
השגנו הרבה עד עכשיו. בזמן אולטרא קצר. ועדיין חסר הרבה. חסרים אמצעי מילוי. חסרים יועצים טובים 24/7. חסרות נפשות תאומות. ולא כאלה שהבטחו וחזרו בהן. סורי טאפי. חסרים אתגריים אינטלקטואליים עם עתיד לבנות עליו. חסרה האהבה. חסר בית אמיתי. חסרה תחושת הביטחון ביציבות. חסר השכפ"צ הקרמי הרגשי.
יש תחילה של אחיות. יש תחילה של אמא.
אני חושב שמה שהרגשתי היום זה אולי מעין סיום שלב, והרגשת כל מה שחסר מהשלב שלפני. זה עדיין מוביל לקפיצות לתחושת האפסיות ושל ה- "לא באמת עשית משהו משמעותי". אבל השהיות שם מתקצרות.
הבעיה היא שהאנשים שאני מחפש הם פנינים נדירות. יש לצלול באורך רוח כדי למוצאם.
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:)
אכן הרבה אורך רוח.
זה המקסימום שניתן לעשות,
משום שמושא החיפוש לא ישתנה..
לא נראה לי שאי פעם אהיה איש שמאמין ב- ומיישם את ההנאה מהדברים הפשוטים.
תמיד הרגישו לי משעממים מדי. הדברים הפשוטים.
וכל מי שמתרגש מהם - זייפן רגשות.
אבל תזהר
לפעמים ברוב צלילה עמוקה לא תראה את מה שעל פני השטח
אולי שם מתחבאה פנינה מיוחדת