0

מתענגת

12 תגובות   יום שני, 17/11/08, 21:25

ההרגשה הזו, המשכרת, שמשהו שאני עמלה לבנות, אמנם נבנה.

טיפין-טיפין, בצעדים הססניים, נבנה הקשר הזה, המיוחד, שמוביל למערכת שמאפשרת לי להושיט יד, שמאפשרת להם להושיט את שלהם חזרה. 

מקסם של חדווה, חדוותי,

רגעים דקיקים ושקופים ככנפיה של שפירית,

אי-אפשר לגעת, אפשר בהחלט לחוש.

 

דרג את התוכן: