יש לי שאלה. היא עלולה להראות מטומטמת במבט ראשון, אבל אני חושב שבמחשבה שנייה היא לא כל כך טריוואלית.

האם יתכן בכלל שבהפניית כספי הפנסיה לשוק ההון יוענק רווח כלשהוא לחוסכים.

 או בשינוי קל - האם יתכן תיאורטית ששוק המניות מראה רווח ממוצע על פני שנים?

אני אנסח את הטיעון:

N אנשים עובדים ומפרישים 20% מכספם לחיסכון.

האם בכלל קיים מנגנון שיאפשר את העלאת החיים של כולם (באופן בממוצע)? האם יתכן שעל ידי זה שכל האנשים האלה יקנו ניירות א' (מניות) במקום ניירות ב' (אגח"ים של המדינה)- אזי, כעבור שלושים שנה, הם יוכלו לקנות יותר תפוחי אדמה?

ככל שאני חושב על זה יותר, המסקנה האישית שלי היא ש-לא. אין קשר ישיר בין גורמי הייצור ובין קניית מניות. תיאורטית - יתכן שהפניית משאבים לשוק ההון תגדיל תפוקה עתידית, אבל בפועל זה לא המצב.

במצב כזה, הפניית כספי החסכון לשוק ההון,במקום שנגזרות עמלות שמנות ונלקחים פערי תיווך היא פשע.

המסקנה השנייה היא שהטענה ששוק המניות מרוויח בממוצע על פני שנים- היא מוטעית. היא אפשרית רק אם חלק קטן מההון מושקע שם (ואז יש מצב של התעשרות א' על חשבון ב').