נדירים הרגעים בהם שניים נפגשים. אנחנו נפגשנו. למרות התהום למרות המרחק. אני רואה אותך ואתה אותי. אנחנו עוצרים ומתבוננים ומשתהים על המבט על החיוך מקשיבים למילים. למוזיקה של המילים. לשירה של הסיפורים. אני מקשיבה לך שר בולריה מחייכת לעצמי ולא רוצה שהשיר הזה ייגמר.. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם אני רוצה לי ..
רגע קסום שלא רוצים שיתפוגג...
אכן נדירים הרגעים..
מחזיקה אצבעות..
ay, que bonito chonita..
שלא יגמר לעולם, בולריה, טנגוס או אלגריה.
רק בריאות, אהבה, מוסיקה ושמחה בלב.
besitos
אין גבול מוזיקה..
בעיקר כשמדובר במוזיקאי.. :-)
תודה!!
מחייכת לעצמי ולא רוצה שהשיר הזה ייגמר..
את יודעת לכתוב, את.
יודעת לרגש, את.
שירים לצערנו נגמרים,
אבל לשמחתנו אין גבול למוסיקה
ויבואו שירים חדשים.
זאת מאחל לך מלבי.
תודה יקירתי..
ריגשת אותי..
האהבה היא בתוכנו ומסביבנו..
אני פותחת את העיניים..
אני כל כך מכירה את התחושה של להקשיב לו שר ולא לרצות שייגמר השיר.
זה הכי כיף בעולם.
אבל אל תדאגי, תמיד יהיה לו עוד שיר שיירגש אותך אפילו עוד יותר.
הוא אומר שאהבה יש רק בהוליווד, אבל אני יודעת שאהבה היא בכל מקום. רק צריך להסתכל טוב טוב ולא לפחד.
בהצלחה מותק :-)
מקסים..