כותרות TheMarker >
    ';
    0

    מטילדה

    53 תגובות   יום רביעי, 19/11/08, 18:44

    קראו לה מטילדה.

    תמיד כשהייתה ילדה סבלה מהשם ה"מיוחד" הזה בו בחרו הוריה לקרוא לה.

    אבל, במשך הזמן היא התרגלה.חבריה קראו לה מטי.

    זה היה משופר קמעה . . .

    ===

    אימה של מטי סבלה מעודף משקל ניכר.

    היא הייתה אישה חמה, לבבית, עקרת בית למופת, המתקתקת את כל המשימות.

    זאת חרף עודף המשקל.

    מטי, אשר בגיל ההתבגרות הייתה שמנמונת, חששה מאוד להידמות לאימה.

    לכן, בגיל 15 היא מיעטה לאכול.

    מיום ליום הורידה עוד פריטים מהתפריט.

    כשהייתה מתבוננת במראה, הייתה מדמיינת מתאר גוף כשל אימה.

    אף שהחלה מצטמקת מיום ליום, היא ראתה דמות שונה במראה.

    ===

    אימה של מטי, אשר שמה לב כי בתה אינה כתמול שלשום,

    החלה מפצירה בה לאכול.

    היא הייתה מבשלת עבורה מאכלים מיוחדים.

    היא ניסתה לשוחח איתה,

    הציעה לפנות לפסיכולוג.

    שום דבר לא עזר.

    מטי טענה כי אין שום בעיה, הכל בסדר.

    אימה אמרה לה כי בצורה כזו לא תמצא לה חבר.

    את כחושה מידי, כולך עור ועצמות.

    מטי לבשה חולצות רחבות והתכחשה לרזון המפעפע ממנה.

    נפשה נקעה מהביקורת התמידית ששמעה מאימה.

    היא חשה שעליה להיות בשליטה.

    היא לא תהיה שמנה, לא תדמה לאימה הפרה.

    היא קיבלה סיפוק רב מהשליטה העצמית שלה.

    ===

    כך חלפו להן השנים.

    מטי הצליחה לשרוד, חרף ההרעבה העצמית וסירובה לקבל טיפול.

    לקראת הגיוס לצה"ל, החלה להעלות במשקל.

    היא חששה שלא יגייסו אותה עקב תת משקל.

    עם אימה היו לה יחסים אמביוולנטיים.

    מחד גיסא, היא העריכה תכונות חיוביות אצלה,

    כגון התמדה, חריצות ואכפתיות.

    מאידך גיסא, היא לא יכלה לשאת את הביקורתיות שלא פסקה לרגע.

    ===

    למטי הייתה בעיה עם גבולות.

    כל עוד היא שלטה באוכל והקפידה על רעב תמידי,

    הכל היה בסדר מבחינתה.

    אולם, מרגע שהתירה את הרסן, הבינה שעליה לעלות במשקל,

    הבעיה הייתה הצבת גבולות.

    לאחר שהתגייסה לצבא, החלה לאכול מצופים בשקם

    ועוד שאר "מרעין בישין".

    היא עלתה במשקל, באיטיות ובהתמדה.

    כשסיימה את השירות הצבאי, כקצינה בחיל הים,שקלה 15 ק"ג יותר מאשר משהתגייסה.

    ===

    מטי כמהה לקשר רומנטי.

    הבעיה הייתה שהגברים שמצאו חן בעיניה, לא העיפו מבט שני בכיוון שלה.

    היא חשה כי אף אחד לא היה שם בשביל לגאול אותה מבתוליה.

    והיא הייתה כבר בת 22.

    מטי למדה בחוג לפסיכולוגיה, היא הייתה תלמידה מצטיינת.

    יום אחד, פגשה מטי באוניברסיטה בחור נאה, סטודנט למנהל עסקים.

    בהפסקה בין השעורים, היא לקחה את כוס הקפה שלה לדשא.

    בגמלוניות האופיינית לה, נשפך לה הקפה . . .

    בדיוק על מכנסיו של עוז.

    היא חשה מבוכה עזה ולא פסקה מלהתנצל.

    עוז הבטיח לה שכלום לא קרה, לא נורא, הוא ניקה את הכתם במים.

    הייתה זו תחילתו של קשר מיוחד.

    ===

    עוז היה הבחור הנאה הראשון שהראה בה התעניינות.

    הוא שתה בצמא את דבריה.

    למרות שעוז עצמו היה בחור פיקח, הוא חש כי מטי היא משהו מיוחד.

