כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סאקורה

    משייטת בנעימות ורוקחת לעצמי קוקטייל נשי של דמויות.
    לעיתים אמזונה עוצמתית, לימים כנוצה רכה, יש לפעמים שועטת כסוסה ולרגעים בת - ים קטנה ואמיצה.
    נלחמת על בסיס יומי בשדוניות ההרס שבי, בשאגניות ובגיבורות העל שמבצבצות בתוכי מואסת בסרדינת הזרימה שמחפשת פשרה.
    חיה , נושמת ועובדת עם נשים דרך \"ואהבת\" - קלפי טארוט וסדנאות מודעות והעצמה שפיתחתי.

    מנסה להשיב את האחווה הנשית האותנטית והכנה , ללא חשש ומגננה ממש כבימי בראשית.

    במרוץ תמידי אחרי אמת ושלווה.

    אלונה אהובתי

    3 תגובות   יום רביעי, 19/11/08, 09:41


    אלונה שלי אהובה ! 

    היום את בת שנתיים

    כבר לא תינוקת בובה

     יושבת בביטחון על כיסא יום – ההולדת

     מישירה מבט מתריס אל הגננת

     אל הילדה שזזה יותר מדי בכיסא שלידך

    מאיימת לשבש את החגיגה.

    את זוקפת גבך

    זה הוא הרגע שלך

    מרגישה מלכה .

    עוגת קרם בקומות מוצגת לראווה

    (ארבע שעות של השקעה למענך אהובה)

     נסיכה שלי !

    אחרי ימים ולילות ארוכים

     במחיצת אחייך הבנים הדעתניים של הבית

    שגדלו בקצב זכרי מזורז (לא עומדת בקצב)

    אחרי שנים וימים של כדורגל ופטפוטי בנים

    שבמחיצתם הרגשתי הכי נוח שבעולם -

    קבוצת כדורגל ממש

    אחוות תחתוני בוקסר ואני. 

    אז...

    הגחת אל חיינו

    פערת עניים כחולות של תערובת צבעים

    של אבא ושלי

    תבלין השחמחם שלי  יחד עם אדמוניות ולובן אביך

    הפכו לתמהיל מוצלח .

    את נושאת גנים מלוחים של מרוקו

    פולניים של סדר

    פרסיים של תשוקה

    צברים של קיבוץ

    ילדה נפלאה

    בשבילי הקיבוץ הולכת יחפה .

     לקחת מכל אחד מאיתנו אהבה

    וכמו קוביות משחק בנית לך ביטחון בחייך

    העשרת את השפה הילדותית

    אך גם נדבקת בשפת הגדולים

    סבבה , פרצוף של יוסי בובליל , שיט ... (אבא חשב שאמרת חיפושית) 

    ואני ...

    בגיל שחברותיי רק מתחילות את מסען ההורי

    מתענגת על כל היגוי , צחוק מתגלגל או מחאה שלך

    צוחקת על האימהות הצעירות במגרש המשחקים

    על גינוני הבוסר והנחיות הפסיכולוגיה המתקדמת

     שהן מנסות לאלף בילדיהם

    מעצבות אותם בדיוק כמו ארמונות החול שאת בונה בארגז. 

     ילדה שלי !

    שמחה לאפשר לך להיות מה שאת

    לגזור את חוטי המריונטה שהפעילו את שנותייך הראשונות

    את כבר לא בובתי הקטנה

    זו שהלבשתי בוורוד וגווני פנינה .

    את מתפשטת מהטיטול המחניק גם בימים של חורף.

    מאלפת את כלבי השכונה

    את בתפקיד הגננת והם ילדי מפגש בגינה.

    קיס הכלבה נכנעת לך

     הלברדור השחור נוהם אלייך בכעס שתניחי לו את הרצועה.

    ואני צועקת לך ממפתן הדלת "נינג'ה " בואי לאכול , הארוחה מוכנה!

     את מסתכלת עלי רומסת עלה יבש בדרך

    מפליקה בסתר ללברדורית הסרבנית

    שתזכור מי כאן המחליטה. 

    בת שנתיים את אלונה אהובתי

    ילדתי הקסומה .

    גאה בך על האישיות המנייטורית שהפכת להיות.

    מאושרתעל הקבלה המופלאה של אחייך והקשר שנרקם בניכם.

    על צבעי הידיים שלך שמתערבבים עם עפרונות שיעורי הבית ותרגילי החשבון שעל שולחן המטבח (עם מי להתחיל , אני שואלת?) 

    על שקי האהבה שקשרנו ביחד.

     בטוחה , מתפללת ומקווה

    שבפסיעות כאלו יחד נצעיד אותך לחיי אמת ושמחה.

    ושתמיד , תמיד אלונה שלי

     אהיה ונהיה בשבילך .

    שלך

    אימא איריס

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/08 18:06:

      צטט: סופרנובה 2008-11-19 10:38:56


      איזה מתוקה. דומה לבובה שלה...וגם לאמא.חיוך

      מצטרף

       

        20/11/08 10:05:

      בובה של ילדה !

      תודה

        19/11/08 10:38:

      איזה מתוקה. דומה לבובה שלה...וגם לאמא.חיוך

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      סאקורה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין