כותרות TheMarker >
    ';

    על הריצפה

    אני מבקש לשמור על פונט 12 וצבע שחור, אני אלרגי לנסיונות התבלטות ומרפקנות כפי שהם מתבטאים בצבעים וגדלים מוגזמים.

    היחידי שמותר להשמיצו בבלוג הוא אותי (כל המרבה הרי זה משובח).

    ניצחון להפרטה

    16 תגובות   יום חמישי, 20/11/08, 02:22

    מדיברי הממונה על שווקי הון באוצר מר ידין ענתבי (בכתבה שהתפרסמה בווינט) עולה כי החיסכון הציבורי ארוך הטווח* הצליח להציג תשואה של 6.2%* בעשור האחרון. גם אם יש לי קצת סימני שאלה לגבי הנתון הזה זה נתון מאוד מאוד חיובי בהתחשב בעובדה שברוב העולם המערבי רוב אפיקי ההשקעה הניבו תשואות נמוכות עד שליליות בעשר השנים האחרונות.

     

    אני אולי מגזים עם שיבחי ההפרטה וגם בדקתי את זה בצורה מאוד שיטחית (כי האתר של משרדו של כבוד הממונה לא מתעדכן בכלל ולא מצאתי דו"ח מתאים בלישכה המרכזית לסטטיסטיקה לצערי) אבל מכיוון שאני מאוד אוהב לבקר חשבתי שבכל זאת לנוכח נתון כה מרשים יש מקום לשבח (בעשור הקודם לא הציג החיסכון הפנסיוני בישראל נתונים מרשימים בכלל (ועוד פחות מכך אם מנקים את עלות הסובסידיות למינהם להן הוא זכה מקופת המדינה) במיוחד אם משווים אותו למקביליו במדינות הנכר ).

     

    לעומת זאת בהמשך הידיעה מדבר בראון על תוכניות הממשלה להמשיך ולהוריד מיסים ובראשם מיסי החברות, יש שאלה גדולה היום האם הורדות מיסים מתמרצות את הכלכלה בטווח הארוך בכלל ? בנתיים רוב התשובות שמצאתי לא מראות שום קשר (למרות שבתיאוריה לפי כל סיפרי הכלכלה פחות מיסים שווה יותר צמיחה). לאור העובדה שישראל כנראה הולכת להיות אחרונת מורידות המיסים בעולם (אפילו בארה"ב מדברים על העלאות מיסים שהיו טאבו במשך שנים) אני אשתדל לכתוב על כך פוסט בקרוב.

     

    *הייתי שמח מה למה הם קוראים חיסכון ארוך טווח, זוהי הגדרה כללית שעשויה להוציא הרבה קרנות מחוץ למשוואה ולהעלות את התשואה שרוצים להציג. מאוד היה עוזר אם האתר שלהם היה מעודכן ומציג לפחות חלק מהנתונים עליהם הוא מדבר כך שהיה ניתן לקבל תמונה מלאה יותר.

     

    *אני מניח שמדובר על תשואה ראלית אבל לא מצויין שהיא כזאת, כתבים כלכלה צריכים קצת לדעת מה הם עושים אין שום ערך בנתונים שלו אם הוא לא מדייק בהם (ואם לא צויין במסיבת העיתונאים הייתי מצפה שהוא ישאל).

     


     


    בגלל שהיה לי חשד לגבי הנתונים ורציתי לוודא שלא הטעו אותנו העיתונאים.

     

    בדקתי קצת מספרים על תשואות של קרנות הנאמנות (שהן רק חלק מאותו חיסכון ציבורי) וגיליתי כמה נתונים מעניינים:

     

    1. מ 1999 עד 2007 נתנו הקרנות תשואה של כ 7.6% נומינאלית ו 4.6% ראלית.  בהנחה שכלל תיק חסכונות הציבור (זה כולל גם קרנות פנסיה וקופות גמל) לא ביצעה הרבה יותר טוב (לקרנות הפנסיה יש כל מיני הטבות בצורת אג"חים מיועדות שהגיוני שנותנות להן תשואה עודפת קטנה על המקובל בקרנות הנאמנות) נראה לי הגיוני שהמספר אותו דיווח מר ענתבי איננו תשואה ראלית כי עם נומינאלית (אני מניח הפסדים של כ 9% מתחילת השנה).

     

    2. שנת 1999 היתה שנה נפלאה לקרנות הנאמנות, רצה הגורל וכאשר מודדים עשר שנים היא נכנסת לחשבון, אבל כאשר מתחילים למדוד בלעדיה צונחת התשואה הראלית לשמונה השנים שהסתיימו בדצמבר 2007 מ 4.6% (לתשע השנים) לקצת פחות משלושה אחוזים בשנה. עדיין לא רע למול החלופות בחו"ל אבל גם לא הצלחה מדהימה כפי שהצטייר בפני בהתחלה.

     

    3. עדיין תשואה יפה ובכל מקרה אין בידי לבדוק את כלל חסכונות הציבור. 

     

    4. חיפשתי נתונים כאילו גם על קופות הגמל והפנסיה אבל עייפתי, ממה שכן בדקתי הסתבר לי שלצערנו עדיין לא פסו האג"חים הלא סחירים מתיק נכסי הציבור. בקצרה מדובר על אגרות חוב שמונפקות הרבה פעמים בפרמיה (זה אומר פחות ריבית או מחיר יותר גבוהה) שמנהלי הקרנות השונות מוכנים לשלם על מנת שהציבור לא ידע כמה באמת מרוויחה/מפסידה הקרן שלהם (הן לא סחירות ועל כן ערכן מחושב לפי הריבית שהם צוברות ולא לפי תנודות מחירי השוק (ככה הם חוסכים לנו לראות את הסיכון בחסכונות שלנו אבל גם מלהבין את הרווחים, ההפסדים והסיכון שמגולמת בחסכון שלנו). אין דרך להסביר את האג"חים הללו (ובטח את הפרמיה המשולמת עבורם) מלבד רצון להונות את הציבור.

     

    5. אני אאלץ להעמיק בסיבות שגורמות לממשלת ישראל לראות חשיבות כה גדולה בתוכנית המרצה לאומית, זה די הפתיע אותי שיש כזה צורך גדול של הממשלה להמריץ את המשק הישראלי שלו אין (לפחות לכאורה) בעיות ביציבות המערכת הפיננסית ואיננו נשען על יצוא מוצרי צריכה (שלהם יורד הביקוש) או מחצבים (שמלבד הביקוש גם המחירים צונחים). עד היום היה לי את הרושם שישראל עומדת בפני מיתון קל יחסית ולמיתון שכזה כל המוסיף עשוי לגרוע.


    6. סוף סוף גיליתי למה הם קוראים "החיסכון הציבורי ארוך הטווח", מסתבר שמדובר אך ורק בקרנות הפנסיה וביטוח החיים. בביטוח החיים אני לא ממש מבין אבל אני גם בספק שהוא מצליח להשיג תשואות עודפות במיוחד על קרנות הנאמנות, אבל קרנות הפנסיה הן חלק הארי של החסכונות הללו והן מקבלות סובסידיות גדולות מהממשלה בדמות אגרות חוב מיועדות שמשלמות ריבית צמודה גבוהה במיוחד (המספרים שאני זוכר הם סביב הצמוד פלוס 5-6%) מלבד אילו כל שאר נכסיהן צרכים להיות מתואמים לאילו של קרנות הנאמנות פחות או יותר. בכל מקרה אין בתשואות על קרנות הפנסיה המסובסדות כלום שיכול לרמוז שהפרטת החיסכון הלאומי הצליח או נכשל ואני משאיר את הכותרת רק כי עבדתי כל כך קשה לגלות שטעיתי :)
    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/11/08 09:06:

      צטט: חץ עין נץ 2008-11-22 08:29:47


      אם אני קורא את כל ה שנכתב כאן ובחוץ בקור רוח (כמה שאפשר) אזי לדעתי קנית אגחים קונצרנים צריכה להיות  ההשקעה הכי טובה היום. כל אחד מבין שהממשלה חיבת להתערב וכנראה שתערוב לאגחים......

       

       אני בכלל לא מבין את זה ככה.

       

      בגלל אחר כתבתי פוסט שלם על למה מדינת ישראל נמצאת בסיכון לפשיטת רגל בעצמה. 

       

      אולי לאג"חים של לאומי יהיה כרית אבל למה שהמדינה תציל בעלי אגרות חוב של חברת החשמל (לדוגמה) ? למה שלא יתנו להם ללכת להגנה מפשיטת רגל, שיעשו הסדר נושים ויישמו תוכנית התיעלות (נגיד יעיפו לעזעזל כל מי שיש לו יותר משני קרובי משפחה בחברה) ויהפכו לחברה נורמאלית (אלא אם יש לך הסבר למה הם המעסיק הכי נדיב במשק והבריונים הכי גדולים נגד הלקוחות שלהם ?).

        22/11/08 08:29:

      אם אני קורא את כל ה שנכתב כאן ובחוץ בקור רוח (כמה שאפשר) אזי לדעתי קנית אגחים קונצרנים צריכה להיות  ההשקעה הכי טובה היום. כל אחד מבין שהממשלה חיבת להתערב וכנראה שתערוב לאגחים......
        22/11/08 04:46:

      צטט: אחר40 2008-11-22 00:29:03


      ולגבי בנק לאומי , הוא עדיין בשליטת המדינה מהלאמה  הקודמת , אז אני בספק שהמדינה לא תשלם את חובה .

       

       

       

       אני לא רוצה להפחיד אף אחד וסטנלי פישר באמת עשה עבודת קודש מאז שנכנס לתפקיד (והרבה בזכותו לדעתי ישראל לא נימצאת במשבר פיננסי חמור כמו רוב העולם) אבל אם יתרחש התסריט הגרוע (שאני חושב שהם מתמחרים בהיסתברות גבוהה מידי אבל לדעתי השוק מתמחר בכ 5-10% לפחות) של דיכאון כלכלי ישראל תסבול ממנו קשה מרוב העולם (בגלל שהכלכלה שלנו מתבססת המון על יצוא וייבוא) ופשיטת רגל של ישראל תיהיה מאוד סבירה.

       

      יש אגב בעיה גדולה בחיסכון בישראל שכמעט כולו מרוכז בחוב וחברות ישראליות, זאת תופעה מאוד מסוכנת לדעתי.

       

        22/11/08 00:29:


      ולגבי בנק לאומי , הוא עדיין בשליטת המדינה מהלאמה  הקודמת , אז אני בספק שהמדינה לא תשלם את חובה .

       

       

        22/11/08 00:27:

      צטט: איתמר פרחי 2008-11-22 00:02:14

      צטט: אחר40 2008-11-21 15:52:20

       

      אתה לא צודק , אם נניח נגיע לפשיטת רגל של בנק לאומי , אני לא יודע כמה המניות שלו יהיו שוות , אבל את חובות האג"ח סביר יותר שהמדינה תשלם , כך גם של חברת חשמל או בנק דיסקונט .

       

       לליהמן לא שילמו והם קיבלו בערך 9 סנט על הדולר.

       

      אולי אני טועה אבל השוק מתמחר את זה כמו שהוא מתמחר את זה ואני בד"כ מעדיף להאמין לשוק (דווקא ההנחה שלך מביאה אותי למסקנה שהאג"חים מתומחרים בפרמיה (כי לא רק אתה חושב ככה) ועל כן לאור מה שקרה עם ליהמן ולאור הסיכון הסיסטמטי שממנו חוששים אני מניח שהסיכון האמיתי גדול מהמתומחר).

       

      איתמר , חברת חשמל בזכות עצמה ,חדלת פרעון כבר שנים

      אתה יודע מה יקרה אם לא ישלמו את האג"ח שלה ?

      זה בדיוק כמו שהמדינה לא תשלם את האג"ח של עצמה , כאן זה ישראל לא ארה"ב , ארה"ב לא יכלה להרשות לעצמה פשיטה של ליהמן

      אבל הם גילו את זה קצת באיחור

      אם לא ישלמו את האג"ח של חברת חשמל , אני מניח שהכסף שלי בפיקדון בבנק מצבו יהיה חמור לא פחות

        22/11/08 00:02:

      צטט: אחר40 2008-11-21 15:52:20

       

      אתה לא צודק , אם נניח נגיע לפשיטת רגל של בנק לאומי , אני לא יודע כמה המניות שלו יהיו שוות , אבל את חובות האג"ח סביר יותר שהמדינה תשלם , כך גם של חברת חשמל או בנק דיסקונט .

       

       לליהמן לא שילמו והם קיבלו בערך 9 סנט על הדולר.

       

      אולי אני טועה אבל השוק מתמחר את זה כמו שהוא מתמחר את זה ואני בד"כ מעדיף להאמין לשוק (דווקא ההנחה שלך מביאה אותי למסקנה שהאג"חים מתומחרים בפרמיה (כי לא רק אתה חושב ככה) ועל כן לאור מה שקרה עם ליהמן ולאור הסיכון הסיסטמטי שממנו חוששים אני מניח שהסיכון האמיתי גדול מהמתומחר).

        21/11/08 15:52:

      צטט: איתמר פרחי 2008-11-21 15:40:17

      צטט: אחר40 2008-11-21 09:43:42

      צטט: איתמר פרחי 2008-11-21 00:34:50

      צטט: אחר40 2008-11-20 15:17:53

      ככול הזכור לי אג"ח מיועדות היום נותנות 4.75 צמוד .

      היתה תקופה בתחילת שנות ה 2000 שחברות ביטוח ויתרו על האג"ח הנ"ל כי בשוק היה ניתן לקנות יותר טוב , היום הם מצטערים .

       

      אגב היום אני קונה ללקוחות שלי אגח"ים של בז"ן לאומי מכתשים וכו.... בתשואה של 7-10 צמוד .

      פעם אחרונה שהיו תשואות כאלו היו ב 2001-2 ואז אפילו חברות קיקיוניות לכאורה כמו יד-פז מקפל ניו קופל שילמו את כל האגח"ים למרות תשואה של 20-30 אחוז .

      אף חברה שהיתה בתיק אז לא ניכנסה לדיפולט . עד היום יש סידרה אחת של אג"ח של שרפ"ק שעוד נשארה מהימים ההם ועדיין משלמת

      בכלל היסטורית , בישראל דיפולט של אגח"ים של חברות גדולות , נדיר .

       

      אבל זה לא אומר כלום על היום , ועדיין אני חושב שיש המון המון אגחי"ם אטרקטביים בארץ כרגע

       

       

      ימים יגידו, אני לא ממש מתלהב.

       

      אין כאן מה להתלהב , יש הזדמניות שבפיזור טוב , הגיוני שיתנו תשואה לא רעה , בשום אופן לא היתי קונה היום תעודת סל על מדד האג"חים נניח ,

      אבל לקנות סל של 8-12 חברות שסביר שרובן ישלמו , זה הגיוני .

      יש לציין שמאז 2002 נמעתי מלקנות אג"ח קונצרני כלל משום סוג . לטעמי המחירים היו מופקעים , ותמיד נדהמתי איך קרנות הפנסיה קנו את הזבל הלא אורגני שהופץ במערכת (סחיר ו כמו שאמרת , במיוחד הלא סחיר שבכלל נקנה משיקולים זרים ).

      אבל אם כבר לקנות אג"ח קונצרני זה ברמות של היום , ולא ברמות של לפני שנתיים.

       

       

       א. זה מה שאמרו על הסאב פריים (בפיזור.. הגיוני...)

       

      ב. תבדוק את הספרד על אגרות חוב קונצרניות בארה"ב

       

      ג. ברמות כאילו של סיכון אני לא בטוח שיש באמת סיבה להשקיע באג"ח שאפשר לקנות את המניה.... הרי הם שניהם נמצאים בכמעט אותה רמת סיכון היום (לא הולך להיות לאג"חים ריקברי אמיתי לדעתי).

       

      אתה לא צודק , אם נניח נגיע לפשיטת רגל של בנק לאומי , אני לא יודע כמה המניות שלו יהיו שוות , אבל את חובות האג"ח סביר יותר שהמדינה תשלם , כך גם של חברת חשמל או בנק דיסקונט .

        21/11/08 15:40:

      צטט: אחר40 2008-11-21 09:43:42

      צטט: איתמר פרחי 2008-11-21 00:34:50

      צטט: אחר40 2008-11-20 15:17:53

      ככול הזכור לי אג"ח מיועדות היום נותנות 4.75 צמוד .

      היתה תקופה בתחילת שנות ה 2000 שחברות ביטוח ויתרו על האג"ח הנ"ל כי בשוק היה ניתן לקנות יותר טוב , היום הם מצטערים .

       

      אגב היום אני קונה ללקוחות שלי אגח"ים של בז"ן לאומי מכתשים וכו.... בתשואה של 7-10 צמוד .

      פעם אחרונה שהיו תשואות כאלו היו ב 2001-2 ואז אפילו חברות קיקיוניות לכאורה כמו יד-פז מקפל ניו קופל שילמו את כל האגח"ים למרות תשואה של 20-30 אחוז .

      אף חברה שהיתה בתיק אז לא ניכנסה לדיפולט . עד היום יש סידרה אחת של אג"ח של שרפ"ק שעוד נשארה מהימים ההם ועדיין משלמת

      בכלל היסטורית , בישראל דיפולט של אגח"ים של חברות גדולות , נדיר .

       

      אבל זה לא אומר כלום על היום , ועדיין אני חושב שיש המון המון אגחי"ם אטרקטביים בארץ כרגע

       

       

      ימים יגידו, אני לא ממש מתלהב.

       

      אין כאן מה להתלהב , יש הזדמניות שבפיזור טוב , הגיוני שיתנו תשואה לא רעה , בשום אופן לא היתי קונה היום תעודת סל על מדד האג"חים נניח ,

      אבל לקנות סל של 8-12 חברות שסביר שרובן ישלמו , זה הגיוני .

      יש לציין שמאז 2002 נמעתי מלקנות אג"ח קונצרני כלל משום סוג . לטעמי המחירים היו מופקעים , ותמיד נדהמתי איך קרנות הפנסיה קנו את הזבל הלא אורגני שהופץ במערכת (סחיר ו כמו שאמרת , במיוחד הלא סחיר שבכלל נקנה משיקולים זרים ).

      אבל אם כבר לקנות אג"ח קונצרני זה ברמות של היום , ולא ברמות של לפני שנתיים.

       

       

       א. זה מה שאמרו על הסאב פריים (בפיזור.. הגיוני...)

       

      ב. תבדוק את הספרד על אגרות חוב קונצרניות בארה"ב

       

      ג. ברמות כאילו של סיכון אני לא בטוח שיש באמת סיבה להשקיע באג"ח שאפשר לקנות את המניה.... הרי הם שניהם נמצאים בכמעט אותה רמת סיכון היום (לא הולך להיות לאג"חים ריקברי אמיתי לדעתי).

        21/11/08 09:43:

      צטט: איתמר פרחי 2008-11-21 00:34:50

      צטט: אחר40 2008-11-20 15:17:53

      ככול הזכור לי אג"ח מיועדות היום נותנות 4.75 צמוד .

      היתה תקופה בתחילת שנות ה 2000 שחברות ביטוח ויתרו על האג"ח הנ"ל כי בשוק היה ניתן לקנות יותר טוב , היום הם מצטערים .

       

      אגב היום אני קונה ללקוחות שלי אגח"ים של בז"ן לאומי מכתשים וכו.... בתשואה של 7-10 צמוד .

      פעם אחרונה שהיו תשואות כאלו היו ב 2001-2 ואז אפילו חברות קיקיוניות לכאורה כמו יד-פז מקפל ניו קופל שילמו את כל האגח"ים למרות תשואה של 20-30 אחוז .

      אף חברה שהיתה בתיק אז לא ניכנסה לדיפולט . עד היום יש סידרה אחת של אג"ח של שרפ"ק שעוד נשארה מהימים ההם ועדיין משלמת

      בכלל היסטורית , בישראל דיפולט של אגח"ים של חברות גדולות , נדיר .

       

      אבל זה לא אומר כלום על היום , ועדיין אני חושב שיש המון המון אגחי"ם אטרקטביים בארץ כרגע

       

       

      ימים יגידו, אני לא ממש מתלהב.

       

      אין כאן מה להתלהב , יש הזדמניות שבפיזור טוב , הגיוני שיתנו תשואה לא רעה , בשום אופן לא היתי קונה היום תעודת סל על מדד האג"חים נניח ,

      אבל לקנות סל של 8-12 חברות שסביר שרובן ישלמו , זה הגיוני .

      יש לציין שמאז 2002 נמעתי מלקנות אג"ח קונצרני כלל משום סוג . לטעמי המחירים היו מופקעים , ותמיד נדהמתי איך קרנות הפנסיה קנו את הזבל הלא אורגני שהופץ במערכת (סחיר ו כמו שאמרת , במיוחד הלא סחיר שבכלל נקנה משיקולים זרים ).

      אבל אם כבר לקנות אג"ח קונצרני זה ברמות של היום , ולא ברמות של לפני שנתיים.

       

        21/11/08 00:34:

      צטט: אחר40 2008-11-20 15:17:53

      ככול הזכור לי אג"ח מיועדות היום נותנות 4.75 צמוד .

      היתה תקופה בתחילת שנות ה 2000 שחברות ביטוח ויתרו על האג"ח הנ"ל כי בשוק היה ניתן לקנות יותר טוב , היום הם מצטערים .

       

      אגב היום אני קונה ללקוחות שלי אגח"ים של בז"ן לאומי מכתשים וכו.... בתשואה של 7-10 צמוד .

      פעם אחרונה שהיו תשואות כאלו היו ב 2001-2 ואז אפילו חברות קיקיוניות לכאורה כמו יד-פז מקפל ניו קופל שילמו את כל האגח"ים למרות תשואה של 20-30 אחוז .

      אף חברה שהיתה בתיק אז לא ניכנסה לדיפולט . עד היום יש סידרה אחת של אג"ח של שרפ"ק שעוד נשארה מהימים ההם ועדיין משלמת

      בכלל היסטורית , בישראל דיפולט של אגח"ים של חברות גדולות , נדיר .

       

      אבל זה לא אומר כלום על היום , ועדיין אני חושב שיש המון המון אגחי"ם אטרקטביים בארץ כרגע

       

       

      ימים יגידו, אני לא ממש מתלהב.

       

        21/11/08 00:33:

      צטט: רפי גליק 2008-11-20 14:29:13

      בחלק מביטוחי החיים יש עדיין אג"ח מיועדות וכנ"ל בקרנות הפנסיה הותיקות.

       

       קרנות הפנסיה הישנות (מוגדרות כקרנות פנסיה בניהול מיוחד) מחזיקות כ 74% מנכסיהן באג"ח מיועדות, קרנות הפנסיה הישנות (שחלקן כעשירית מאילו בניהול מיוחד) מחזיקות כ 50% באג"ח מיועדות וקרנות הפנסיה החדשות מחזיקות כ 31% באג"חים מיועדות (יש הגדרה של קרנות פנסיה חדשות כלליות שאין להן אג"ח מיועדות אבל חלקן בנכסי קרנות הפנסיה מאוד זניח).

       

       אג"ח קונצרנים לא סחירות (אני לא סתם לא אוהב את הנכסים הללו) בהתאמה - 5%, 10% ו 12%.

       

      אתה מוזמן לעבור על הדו"ח, זה לא יזיק לדעת במה הם משקיעים.

       

      אגב אם מישהו יודע את הסיבה שנכסי קרנות הפנסיה קפצו בין ינואר לפברואר 2008 אני אשמח לשמוע, קרה שם משהו מאוד מוזר.

        20/11/08 15:17:

      ככול הזכור לי אג"ח מיועדות היום נותנות 4.75 צמוד .

      היתה תקופה בתחילת שנות ה 2000 שחברות ביטוח ויתרו על האג"ח הנ"ל כי בשוק היה ניתן לקנות יותר טוב , היום הם מצטערים .

       

      אגב היום אני קונה ללקוחות שלי אגח"ים של בז"ן לאומי מכתשים וכו.... בתשואה של 7-10 צמוד .

      פעם אחרונה שהיו תשואות כאלו היו ב 2001-2 ואז אפילו חברות קיקיוניות לכאורה כמו יד-פז מקפל ניו קופל שילמו את כל האגח"ים למרות תשואה של 20-30 אחוז .

      אף חברה שהיתה בתיק אז לא ניכנסה לדיפולט . עד היום יש סידרה אחת של אג"ח של שרפ"ק שעוד נשארה מהימים ההם ועדיין משלמת

      בכלל היסטורית , בישראל דיפולט של אגח"ים של חברות גדולות , נדיר .

       

      אבל זה לא אומר כלום על היום , ועדיין אני חושב שיש המון המון אגחי"ם אטרקטביים בארץ כרגע

        20/11/08 14:29:
      בחלק מביטוחי החיים יש עדיין אג"ח מיועדות וכנ"ל בקרנות הפנסיה הותיקות.
        20/11/08 08:11:

      ככה במקרה הזדמן לי לקרוא את הדו"ח הזה של BIS (מישהו קישר אליו בהקשר "הלאמת" הבנקים) ונראה לי שזה מסביר יפה למה זה חשוב לפזר את החיסכון הציבורי ככול הניתן.

       

      מהסיכום במאמר הזה:

      External support and bank behaviour in the international syndicated loan market by Blaise Gadanecz, Kostas Tsatsaronis and Yener Altunbaş
       

       

      Where supported banks seem to differ substantially from their peers is the attitude towards risk. Supported banks hold portfolios of loans that are on average lower priced than a market benchmark (although some of these lower spreads may be recouped in the form of higher fees, meaning that they may be substituting revenue for risk compensation). Moreover, as senior arrangers they tend to be involved in initiating loans that carry thinner spreads that the average loan with similar characteristics. Finally, they also seem to be less responsive to indicators of balance sheet risk in deciding whether to invest on a particular loan as compared to other banks.
       
      This relatively relaxed attitude towards risk is more problematic from a policy perspective. It is an indication that support distorts the incentives of these banks and encourages risk taking that is not remunerated by market expected returns. Combined with a non-innovative attitude towards investment also suggests that these banks are likely to be using the funding benefits of their status to engage in price competition in the international loan market. This behaviour is not compatible with the typical motivation for support, and is akin to an abuse of their privileged status.
       
      These results shed a sceptical light on the beneficial impact of state support. Clearly, the data used in this paper cannot examine the overall behaviour of the banks, but only a small component in their activities in the international arena. More research is needed to generate a more complete picture of the impact of support on the banks. Nevertheless, the results suggest that there are externalities from state support that go beyond the national markets. Hence, they warrant a more careful consideration of the conditions at which support is made available and the governance structures in these institutions.
        20/11/08 07:25:

      צטט: חץ עין נץ 2008-11-20 06:48:59


      לא צריך דוחות..... גם אם הדוחות היו מראים שבצורה מצרפית ההפרטה הינה הצלחה מסחררת (והיא לא..) עדיין דובר באחת הרעות החולות הנוראיות ביותר של עידן ההפרטה שיצחק רבין המנוח הוריש לנו וביבי המשיך בו.

      הבעיה הינה דבר ראשון בכלל בקביעה שיעילות  מצרפית הינה ערך חשוב. לטעמי הי יכולה להיות מדד די פעם אבל השימוש בה  כערך עליון הינו גם מוטעה כלכלית, חברתית ותאורטית.

      כלכלית פשוט כי מאז סבירסקי וכהנמן הוכח ובצורה הכי מדעיתש אפשר שהאדם אינו תנהג בצורה רציונאלית כלכלית ועל כן כל החשבונות הללו שתחילים בעקומות לאופר ואו בעקומת מחיר ביקוש הן שפוט קישקוש בלבוש. וזה שלדים אותן באוניברסיטה לא הופך אותם לנכונות....

       

      תאורתית כי לא נעים לספר לך אבל מתטיקאים יודעים את הסוד הנורא והאיום שכל החשבונות הללו שווים סליחה על ביטוי לתחת. כלומר כל התחזית לתופעה שאפשר לבטא אותה בצורה משמעותית במשוואה דיפרנציאלית של יותר משני נעלמים אין להם פיתרון.... ועכשיו מה קורה? מתמטיקאי שאומרים לו אין פיתרון הוא מבין שאין פיתרון והולך הלאה.. שאר שהאנשים מקרבים את הפיתורנות ומוציאם כל מיני מספרים שאליהם הגיעו תוך כדי הפחתת משתנים אבל במספרים גדולים זה חארטא.....זה פשוט לא נכון. (יש עוד כמה דרכים פשוטות להראותש השימוש שהכלכלה עושה במתטיקה לחישוב יעילות מצרפית הינה קישקוש בלאבוש למשל השדה שבו עושים את החשבון צריך להיות שדה מדיד בכלל שזה ש אי אפשר להראות ויותר נכון קל להראות שהוא בכלל מדיי ועל כן אין פשוט משמעות למדידה....)

       

      עכשיו המשמעות של מה שכתבתי היא קשה לעיכול אבל נכונה. כלומר כל החשבונות הללו שהפרטנו למשל את התבחבורה הציבורית ועל כן נקבל יותר תחבורה ביותר בזול פשוט לא נכונים.. כלומר גם נפריט נקבל פחות תחבורה ביותר כסף....

      אבל גם אם זה היה נכון (כלומר הפרטה היתה יעילה מצרפית) עדיין זה פשוט איום ונורא מבחינה חברתית . כי מבחינה חברתית אם הת יכול לתת שכר של 100 ש"ח בצורה שוויונית לעשרה אנשים  שכל אחד יקבל 10 זה הרבה פחות יעיל באם ניתן לאחד 50 ולשאר 2 שקל ..... זה מאד יעיל בחינה מצרפית אולם מאוד לא מבחינה חברתית וכן אין שום צורך לבדוק נתונים.

      מאז התחלה סופת ההפרטה גדלו הפערים החברתים בארץ בצורה בלתי ניתנת לתאור! וגם אם זה היה יעיל זה היה רע....

       

      דבר אחרון ולא חביב אני מכון ללכת איתך הפרטה הפרטה ולהראות לך שבשום מקרה לא היתה יעילה בחינה מצרפית ובמקרה היחידי שאפשר להראות איזה שהוא חסכון מצפרי דובר בסך הכל בהחצנת עלויות....... בדרך כלל עלויות של פנסיה וביטחון תעסוקתי.....

       

       

      בקיצור אין צורך לבדוק נתונים.....

       

       תקרא את מספר שש שבדיוק הוספתי :) 

       

      כמו שאתה מתאר לעצמך אני יודע את הכל ולא בהכרח מסכים עם כל מה שכתבתה למרות שחלקים גדולים הם מאוד נכונים.