    הוא העריץ אותה, על יכולת הביטוי המיוחדת שלה, על דעותיה הנחרצות בנושאים מגוונים.

    מטי הרגישה נפלא. מעולם לא העריץ אותה מישהו כך.

    בחור נאה, נחמד, חכם, סטודנט למנהל עסקים,

    מעוניין בה! כן, בה!

    בתחילה, זה היה בלתי נתפס מבחינתה.

    כל יום, כשקמה בבוקר, לא האמינה למזלה הטוב.

    ===

    אימה של מטי שמחה בשמחתה.

    היא חשה הקלה.

    סוף – סוף לביתה היחידה יש קשר רציני, חבר.

    ומי יודע? אולי זה יוביל לחתונה.

    ===

    הזמן חלף והקשר בין מטי לעוז החל להתמסד.

    הם עברו להתגורר יחד.

    מטי החלה להתרגל להערצה שקיבלה.

    היא הרגישה שהיא זקוקה למשהו נוסף.

    עוז היה שותה את דבריה בצמא.

    תמיד הסכים איתה.

    חסרו לה דיונים, אי הסכמות, התפלפלויות, אתגר אינטלקטואלי.

    אבל, לעוז היו הרבה יתרונות אחרים.

    הוא אהב אותה מאוד, היה נאמן לה, מאוהב בה.

    עוז היה בחור חרוץ, במקביל ללימודים באוניברסיטה הוא עבד בלילות בחברת היי-טק.

    נכון שזה לא השאיר להם הרבה זמן יחד,

    אבל הם הצליחו להתקיים בכבוד, והיו להם גם את סופי השבוע.

    ===

    כעבור כשנתיים, כאשר עמדו שניהם לקראת סיום לימודי התואר הראשון,

    הגיע הרגע הבלתי נמנע.

    עוז הציע למטי נישואין.

    מטי חשה מאוכזבת. לא מאוכזבת מההצעה, אלא מהרגשתה.

    היא לא הרגישה התלהבות, כמו שדמיינה לעצמה.

    היא חשה מהוססת, לא בטוחה אם יהיה זה הצעד הנכון.

    היא רצתה יותר בחיים.

    היא שאפה לבן זוג שנון יותר, מאתגר יותר.

    היא רצתה להמריא רחוק גם בעצמה, היו לה שאיפות לקריירה פוליטית.

    היא רצתה גם להקים קן משפחתי חמים.

    תמיד חלמה על בעל ושלושה ילדים.

    מטי ידעה שעליה לקבל החלטה.

    היא הבינה שהגשמת כל השאיפות והמשאלות אינה ברת ביצוע.

    היה עליה להתפשר.

    רציונאלית, היא הבינה כי לא בטוח שתמצא את גבר חלומותיה.

    היא יכולה להישאר קירחת מכאן ומכאן.

    אבל מבחינה רגשית היא חשה החמצה.

    היא לא הייתה מסוגלת להשיב לעוז בו במקום.

    מובן שעוז נפגע ולא הבין מה הבעיה, מה קורה.

    האם מטי לא אוהבת אותו?מה הייתה המשמעות של כל הזמן הזה ביחד? של החיים המשותפים שלהם?

    אם לא רצתה בו, מדוע נשארה איתו?

    תבנית המחשבה של עוז הייתה תבנית גברית טיפוסית.

    "שחור לבן".

    הוא לא יכול היה אפילו להתחיל לתפוס את מהות ההתלבטות.

    מה עוד שמטי וודאי שלא שיתפה אותו בלבטיה.

    איך יכלה? הוא היה כזה "בחור טוב".

    לא היה מגיע לו להיפגע.

    לאחר לבטים קשים, גמלה במטי ההחלטה.

    היא תינשא לעוז ובראש וראשונה תגשים את משאלת המשפחתיות.

    ===

    הם נישאו בטקס צנוע, אליו הוזמנו הקרובים ביותר בלבד.

    הם ויתרו על נסיעה לירח דבש, כדי לחסוך בהוצאות.

    הם היו זקוקים לכל שקל עבור רכישת דירה צנועה עם משכנתא.

    ===

    מטי סיימה את לימודי התואר הראשון ומייד נרשמה לתואר שני.

    היא הייתה חייבת להשיג תואר שני כדי לעבוד כפסיכולוגית קלינית.

    עוז סיים גם הוא את הלימודים והחל לעבוד במשרה מלאה.

    למטי מלאו 26 והיא החליטה שזה יהיה הזמן הנכון להתחיל להגדיל את המשפחה.

    הם שוחחו על הנושא.

    מטי לא ציפתה לאי הסכמה. עוז תמיד הסכים איתה.

    אבל, עוז אמר שלדעתו זה מוקדם מידי.

    כן, גם הוא רוצה 3 ילדים, אבל מה בוער? הם עוד צעירים,

    רק התחילו את חיי הנישואין. בואי נחכה קצת, אמר.

    נבלה יחד רק שנינו.

    אבל עוז, אמרה מטי, אנחנו חיים יחד כבר יותר משנתיים.

    עד שלא ננסה לא נדע אם הכל כשורה. אולי יהיו בעיות להיכנס להריון?

    ואני כל כך רוצה ילד משותף אתך.

    עוז אמר שיחשוב על כך.

    למרות שיכלה להבין אותו, מטי חשה נפגעת.

    היא חשבה מה לעשות. החליטה להמתין מספר ימים.

    משחלף שבוע ועוז לא העלה את הנושא לשיחה,  שאלה אותו

    אם חשב על הנושא.

    ===

    עוז, אשר נשאר איתן בדעתו, התלבט.

    הדפוס הנהוג ביניהם היה שהוא תמיד הסכים איתה.

    מעולם לא רבו כיון שעוז לא התווכח, תמיד הסכים.

    גם כשחשב קצת אחרת, היה מעדיף לוותר ולשתוק.

    זאת, כיון שפעם אחת כשניסה להביע דעה שונה,

    מטי התישה אותו בנימוקים אינסופיים והתנצלויות, מדוע כדאי לנהוג לפי דעתה.

    הוא פשוט העדיף לוותר על כל "הצרמוניה" הזו.

    הרי הסוף היה ידוע לו מראש . . .

    ===

    הוא הסכים.

    ===

    ואז החלו הניסיונות.

    לאחר 3 חודשים בהם כלום לא קרה, מטי נלחצה.

    הם הלכו לרופא. שם נאמר להם שיש לנסות עוד מספר חודשים,

    ורק לאחר מכן להתחיל בבדיקות.

    חלפו עוד 3 חודשים, ו – כלום . . .

    הם החלו במדידות חום מתישות וקיום יחסים בתזמון הנדרש.

    כל הכיף שביחסים נמוג.

    הכל היה צריך להיות מתוזמן. המין הפך להיות טכני.

    ו – שום דבר . . .

    אז, חזרו למרפאה.

    הפעם היה צריך לבדוק את איכות הזרע של עוז.

    הם המתינו במתח לתוצאות.

    הסתבר כי הספירה מאוד נמוכה והאיכות ירודה.

    הרופא הסביר כי אפילו להפריה חוץ גופית סיכויים קלושים ביותר.

    הפיתרון האפשרי הוא תרומת זרע, או אימוץ כמובן.

    ===

    מטי קיבלה את החדשות באופן קשה במיוחד.

    היא חשה שהתפשרה בנישואיה לעוז.

    היתרון העיקרי מבחינתה היה הקמת תא משפחתי חם.

    היא חשבה שעוז יהיה אבא מצוין לילדיהם.

    ועכשיו?

    עוז היה המום מהבשורות.

    הוא הסתגר בתוך עצמו ולא היה מוכן לשוחח על האפשרויות.

    ===

    כך חלפו מספר שבועות, בהם מטי ועוז החליפו ביניהם מילים ספורות בלבד,

    עניינים טכניים של שגרת היומיום.

    הם התעלמו מהדילמה הקשה.

    מטי רצתה לשוחח, אבל עוז לא היה מסוגל.

    ואז, יום אחד לא חזר עוז הביתה.

    מטי גילתה על הכרית שלה מכתב.

    המכתב היה קצר. נאמר בו:

    מטי יקרה,

    אני לא מסוגל להמשיך יותר את חיינו המשותפים.

    אני יודע כמה חשוב לך נושא הילדים.

    למענך, בשביל שאת לא תצטרכי לבחור,

    החלטתי פעם אחת להחליט בעצמי.

    אני עוזב.

    אל תנסי לחפש אותי.

    כשאחזור, אצור קשר ונתגרש.

    מאחל לך כל טוב.

    באהבה,

    עוז


    למעבר לחלק הבא - לחצו כאן

    דרג את התוכן:

      תגובות (52)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/12 22:34:

      צטט: מאיה113 2012-07-14 20:48:09

      *כוכב באהבה

      אהבה זה הכי חשוב חיוך ♥ - תודה מאיה.

        14/7/12 20:48:
      *כוכב באהבה
        28/5/12 19:27:

      צטט: מאיה113 2012-05-28 18:56:46

      יהה איזה סיפור עצוב

      ככה "עשיתי" אותו חיוך

      ההמשך פחות עצוב, אבל . . . מציאותי

      במובן שזה לא בדיוק כמו "רומן רומנטי" . . . 

        28/5/12 18:56:
      יהה איזה סיפור עצוב
        5/5/12 21:42:

      צטט: naama666 2012-05-05 17:42:20

      שרי קראתי את הפוסט והתעצבתי מאוד :-( לוחצת לקרא את ההמשך

      נעמה, שמחה שגרם לך להרגיש.

      אבל, את יודעת, זה סיפור . . . לא לקחת יותר מידי ללב חיוך

      ברור שבמציאות יכולים גם להיות מצבים דומים, כאלו או אחרים. 

        5/5/12 17:42:
      שרי קראתי את הפוסט והתעצבתי מאוד :-( לוחצת לקרא את ההמשך
        6/1/09 20:57:

      לאורלי ושרון - יש המשך . . .
        6/1/09 04:08:

      שרי

      את כותבת מרתק

      כולי צפייה להמשך:)

        6/1/09 02:26:
      שרי, כתבת נפלא!!  תיאורים חיים וציבעוניים של הדמויות, רגשותיהם,  והמורכבות שלהם. מרתק, מצפה להמשך... תודה...חיוך
        5/1/09 21:19:

      דלית - תודה רבה לך! נבוך
        5/1/09 18:07:


      שרי את כותבת נהדר

      הדמףויות שלך הם בעלות עומק

      ואפשר ממש להרגיש אותם  ולנחש את מחשבותהם.

      כתיבה מצוינת נהנתי מאוד

      תודה על ההזמנה

        4/1/09 16:07:
      היי, תודה, אבל יש המשך . . .
        4/1/09 10:36:

      היי שרי,

      הסיפור הוא שיקוף מפליא של מציאות גם אם הדמויות הינן תערובת של דמויות מוכרות.

      אכן, מתבקש המשך...

      *

        3/1/09 21:39:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-01-03 20:21:25


      נראה לי שעוז בחר במוצא הקל. במדע הרפואה של היום יש מענה לספירת זרע נמוכה, עושים השבחת זרע ולא רצים מיד לאימוץ. יש הרבה זוגות שאני מכירה שהייתה להם ספירת זרע נמוכה והם עשו השבחה וזו לא בושה ולא צריך להתגרש בגלל זה*

      תודה יהודית,

      את צודקת בפיזיולוגייה,

      אבל לסיפור הזה יש המשך,

      ובסוף . . .

       

        3/1/09 21:36:

      צטט: pnina s 2009-01-03 20:05:25

      אהבתי *

      פנינה, תודה. אני שמחה.

       

        3/1/09 21:35:

      צטט: אוטו-גלידה 2009-01-03 19:05:00


      מגרה את הדמיון

      מה את עושה בבנק?

      לא כותבת סיפורים צוחק

       

       

       

        3/1/09 21:33:

      צטט: souly 2009-01-03 17:16:29

      יש לי הרבה מה לומר...בינתיים אככב ואומר שיש לך את זה...הסיפור נוגע ופורט על מיתרים סמויים*

      היי שרה, תודה!

      ו - סיקרנת אותי . . .

       


      נראה לי שעוז בחר במוצא הקל. במדע הרפואה של היום יש מענה לספירת זרע נמוכה, עושים השבחת זרע ולא רצים מיד לאימוץ. יש הרבה זוגות שאני מכירה שהייתה להם ספירת זרע נמוכה והם עשו השבחה וזו לא בושה ולא צריך להתגרש בגלל זה*
        3/1/09 20:05:
      אהבתי *
        3/1/09 19:05:


      מגרה את הדמיון

      מה את עושה בבנק?

       

        3/1/09 17:16:
      יש לי הרבה מה לומר...בינתיים אככב ואומר שיש לך את זה...הסיפור נוגע ופורט על מיתרים סמויים*
        3/1/09 14:45:

      היי יעל,

      הם לא התגרשו . . .

      לא עברת לחלק השני של הסיפור חיוך

        3/1/09 13:28:


      הנה עוד הוכחה

      שהגוף והנפש שלנו יודעים טוב יותר, מה נכון עבורנו.

       

      מטי "ידעה" מה נכון לה, זה לא היה נכון לה להתחתן איתו

      עוז הרגיש זאת... הנשמה שלו באה לקראתו ועזרה לשניהם

      הגירושים האלו היו בלתי נמנעים.

       

      יעל

        2/1/09 23:14:

      צטט: תמו'ש 2009-01-02 22:50:28


      היי חמודה!

      את שוב עושה זאת? מאיפה הדימיון הזה.........

      איזה סיפור עצוב ,ליבי יצא אליו.הוא היה כל כך בסדר

      שלא הגיע לא יחס כזה.....מה נשים מחפשות,כנראה

      אין תשובה לכך....אך בטוח שלא יס מן.........

      נשים זקוקות להערצה חוזק והשענות ....ובקשר הזה

      היא לא מצאה זאת..........וחבל........פיספוס.........

      לילה טוב

      תמו"ש

      תמו"ש, תודה,

      אבל - רגע, רגע, את שוב עושה את זה, לא המשכת להמשך של הסיפור . . .

       

       

        2/1/09 23:12:

      צטט: blue diamond 2009-01-02 22:35:35


      שרי!

       

      סיפור מורכב!

       

      מטי היא אישה מורכבת וחצויה.

       

      מצד אחד אנורקטית בצעירותה ....

       

      מצד שני  עשתה והשיגה דברים בחייה אך המון דברים נשארו לא פתורים והעדיפה בזוגיות סוג של פשרה.

       

      התאהבות ואהבה אמיתית לא היתה שם.....

       

      היו מרכיבים אחרים שהניעו את הקשר.....

       

      ואז.....

       

      במשבר הראשון או בהתמודדות הראשונה זה מתפרק!

       

      לא מופתעת מהתגובה של עוז....

       

      אם היתה שם אהבה אמיתית היו מתמודדים והולכים יחד לפתרונות....

       

      אבל כשהמערכת מבוססת על ריצוי וסיפוק צרכים כול אחד מצידו .....

       

      זה מה שקורה.

       

      אני אישית  לא מאמינה במערכות יחסים של פושר ומתפשר.

       

      זה חיבור מהמקום הלא נכון בעיני...

       

      מאמינה רק באהבה אמיתית!

       

      סופש  רגוע!

       

      חלי בן דוד

       

      חלי,

      תודה לך על ההתייחסות האישית והמפורטת.

      אכן, יש שמתפשרים, יש שמוצאים את האחד ויש שנשארים לבד חיוך

       

        2/1/09 22:50:


      היי חמודה!

      את שוב עושה זאת? מאיפה הדימיון הזה.........

      איזה סיפור עצוב ,ליבי יצא אליו.הוא היה כל כך בסדר

      שלא הגיע לא יחס כזה.....מה נשים מחפשות,כנראה

      אין תשובה לכך....אך בטוח שלא יס מן.........

      נשים זקוקות להערצה חוזק והשענות ....ובקשר הזה

      היא לא מצאה זאת..........וחבל........פיספוס.........

      לילה טוב

      תמו"ש

        2/1/09 22:35:


      שרי!

       

      סיפור מורכב!

       

      מטי היא אישה מורכבת וחצויה.

       

      מצד אחד אנורקטית בצעירותה ....

       

      מצד שני  עשתה והשיגה דברים בחייה אך המון דברים נשארו לא פתורים והעדיפה בזוגיות סוג של פשרה.

       

      התאהבות ואהבה אמיתית לא היתה שם.....

       

      היו מרכיבים אחרים שהניעו את הקשר.....

       

      ואז.....

       

      במשבר הראשון או בהתמודדות הראשונה זה מתפרק!

       

      לא מופתעת מהתגובה של עוז....

       

      אם היתה שם אהבה אמיתית היו מתמודדים והולכים יחד לפתרונות....

       

      אבל כשהמערכת מבוססת על ריצוי וסיפוק צרכים כול אחד מצידו .....

       

      זה מה שקורה.

       

      אני אישית  לא מאמינה במערכות יחסים של פושר ומתפשר.

       

      זה חיבור מהמקום הלא נכון בעיני...

       

      מאמינה רק באהבה אמיתית!

       

      סופש  רגוע!

       

      חלי בן דוד

       

       

        2/1/09 22:27:
      Thanks Inbal
        2/1/09 21:21:
      מרתק. הולכת להמשך :-)
        2/1/09 21:11:
      תודה לך אמנון.
        2/1/09 21:03:

      סיפור יפה ומקסים!!כתיבה יפה!
        22/11/08 09:03:
      חבל על מה?
        21/11/08 21:05:

      ריתקת  בספורך

       

       

       

      חבל

      נשיקהרגוע

        21/11/08 15:03:

      שירן,

      בשבילך חיוךאני אחשוב על המשך.

