רבות: איטיות של אדם אחר, פקק תנועה, אורח בלתי צפוי (ובלתי רצוי), נפילת מחשב, טלפון שמצלצל בדיוק כשנרדמתם, הפסד כספי, ילד משתולל, עלבון לא מוצדק, הצעות לשיפור מאמא (או, מה שגרוע מזה, מחמותך) בנוגע לגידול ילדים, וכו'.

ה' אינו מציב בפנינו ניסיונות שאיננו מסוגלים לעמוד בהם. כשאנו נכשלים בניסיון, הדבר נובע לרוב משום שלא זיהינו את המצב כניסיון מלכתחילה.

אילו רק יכולנו לראות שלט ניאון מהבהב מול עיני רוחנו: "זהו ניסיון!", יכולנו כולנו לאסוף די סבלנות, סלחנות, טוב לב, משמעת עצמית, רוגע, או כל תכונה אחרת שאנו נזקקים לה - כדי לעמוד בו. כמה טראגית היא העובדה שלעתים כה קרובות אנו מזהים את הניסיון שמתחת לתחפושת רק לאחר מעשה, ואנו מכים במצחנו בתסכול ומתחרטים על ההזדמנות שהחמצנו לגדול ולפסוע אל מעבר למגבלותינו.

המפתח לזיהוי הניסיון טמון בזכירה שהכול, הכול, הכול מאלוקים. אלוקים הוא המקור המוחלט לכל התרחשות, לכל הפסד כספי, לכל פקק תנועה, לכל התקף זעם. לבני האדם יש אמנם בחירה חופשית בין טוב לרע, אך מה שקורה לכל אדם ואדם נקבע בידי ה'. גנב יכול לבחור לשדוד אדם בפינת הרחוב מאחורי הקיוסק, אבל אם ה' לא רוצה שתישדדו, אתם תתעכבו במרחק של רחוב אחד, שוטר יופיע בדיוק באותו הרגע, או שהגנב ייתקל בחבר ותיק שחייב לו כסף. העובדה שילדכם בן השנתיים פוצח בהתקף זעם באמצע חנות יוקרתית, כשמסביב עומדים רווקים חסרי-הבנה, המנידים בראשם ומצקצקים בלשונם, היא מבחן אלוקי מתוזמן היטב עבורכם.

אם כך, איך נוכל לזהות ניסיון לפני שניכשל בו? חלק גדול מהחיים היהודיים מכוון להכרה בכך שה' הוא המקור המוחלט והראשוני לכול, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. טיפוח מודעות כזאת לקיומו של הקב"ה מביא אותנו למצב של כושר נפשי אופטימלי לעמוד במבחן לכשיגיע, ממש כמו שחקן טניס מנוסה שעומד בתנוחה הנכונה, מוכן להכות בכדור ברגע שיעוף אל מעל לרשת.

אמירת ברכות המַכּירות באלוקים כמקור לכול, לפני אכילת מזון ושתיה, צפיה בים או שמיעת רעם, היא סגולה בדוקה להשגת מודעות אלוקית לפני בוא הניסיון. קריאת שמע - המחזקת את ההכרה שהאלוקים הנשגב הוא גם ריבון הטבע בכל רגע ורגע - פעמיים ביום, גם היא שיטה יעילה ומוכחת להצלחה במבחן.

השיטה החביבה עליי, שמסייעת לי להיזכר בטבעה של המציאות, רגע לפני שאני מאבדת את עשתונתיי - היא השורה הראשונה בתפילה המודפסת על כרטיס פלסטיק שאני מחזיקה בהישג יד:

"אני מאמין באמונה שלמה שכל צרה ומצוקה שבאות עליי הן פרי השגחה אלוקית, ואני מקבלן על עצמי באהבה". ההבנה שנפילת המחשב לפני הגיבוי, השיחה המתישה בשעת לילה מאוחרת או העלבון הבלתי מוצדק - כולם באים מאלוקים, שאוהב אותי, אינה ממתיקה את הניסיון המר, אך היא בהחלט מסייעת לי להגיע למצב נפשי שבו אני מסוגלת לבלוע את הגלולה המרה מבלי לירוק אותה.

כשאדם עומד בניסיון,

 הניסיון משנה אותו.

הוא מממש את הפוטנציאל שלו.

תודה לכם!!