טלווזיה ומיתון.

למה להערכתי שוק הטלוויזיה ירוויח מהמיתון.

המיתון מתקרב, אין מה לאמר. חברות ההפקה מהלכות עלינו הפועלים הקטנים אימים שהמיתון יגרום לביטול הפקות. אני מניח שמספר הפקות נמצאות אפילו בהולד מתוך אותו חשש. אם זה ככה זו תגובה לא נכונה של שוק הטלווזיה שבעייני בדרך לפריחה חסרת תקדים (בתנאי שהקברניטים יקראו את המציאות נכון). למרות כל נבואות הזעם, ראיית העולם הנכונה בזכייניות צריכה להיות כדלקמן:

מיתון = ירידה בצריכה.

ירידה בצריכה = אנשים יושבים בבית..

אנשים יושבים בבית = רואים טלווזיה.

אנשים רואים טלווזיה = יותר רייטינג.

יותר רייטנג = יותר הכנסות מפרסום.  

רגע, למה לפרסם? מיתון, לא? פרסום זו הוצאה. לא? 

כשיש מיתון יש ירידה בצריכה.

כשיש ירידה בצריכה צריך לעודד צריכה.

עידוד צריכה = פרסום.

פרסום = הכנסות לטלווזיה.

הכנסות לטלווזיה = יותר הפקות ועדיף מושקעות.

בטלווזיה לא אמור להיות מיתון.

מ.ש.ל 

בשנות השפל בארה"ב התעשייה הפורחת ביותר היתה כמובן תעשיית הבידור. כשהמצב חרא אנשים חיפשו מפלט. את המפלט אז הם מצאו בקולנוע. הוליווד פרחה. עכשיו זה תור הטלווזיה.לו הייתי הזכייניות של ערוץ 2 ו- 10 זה השלב שבו לא הייתי מפטר עובדים – אלא שוכר עובדים. מפתח תוכן, משקיע בשיווק. מוציא הפקות. עדיף קומדיות. עדיף הומור. וכמובן מסביר לכל מי שרוצה לפרסם שעכשיו – עכשיו פרסום הוא לא פרבלגיה הוא חובה. כי מי שלא יפרסם – ישקע.