פעם גר לו אדם חכם וידוע בעירו ,איש עשיר מאוד , היו לו אשה ילדים ונכדים .כולם אהבו וכבדו אותו מאוד והוא דאג לילדיווגם לא חסך מכספו לעניי עירו .יום אחד מתה אשתו והוא נותר לבדו בביתו . כאשר עברה שנת האבל באו אליו כל ילדיו ודיברו איתו , שחבל שיגור לבדו בבית הגדול והוא עכשיו לבד . תמכור את הבית ואת השדות שלך , תן לנו את הכסף ואתה תגור בבית של הבן הבכור וכל מחסורך יהיה עלינו ולא תצטרך לדאוג לכלום . הסכים האיש , מכר את כל מה שהיה לו ואת כל הונוחילק בין ילדיו ועבר לגור בביתו של הבן הבכור . בתחילה , לא החסירו ילדיו ממנו מאומה , והיו גם מבקרים אותו ולוקחים אותו אליהם . אולם לאט לאט הפסיקו הילדים והנכדים להגיע לביקורים , עד שלא באו יותר . ובבית הבן הבכור התנכלו לו , בקושי היו מכינים לו אוכל והוא היה רעב תמיד , את בגדיו לא כיבסו ואם נקרעו גם לא תיקנו אותם . וכך עבר זמן והאיש התדרדר במצבו עד כדי שהתביש לצאת לרחוב , לחבריו הוותיקים שלא יראו אותו במצבו העלוב . יום אחד , אמר האיש לבנו הבכור , תקרא לראש העיר ותאסוף לכאן את כל אחיך ואחיותיך יש לי משהו חשוב לתת לכם . כאשר שמע הבכור שהם צריכים לקבל דבר מה , מיד אסף את כל אחיו ואחיותיו והזמין גם את ראש העיר . כאשר כולם התאספו מולו , אמר האיש ,תראו אמרתי לכם שמכרתי את כל רכושי וחילקתי אותו ביניכם , אבל נשארה אצלי עדין מזוודה אחת גדולה מלאה בכסף זהב ויהלומים .מאחר ויום מותי מתקרב , אני רוצה להוריש לכם את המזוודה ואת כל מה שיש בה . המזוודה קבורה מתחת לעץ הגדול , בכניסה לעיר שלנו והיא נעולה בשני מנעולים רק שני המפתחות ביחד יכולים לפתוח את המזוודה. הנה מפתח אחד אני נותן לך ראש העיר ומפתח אחד לך בני הבכור , אחרי מותי תפתחו שניכם את המזוודה וראש העיר יחלק ביניכם שווה בשווהאת כל הרכוש הנמצא בה . מאותו היום , השתפר מצבו של האיש לאין ערוך וחזר להיות מה שהיה , בניו ובנותיו דאגו לכל מחסורו , באוכל בגדים כסף , כל מה שביקש האיש קיבלוכך חי לו בשקט ובכבוד .יום אחד , הגיע יומו והוא מת . עשו לו הילדים הלוויה שלא היתה כמוה וישבו עליו שבעה . לאחר שעבר חודש הלכו כל בניו ובנותיו יחד עם ראש העיר , אל העץ שבכניסה לעיר . חפרו וחפרו עד שמצאו את המזוודה הגדולה , פתח הבן את המנעול הראשון ואחריו פתח ראש העיר , כאשר פתחו את המזוודה מצאו שם רק ראש של חמור ומכתב . ובמכתב היה כתוב בכתב ידו של האיש : " רק חמור נותן בחייו כל מה שיש לו "
מוסר השכל :תנו לילדים כמה שאפשר..... אבל תשאירו שלא תצטרכו אותם. |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל כך נכון הספור שלך
בתקווה שלא נזדקק ....
שבת שלום
לא רק גדול ענקקקקקקקק
שהילדים קטנים הם זקוקים לך
אך בגיל מבוגר הם לא זקוקים לך,
אתה זקוק להם.
מאחלת לכולם, שלא נזדקק.
זה טבע העולם.
מגיע לך כוכב ענק
איציק היקר..
כמה אתה צודק...
כמה תגובות יפות היו כאן..
אהבתי של פוזית..
באידיש היו אומרים "נישט אנקומען צו די קינדער"...
אתה לא דובר את השפה אניי ודעת..
פ-שוט זה משפט ששמעתיו מאז היותי ילדה ולא הבנתיו.
היום אני כבר מבינה...
והפירוש "לא להגיע לילדים"...
והכוונה בדיוק לפוסט שלך.
תודה לך שעוררת את אלה שחיים בתרדמה...
רפאלה*
ככה זה אדון מצליח היקר
10 ילדים לא יכולים לטפל באבא אחד אך-
אבא אחד לעולם יכול לטפל בעשרת ילדיו!
כוכב ענק איציק היקר והענק!
פוזיתתתתתתתתתתתתתתתת
ספור מדהים עם מוסר השכל.......
הלואי שלא נזדקק לאף אחד ולא להיות נטל לאף אחד אמן ואמן.....
ציקיבואי *
סיפור מאוד יפה עם מוסר השכל חזק מאוד.
חמותי היא אמא לתשעה ילדים ומליון נכדים ונינים
לפני שנתיים היא התאלמנה
ודיי זרוקה לבד כמעט בת 80 עושים לה טובה שמבקרים אותה
עצוב...................
חכם וכואב,
לכן יש לי חלום לחיות את שארית חיי עם אהבת חיי על שפת הים במדינה חמה ורק להנות מהזכרונות.
יפה מאוד
אני אוהבת סיפורים עם מוסר השכל
מוסר השכל חשוב. נהניתי לקרוא.
צריך להזכיר זאת מידי כמה שנים
אחרי הכל אנחנו המורישים הבאים :-)
היי איציק. מוכר, אמיתי אך חביב עדיין
לאה HALINKA
כמה כאלה יש במציאות...
שלא נדע...
* בילבי
למידה נפלאה לכולם.
חחחחחחחחח
ברור.
היי, איציק,
מה שתיארת הוא לא רק סיפור עם מוסר השכל אלא אכן קורה במציאות באופן כזה או אחר...
מזכיר לי את התשדיר, שרץ בימים אלה על מרקע הטלוויזיה ובו צופים בקשישה חסרת אונים, היושבת ומדברת לכסא ריק.
הלב נחמץ...
על זה תמיד הוריי אומרים (כשאני מצהירה שתמיד-תמיד אהיה כאן עבורם...) שלסמוך תמיד כדאי רק על עצמך, ונחמד מאוד לעשות טובות לאחרים, אבל להזדקק לטובות מהם זה כבר עניין שונה לחלוטין...
שנדע רק טוב
בידידות,
עדנה.
איציק
וואלה אתה צודק!!
קודם כל צריך שיהיה מה לחלק
והכי חשוב שנחיה כמה שיותר
וטוב! והרבה!!
כמה עצוב שכסף מניע
את האהבה הנתינה.
חכם היה הזקן ,ולנו שלא נזדקק ...
תהיו נחמדים לילדים שלכם
הם בוחרים את בית האבות שלכם...
שמעתי על מקרים אפילו גרועים יותר...
שלא נזדקק לאף אחד אף פעם!!!
מוסר השכל :תנו לילדים כמה שאפשר.....
אבל תשאירו שלא תצטרכו אותם.
צודק בהחלט!!!!!!!!
*