      הוא עוד יחזור, אבל יהיו עוד הפתעות מעניינות . . .

        21/11/08 14:50:

       ככה ויתר והלך שיהיה שבת שלום
        20/11/08 23:03:

      צטט: איימי. 2008-11-20 17:37:50

      צטט: sari10 2008-11-20 15:02:14

      צטט: איימי. 2008-11-20 06:19:25

      מי מבקש פה המשך מי? :) אוסיף לך רק משפט וחצי חיוךבאדום בהמשך

      ואני בדקתי תחילה אם יש סוף לסיפור לפני שהתחלתי לקרוא.

      משונה....אני לא נעצבתי, היה בי כעס.

      איימי - קודם כל תודה חיוך

      את מאוד רגשית, כל כך לוקחת ללב את הסיפורים . . .

      טוב, זה מהקשה לחיים ולאנשים דומים.

      כעס על נשים שלא מעריכות את הגברים "הטובים" שאומרים אמן לכל מבוקשתינו.

      לא צריך לכעוס, לא כולנו דומים, זה היופי בעולם, המגוון והשונה וברור שלא כולם מסכימים ובעלי אותה השקפה.

      טוב נו, לא באמת כועסת:) אבל בהחלט לא מבינה, למרות קבלת השוני שיש בכולנו, כולנו מחפשים להיות מאושרים, לאהוב ולהיות נאהבים, מהמקום הזה בדיוק השבתי.

      יש לי חברות גרושות, אני שומעת זאת הרבה, מחפשות מישהו מאתגר, שנון, איש שיחה אינטלקטואל.

      כאילו מחפשות מריבות מאתגרות, כאילו מריבה שנונה וחכמה, תוביל למקום גבוה יותר.

      לא מדובר על מריבה שנונה . . . הכרת זוג שלא רב???

      מדובר על יכולת לנהל דיון בנושאים מגוונים מכירה זוגות נשואים שאחרי שנה שנתיים, חמש ועשר שנות נישואים עדיין מנהלים דיונים?

      כן, מכירה, בעלי ואני! אז אולי "אשרי וטוב לי"?חיוך

       

      עם מישהו שיהיה איש שיחה מעניין

      ולא רק ישתה את דברייך בצמא. מה'תום שישתה את דבריי? שיתווכח, שיתרגז, יכעס, שיוכיח אותי על טעותי, שייתעקש, למה לי גבר קליל? שיבין, יקבל וירצה לרצות אותי כל הזמן, יכססס....מגעיל:))

      יש כאלו שמתאים להן הערצה כזו (וגם גברים שרוצים את האישה" הקטנה" שתקשיב להם).

      כמו שאמרתי - לא כולם בנויים אותו דבר . . .

      מעבר לכך שאהב אותה ונתן לה את החופש למצוא אהבה חדשה ולהגשים חלום.

      מניחה שהוא הלך, כי לא קיבל שום אהבה למרות ואף על פי.

      שום תמיכה וקבלה של גזר דינם ואפשרות של אימוץ משותף.

      כן, עצוב אך גם מכעיס, שיש נשים שלא יודעות להעריך את המתנה שקיבלו.

      על הגבר שאני מדברת, אני קוראת לו מתנה!

      שאישה לא יודעת להעריך.

       

       

       

       

       

       

       

       

        20/11/08 22:59:

      צטט: היען 2008-11-20 19:37:06

      מה אגיב כי כל מילה תגרע.

      תודהחיוך

       

       

        20/11/08 19:37:
      מה אגיב כי כל מילה תגרע.
        20/11/08 17:37:

      צטט: sari10 2008-11-20 15:02:14

      צטט: איימי. 2008-11-20 06:19:25

      מי מבקש פה המשך מי? :)

      ואני בדקתי תחילה אם יש סוף לסיפור לפני שהתחלתי לקרוא.

      משונה....אני לא נעצבתי, היה בי כעס.

      איימי - קודם כל תודה חיוך

      את מאוד רגשית, כל כך לוקחת ללב את הסיפורים . . .

      טוב, זה מהקשה לחיים ולאנשים דומים.

      כעס על נשים שלא מעריכות את הגברים "הטובים" שאומרים אמן לכל מבוקשתינו.

      לא צריך לכעוס, לא כולנו דומים, זה היופי בעולם, המגוון והשונה וברור שלא כולם מסכימים ובעלי אותה השקפה.

      טוב נו, לא באמת כועסת:) אבל בהחלט לא מבינה, למרות קבלת השוני שיש בכולנו, כולנו מחפשים להיות מאושרים, לאהוב ולהיות נאהבים, מהמקום הזה בדיוק השבתי.

      יש לי חברות גרושות, אני שומעת זאת הרבה, מחפשות מישהו מאתגר, שנון, איש שיחה אינטלקטואל.

      כאילו מחפשות מריבות מאתגרות, כאילו מריבה שנונה וחכמה, תוביל למקום גבוה יותר.

      לא מדובר על מריבה שנונה . . . הכרת זוג שלא רב???

      מדובר על יכולת לנהל דיון בנושאים מגוונים מכירה זוגות נשואים שאחרי שנה שנתיים, חמש ועשר שנות נישואים עדיין מנהלים דיונים?

      עם מישהו שיהיה איש שיחה מעניין

      ולא רק ישתה את דברייך בצמא. מה'תום שישתה את דבריי? שיתווכח, שיתרגז, יכעס, שיוכיח אותי על טעותי, שייתעקש, למה לי גבר קליל? שיבין, יקבל וירצה לרצות אותי כל הזמן, יכססס....מגעיל:))

      יש כאלו שמתאים להן הערצה כזו (וגם גברים שרוצים את האישה" הקטנה" שתקשיב להם).

      כמו שאמרתי - לא כולם בנויים אותו דבר . . .

      מעבר לכך שאהב אותה ונתן לה את החופש למצוא אהבה חדשה ולהגשים חלום.

      מניחה שהוא הלך, כי לא קיבל שום אהבה למרות ואף על פי.

      שום תמיכה וקבלה של גזר דינם ואפשרות של אימוץ משותף.

      כן, עצוב אך גם מכעיס, שיש נשים שלא יודעות להעריך את המתנה שקיבלו.

      על הגבר שאני מדברת, אני קוראת לו מתנה!

      שאישה לא יודעת להעריך.

       

       

       

       

       

       

        20/11/08 15:03:

      צטט: אחת כזו 2008-11-20 10:49:34

      עצוב :-(

      כתבת מקסים...

      תודה לך דנה!

       

       

        20/11/08 15:02:

      צטט: איימי. 2008-11-20 06:19:25

      מי מבקש פה המשך מי? :)

      ואני בדקתי תחילה אם יש סוף לסיפור לפני שהתחלתי לקרוא.

      משונה....אני לא נעצבתי, היה בי כעס.

      איימי - קודם כל תודה חיוך

      את מאוד רגשית, כל כך לוקחת ללב את הסיפורים . . .

      טוב, זה מהקשה לחיים ולאנשים דומים.

      כעס על נשים שלא מעריכות את הגברים "הטובים" שאומרים אמן לכל מבוקשתינו.

      לא צריך לכעוס, לא כולנו דומים, זה היופי בעולם, המגוון והשונה וברור שלא כולם מסכימים ובעלי אותה השקפה.

      יש לי חברות גרושות, אני שומעת זאת הרבה, מחפשות מישהו מאתגר, שנון, איש שיחה אינטלקטואל.

      כאילו מחפשות מריבות מאתגרות, כאילו מריבה שנונה וחכמה, תוביל למקום גבוה יותר.

      לא מדובר על מריבה שנונה . . . מדובר על יכולת לנהל דיון בנושאים מגוונים

      עם מישהו שיהיה איש שיחה מעניין

      ולא רק ישתה את דברייך בצמא.

      יש כאלו שמתאים להן הערצה כזו (וגם גברים שרוצים את האישה" הקטנה" שתקשיב להם).

      כמו שאמרתי - לא כולם בנויים אותו דבר . . .

      מעבר לכך שאהב אותה ונתן לה את החופש למצוא אהבה חדשה ולהגשים חלום.

      מניחה שהוא הלך, כי לא קיבל שום אהבה למרות ואף על פי.

      שום תמיכה וקבלה של גזר דינם ואפשרות של אימוץ משותף.

      כן, עצוב אך גם מכעיס, שיש נשים שלא יודעות להעריך את המתנה שקיבלו.

       

       

       

       

        20/11/08 10:49:

      עצוב :-(

      כתבת מקסים...

        20/11/08 06:19:

      מי מבקש פה המשך מי? :)

      ואני בדקתי תחילה אם יש סוף לסיפור לפני שהתחלתי לקרוא.

