כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    צעדים ראשונים

    21 תגובות   יום רביעי, 19/11/08, 09:15

    אולי מפני שאבי נפטר ביום בו התחלתי לצעוד

    היתה הליכתי כפופה ולא השתהיתי להביט בצמרות העצים.

     

    היות שלא הבטתי בעצים, היו מחשבותי נתונות בשלכת.

    אולי בגלל אותה שלכת, חשתי תמיד ערום, עומד חשוף אל מול הבריאה

    מבלי שניתנה לי ההזדמנות לטוות את סליל זכרונותי בהחבא.

     

    לאחר שאבי נפטר התחלתי להתקדם

    בתחילה בהססנות, בהמשך בדילוגים, לבסוף בריצה.

     

    כאשר קצרה נשימתי ועצרתי, גילתי שהרחקתי

    מעבר לנופי ילדותי, מעבר לימים וליבשות

    אל הארצות בהן השלכת איננה עונה אלא מצב קיומי. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/08 22:56:

      צטט: דן הופרט 2008-11-23 23:19:40

      כתוב יפה.

      אבא שלי נפטר לפני שלוש שנים, כשהייתי בן ארבעים

      האובדן שלו מלווה אותי עכשיו בדרך הלאה.

      דן

       

      הנוכחות של אנשים חשובים בחיינו איננה נעצרת עם מותם

        24/11/08 22:54:

      צטט: דניאל זיסקינד 2008-11-20 21:06:32


      כתיבה נפלאה. תודה

       

      תודה לך דניאל

        23/11/08 23:19:

      כתוב יפה.

      אבא שלי נפטר לפני שלוש שנים, כשהייתי בן ארבעים

      האובדן שלו מלווה אותי עכשיו בדרך הלאה.

      דן

        20/11/08 21:06:

      כתיבה נפלאה. תודה
        20/11/08 19:06:

      שוב אשוב...

        20/11/08 12:42:


      כתבת מאד נפלא ומרגש!

      אהבתי כל מילה שנכתבה.

       

        20/11/08 12:42:


      לכאן, כמובן. אכן.

       

        20/11/08 12:28:


      אני מתקשה קצת להגיב כאן לכל אחד בנפרד ואולי קצת נבוך, אבל אני מאוד רוצה להודות לכל אחד מכם שמצא לנכון

      לבקר ולהותיר חותם

       


      אולי אינך יודע, אבל ריגשת אותי יותר מתמיד.

       

      מי שנושא בקרבו אוגדן מילים כזה, יפרח גם בשלכת.

       

      מי שמכיר אותך ולו מעט, יודע זאת בוודאות גמורה.

       

       

        20/11/08 07:12:


      מולי, הפוסט הזה הוא שירה, הספד, הכרה וכמו שכתבת מצב קיומי.

      מאוד מרגש, מאוד מיוחד.

       

      * אני אחזור לכן.

       

      משה

        19/11/08 23:43:

      מולי, צעדים ראשונים נפלאים!

      שלכת היא חלק בלתי נפרד לא רק כעונה

      אבל צריך ורצוי לזכור להביט גם למעלה

      כדי לראות שבסופו של דבר ישנה גם התחדשות.

      קוראים לזה אביב שגם הוא לא בהכרח... רק עונה :))

       

        19/11/08 22:45:

      צטט: חיה* 2008-11-19 09:29:31


      אתה כותב נפלא.

       

       

      מפיך זה נשמע כמעט משכנע
        19/11/08 17:57:

      הגיע זמן לאביב.
        19/11/08 17:31:
      ישר כוח...
        19/11/08 15:39:

      התרגשתי ,

      תודה.

        19/11/08 15:01:
      יפה מאד !
        19/11/08 14:24:
      מקסים
        19/11/08 09:57:
      מ ק ס י ם
      "גילתי שהרחקתי

      מעבר לנופי ילדותי, מעבר לימים וליבשות

      אל הארצות בהן, השלכת איננה עונה אלא מצב קיומי. "

       

      תגלית שגורמת נבוך. (התגליות שלי עדיין לא התגלו מסתבר)

      ואולי? בזכות? ולא בגלל? 

        19/11/08 09:48:

      נשמע כאילו  כבר נעמדת זקוף.מקסים !!!
        19/11/08 09:30:

      השלכת היא מצב קיומי אצל האמיצים.
        19/11/08 09:29:

      אתה כותב נפלא.

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין