לפני מספר חודשים פקד אותי אסון. איבדתי אדם יקר לי מאוד בת.דרכים אדם שחשבנו ודיברנו על המשך חיים משותפים וכו`.

בזמנו (זמן השבעה) משפחתו אמרה לי שכל מה שאני רוצה לקחת מדירתו אני יכולה לקחת החלטתי שלא.  ניסיתי לנתק גם איתם מגע לאט לאט הכל כדי להרים את הראש מעל המים ולנשום נשימה עמוקה ולהמשיך הלאה.

היום קיבלתי טלפון מאחותו היא אמרה שחודש לאחר האסון הם פינו את הדירה אספו הכל בארגזים בגדים חפצים וסגרו הכל במחסן עד שיחלטו מה לעשות עם זה.

במהלך התקופה מאז האסון הם כל הזמן ניסו להסביר לי שאני יכולה לבוא לפתוח הכל ולקחת מה שאני רק רוצה.

היום הם החליטו לפתוח את הארגזים.

באחד הארגזים הם מצאו קופסא קטנה. (קופסת קרטון) בתוך הקופסא הם מצאו מכתב שבו כתוב:

"חגית אהובה העם תנשאי לי?"

ותוך הקופסא הם גם מצאו עוד קופסא קטנה ובתוכה טבעת.

אחותו ביקשה ממני אישור להעביר לי אותה.

דווקא בשלב שאני ראיתי את עצמי מתחילה לעלות על פני המים ולנשום  פתאום הגיע הטלפון הזה שאני מרגישה שאני צוללת למעמקים.

שוב אין לי אוויר ובעיקבות זאת  אני מרגישה שאני טובעת.

אני מרגישה שאני שוב בתוך מערבולת שלא מצליחה לצאת ממנה.

בן הטוב הקיים ובן הגבר שלי שכבר בעולם הבא.

מצב אחד הטבעת היא שלי והיא צריכה להיות אצלי.

מצד שני אולי זה יגרום לי (עובדה זה גורם) בלבול..

ה צ י ל ו      א ני    טובעתתתתתתת