      משונה....אני לא נעצבתי, היה בי כעס.

      כעס על נשים שלא מעריכות את הגברים "הטובים" שאומרים אמן לכל מבוקשתינו.

      יש לי חברות גרושות, אני שומעת זאת הרבה, מחפשות מישהו מאתגר, שנון, איש שיחה אינטלקטואל.

      כאילו מחפשות מריבות מאתגרות, כאילו מריבה שנונה וחכמה, תוביל למקום גבוה יותר.

      מעבר לכך שאהב אותה ונתן לה את החופש למצוא אהבה חדשה ולהגשים חלום.

      מניחה שהוא הלך, כי לא קיבל שום אהבה למרות ואף על פי.

      שום תמיכה וקבלה של גזר דינם ואפשרות של אימוץ משותף.

      כן, עצוב אך גם מכעיס, שיש נשים שלא יודעות להעריך את המתנה שקיבלו.

       

       

        19/11/08 21:11:

      צטט: wild 2008-11-19 21:04:18


      למה תמיד עצבות בחורף, זה עושה לי בכי .. למה ?

      יפה כתבת יקירתי - תודה לך ווילד. בחיים יש מקום לשמחה וגם לעצב, אחרת היו חיינו משעממים מידי חיוך

      וויילד

       

       

        19/11/08 21:04:


      למה תמיד עצבות בחורף, זה עושה לי בכי .. למה ?

      יפה כתבת יקירתי

      וויילד

        19/11/08 20:37:

      צטט: sari10 2008-11-19 20:30:28

      תודה לך טל.

      תראי, אמרו לי שלא טוב לכתוב בהמשכים,

      כי זה מעצבן חלק מהקוראים . . .

      מצד שני - אני לא יכולה לכתוב כאן פוסט אחד באורך של ספר . . .

      גם ככה זה יוצא לי ארוך חיוך

      אז אולי יהיה נכון להפסיק בנקודה הזו

      וכל אחד יחשוב לו את מחשבותיו.

      אני סבורה שיש הרבה נקודות למחשבה שהסיפור הזה מעלה.

      מאידך . . . קריצהאוכל לכתוב פוסט נוסף בהמשך,

      אבל לאו דווקא כהמשך ישיר לזה.

      מה דעתך על הרעיון?

       

      אגיד לך מה אני חושבת. הפוסט הזה מעולה כסיפור בפני עצמו. מאידך בהחלט יכול להיות המשך.

      לשיקולך יקירתי

        19/11/08 20:30:

      תודה לך טל.

      תראי, אמרו לי שלא טוב לכתוב בהמשכים,

      כי זה מעצבן חלק מהקוראים . . .

      מצד שני - אני לא יכולה לכתוב כאן פוסט אחד באורך של ספר . . .

      גם ככה זה יוצא לי ארוך חיוך

      אז אולי יהיה נכון להפסיק בנקודה הזו

      וכל אחד יחשוב לו את מחשבותיו.

      אני סבורה שיש הרבה נקודות למחשבה שהסיפור הזה מעלה.

      מאידך . . . קריצהאוכל לכתוב פוסט נוסף בהמשך,

      אבל לאו דווקא כהמשך ישיר לזה.

      מה דעתך על הרעיון?

        19/11/08 20:19:


      זהו? ככה ויתר והלך?  בטח יהיה המשך....צוחק*

      סיפור מקסים

        19/11/08 20:14:

      צטט: the_one1211 2008-11-19 19:36:25


      ישששש בעיות????

      לא, לפחות לא אישית לי . . .

      לי לא חסרים ילדים . . .

         

       

       

        19/11/08 20:11:

      צטט: ידידת אמת 2008-11-19 19:32:09


      שרי..איזה סיפור עצוב!! גם אני מכירה משהי די מקרוב עם בעיה דומה!

      תודה לך מזי!

      הסיפור הזה הוא המצאה שלי . . .

      כלומר, את הדמות של מטילדה בניתי מ"חלקים" של דמויות שאני מכירה + דמיון עשיר חיוך

      את החלק על הבעיות להיכנס להריון, והסוף - המצאתי.

      אכן שומעים רבות על בעיות כאלו בכתבות, ובתוכניות טלוויזיה.

      לי לא יצא להכיר אישית מקרוב מישהי עם בעיות מסוג זה.

       

        19/11/08 19:36:

      ישששש בעיות????

         

        19/11/08 19:32:


      שרי..איזה סיפור עצוב!! גם אני מכירה משהי די מקרוב עם בעיה דומה!

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין