18 תגובות   יום שלישי, 18/11/08, 21:38

נושא לדיון: תרבות הנהיגה בישראל... 

מה אני יכול לעשות?

רק לפני שבוע (שבוע השני בחודש נובמבר 2008) בסיכום ההרוגים בכבישי ישראל הגיע מניין ההרוגים לשבעה... מה רק שבעה?

בתוך תוכנו בין עצמנו יש האומרים "זה לא נוגע לי" כי אין מישהו קרוב שנהרג או נפגע ! כולנו ממשיכים בחיים היום יומיים כאילו ששום דבר לא קרה.

אז לא ! זה כן נוגע לי ולכולנו !!!

לי ולסובבים אותי יש מזל (עדיין) שלא נפגענו או חס וחלילה נהרגנו. הבעיה שהנהיגה הפכה להרגל ( הרגל מגונה ומסוכן )!


להגיע בנהיגה מנקודה א' לנקודה ב', הנהג הישראלי מתנהג כאילו שעובר מחדר לחדר בתוך הבית., האם מישהו חשב לעצמו אי פעם שצריך "תכנון נהיגה"?


לא רק להגיע לכתובת הנכונה כיושבים במושב הנהג !

לא רק מתניעים את הרכב, לוחצים על דוושת הדלק ונוהגים !

לא!!!  ממש לא! 

כמה מאיתנו באמת תכננו את הנהיגה ושמו דגש על תנאי הכביש?


כמה מאיתנו חושבים רגע! מה עליי לעשות על מנת להגיע בשלום?


אבל כאן בארץ - מי יגיד לי מה לעשות? לי זה לא יקרה! - מוכר המשפט? 

ושלא נדבר על 'חוברת ההדרכה החדשה' שיצאה "אזרח שוטר" - כל התירוצים שהייתם רוצים לדעת ולתרץ על מנת ששוטר התנועה לא ייתן דו"ח ולא העזתם לשאול ?...

כשהשוטר עוצר נהג על עבירת תנועה, כמה מאיתנו חושבים איך להתחנן / להתחכם / לתרץ תירוצים  על מנת שהשוטר יוותר לנו שלא נקבל קנס וניקוד?

האם בו זמנית חשבנו מה עשיתי? למה עשיתי? איך לא אחזור על הטעות בשנית? 

עולים על הדרך, רובנו כלל ללא חגורת בטיחות ושלא נדבר על המושבים האחוריים,למי אכפת זה רק מאחור!

כמה מכם מודעים שהנהג אחראי לכל נוסע הנמצא ברכב ואחראי שהנוסע יהיה חגור - חשבתם על זה פעם? 

כמה מכם המשתמשים בסלולארי ללא דיבורית (המותקן ברכב), יש לי רק שיחה אחת חשובה, גם החזקת הסלולארי ביד ללא דיבור בשעת הנהיגה מסוכנת ואסורה. מישהו חשב מה קורה כאשר שנייה אחת לא מרוכזים בנעשה בכביש?

כמה מאיתנו עוברים ברגל במעבר חצייה ובו זמנית משוחחים בסלולארי וממש לא יודעים מה קורה סביבנו?  

שלא נדבר על השימוש במראות - המראות הן לא רק לאיפור או גילוח לפני הפגישה. השימוש במראה חובה ולא זכות.  

הישראלי המצוי מתכנן טיול לחו"ל, יכול לתכנן חודשים ולהוציא אלפי שקלים על הרצאות - מה? תכנון הנהיגה זה משהו שונה??

כמה מאתנו עוברים על פס לבן רצוף כי אין סבלנות לחכות?!

כמה עוברים על פס הפרדה ( צבוע על הכביש )? ושלא נדבר על הסכנה הכרוכה במעשה.

כמה יוצאים לעקיפה ללא בדיקה קפדנית לראות שהנתיב פנוי?

כמה מאיתנו "חותכים" בין הנתיבים והמכוניות באי זהירות ולא שומרים מרחק בו זמנית?  

 ומה עם הכבוד והסבלנות?

כמה מאיתנו מנסים בתוקפנות לסנוור את הנהג עם אור דרך גבוה על מנת ל"העיף" את הרכב הנע במסלול השמאלי לימיני, ולא מרפים בסנוור עד כדי כך שהנהג לא רואה את הכביש בכלל !  

שלא נדבר על אופן השימוש באיתות (ווינקר).

כמה מכם "חותכים" באור אדום? או לא נותנים זכות קדימה?  

בכנות ! כמה מכם עוצרים עצירה מלאה בקו העצירה בתמרור עצור?! ולא גולשים לצומת ללא עצירה ( עוצרים כשלוש שניות לפני התחלת הנסיעה)? 

רבותי, רגע לפני שנצטרך להשתתף בצער ולהאשים את כל העולם, חשוב להפסיק לחשוב "שלי זה לא יקרה".חשוב  לעשות חשבון נפש יומי ולהיות אחראים על עצמנו, על המשפחה ועל האחרים המשתמשים בדרך בו זמנית.

אוי לנו שנגיע למצב ושנהיה חכמים לאחר מעשה ונגיד למה???  

למה ריבונו של עולם... איך זה מגיע לי???  

חומר למחשבה!!!

מל קופר 

דרג את התוכן: