קרני פוסטל (החצי השני של בקיני) היא אחת משלושת הזמרות האהובות עליי ביותר במוסיקה כחול לבן. את קרני ראיתי לראשונה באירוע מוסיקלי גדול שנערך ביפו בערב שבועות לפני יותר משנתיים. היא הופיעה עם חיים לרוז ויחד ניסו, התשדלו והצליחו (ברוב הזמן) להתגבר על בעיות הסאונד שאפפו את אותו ערב הזוי. היא הייתה לבושה מדהים. היא נראתה מדהים. היא נשמעה מקסים. עמדתי מהופנטת בין ההמונים שהיו באותה קומה. האירוע כלל 3 קומות נפרדות שכל קומה אירחה מוסיקאים אחרים במקביל. הבנתי שהתמזל מזלי להיות דווקא פה בשעה הזו.
קרני לבושה במכנס כחול כהה צמוד, חולצת תחרה קטנה ואינטימית, חגורה מושלמת מלופפת ו... צ'ילו אחד בין הרגליים.
התמונה המושלמת הזו חרוטה בזכרוני.
השעה הייתה שלוש לפנות בוקר או יותר, אנחנו כבר אחרי כמה מחזקים טבעיים או מהולים ואני לא מצליחה להסיר את האוזניים מקרני. ישנה קבוצה מאוד מצומצמת של נשים שאני מוכנה לוותר על כל הגברים בייקום בשבילם. קרני אחת מהם.
האירוע הסתיים אחרי חמש, יצאנו שפוכים לגמריי לכיוון האוטו ושאלתי את חבריי מי זו האישה המדהימה המוכשרת הזו ??? אחד החברים סיפר בגאווה שלמד עם קרני בבית ספר יסודי (או גן כלשהוא) ואפילו חלק איתה אמבטיה כשהיו ילדים. כן, מאוד מקדמת אותי האינפורמציה הזו... השני דווקא סיפק לי מידע חשוב אודות הקרייריה המפוארת של האישה היקרה. היא הייתה בצמד "בקיני", ניגנה עם אסף אמדורסקי, חיים לרוז ועוד כל מיני פרוייקטים מדהימים שלקחה בהם חלק או שלם.
מאז אני עוקבת אחריה כמעט לכל מקום. פעם אחת אפילו חלקתי איתה תא מדידה באחת החניות בגדים האהובות, אבל מכיוון שקרני אישה נשואה ואם מאושרת לא יזמתי כלום :)
בשבת האחרונה התקיים בתאטרון תמונע במסגרת פסטיבל איטימדאנס, אירוע מיוחד שכלל הופעה חד פעמית של קרני פוסטל מארחת את מיכה שיטרית הגאון. בדיוק שחשבתי שזה לא יכול להיות מושלם מזה.
רשמתי ביומן, וכיאה להופעה מיוחדת מסוג זה לא הפסקתי לדבר עליה וייחצן אותה. ידעתי שלהופעה הזו אלך ויהי מה! שישי הגיע. אווירה חגיגית באוויר. האיחוד של קרני ושלי עומד להתרחש אחרי חודשים רבים שלא שמעתי ממנה.
בשישי בערב בעודנו מרוחים על הספה התחבטתי בשאלה האם להציע לו לבוא איתי להופעה או לא. מכיוון שידעתי בביטחה שאהיה שם, החלטתי לפתוח בפניו את האופציה לכמה רגעים של אושר. "נשמע טוב, נראה". איזה תמים. אם רק היה מבין במה מדובר... בזה הסתיים הדיון על ההופעה של קרני.
שבת הגיעה, נמרחים במיטה עד 12, קמים בקושי, טיול עם הכלבות המשעעשעות ברחובות יפו המדהימה והנה אנחנו מוצאים את עצמנו בבית קפה מתוק בנווה צדק שלמרגלותינו 2 כלבות שחורות מקסימות ורגועות, מעלינו עצים שעושים את הדבר שהם הכי טובים בו וארוחת בוקר מושלמת מונחת על השולחן רק בשבילי. ככה נמרחת לה השבת ואחר הצהריים מגיעה.
אני על קרני לא אוותר, אפילו לא בשבילו.
רגע לפני שאני מסיימת את הביקור שלי בחלק השקט של העיר ומניעה חזרה לתל אביב הוא שואל בנחמדות אך נטולת התלהבות מה עם ההופעה הערב ומתי היא מתקיימת. אני כבר מבינה שלא יהיה לי העונג להריח אותו בזמן שאשמע את קרני אבל לא נפלה רוחי ובקלילות עניתי שההופעה בעשר וחצי ואם בא לו להצטרף שיעדכן אותי.
נכנסתי לאוטו, הדלקתי סיגריה, קרני ברקע והשמש השוקעת בטיילת היפה שלנו מזכירה לי שהנה מגיעה לו עוד ערב חגיגי שיעלים את שביזות מוצ"ש בלי קושי. אני מגיעה הביתה מתקלחת ומתקשרת לוודא שההופעה אכן מתחילה בעשר וחצי.
"שלום, הגעתי לתאטרון תמונע?" שאלתי בקול מנוסה. "כן" ענתה לי. "מתי מתחילה ההופעה של קרני אהובתי?" שאלתי בלי להסתיר את האושר בקולי. "ההופעה של קרני הייתה אתמול. היום יש הופעה של קולולוש." אמרה בפליאה נוקשה. "אלוהים יעזור לי!!!" עניתי בייגון.
לילך |