       

      הבעיה עם החיסכון הלאומי כפי שהיה פעם היא לא שהבנקים או הממשלה לא ידעו לנהל את החסכונות (הרי קוף עושה את זה יותר טוב מכל מנהל השקעות ממוצע)

       

      היו שתי בעיות אמיתיות ובוערות:

       

      הראשונה היא שכספי החסכונות לא הגיע בצורה ישירה מספיק ובטח לא שיוויונית לידי הלווים שהיו צריכים את החיסכון על מנת להשקיע בצמיחה (חברה חדשה היתה צריכה להתחנן לבנקים על הבירכיים ולשלם ריביות בשמיים כי אילו העדיפו להלוות את הכסף בריבית מצחיקה לכל מיני חברים שלהם מהקיבוץ). השיטה החדשה לא ביטלה את השיטה הזאת אבל הקטינה מאוד את הריכוזיות שלה וגם כפתה קצת יותר תחרותיות במתן הלוואות. אדון ענתבי שבין השאר גם ממונה על הצד הזה של שווקי ההון עשה לא מזמן מצגת בדיוק על ההתקדמות בחזית הזאת (לצערי היא הזכירה לי מידי מצגת שעשה הסגן אלוף שלי על ה XT שלו לפני חמש עשרה שנה ועל כן נמנע ממני לצפות בה יותר מהשני שניות שלקח לי להזכר בכך).

       

      הבעיה השניה היתה שכמו החברים ב GM גם לכל מיני גופים ממשלתיים לא בער לחסוך לעמיתיהם כסף אמיתי והם בנו כל מיני תחזיות על גידולים בתפוקה וצעירים חסרי מנוח שיצעידו את העמיתים לעבר הפנסיה הממושכת שהם לא צפו להם (מסתבר שרק בשנות התשעים התגלה פתאום שהזקנים של היום יחיו יותר מחמש שנים אחרי גיל הפרישה). אחת מהסיבות שאף אחד לא התעורר בשנות השבעים עם זעה קרה על מצחו ומצפון כבד היתה כי אף אחד לא באמת היה אחראי, כאשר יש כמה גופים שחייבים אחד לשני ובודקים איש את רעהו מתוך כוונה מלאה יש סיכוי שמידי פעם באמת יגלו את התקלות הללו לפני שיגמרו המים גם בכינרת וגם במאגרים התת קרקעיים. כמובן שהמציאות הרבה פעמים מכה אותנו על פנינו ומסתבר שכאשר יש יותר מידי גופים שצריכים לפקח אף אחד לא באמת מפקח.

        20/11/08 06:48:


      לא צריך דוחות..... גם אם הדוחות היו מראים שבצורה מצרפית ההפרטה הינה הצלחה מסחררת (והיא לא..) עדיין דובר באחת הרעות החולות הנוראיות ביותר של עידן ההפרטה שיצחק רבין המנוח הוריש לנו וביבי המשיך בו.

      הבעיה הינה דבר ראשון בכלל בקביעה שיעילות  מצרפית הינה ערך חשוב. לטעמי הי יכולה להיות מדד די פעם אבל השימוש בה  כערך עליון הינו גם מוטעה כלכלית, חברתית ותאורטית.

      כלכלית פשוט כי מאז סבירסקי וכהנמן הוכח ובצורה הכי מדעיתש אפשר שהאדם אינו תנהג בצורה רציונאלית כלכלית ועל כן כל החשבונות הללו שתחילים בעקומות לאופר ואו בעקומת מחיר ביקוש הן שפוט קישקוש בלבוש. וזה שלדים אותן באוניברסיטה לא הופך אותם לנכונות....

       

      תאורתית כי לא נעים לספר לך אבל מתטיקאים יודעים את הסוד הנורא והאיום שכל החשבונות הללו שווים סליחה על ביטוי לתחת. כלומר כל התחזית לתופעה שאפשר לבטא אותה בצורה משמעותית במשוואה דיפרנציאלית של יותר משני נעלמים אין להם פיתרון.... ועכשיו מה קורה? מתמטיקאי שאומרים לו אין פיתרון הוא מבין שאין פיתרון והולך הלאה.. שאר שהאנשים מקרבים את הפיתורנות ומוציאם כל מיני מספרים שאליהם הגיעו תוך כדי הפחתת משתנים אבל במספרים גדולים זה חארטא.....זה פשוט לא נכון. (יש עוד כמה דרכים פשוטות להראותש השימוש שהכלכלה עושה במתטיקה לחישוב יעילות מצרפית הינה קישקוש בלאבוש למשל השדה שבו עושים את החשבון צריך להיות שדה מדיד בכלל שזה ש אי אפשר להראות ויותר נכון קל להראות שהוא בכלל מדיי ועל כן אין פשוט משמעות למדידה....)

       

      עכשיו המשמעות של מה שכתבתי היא קשה לעיכול אבל נכונה. כלומר כל החשבונות הללו שהפרטנו למשל את התבחבורה הציבורית ועל כן נקבל יותר תחבורה ביותר בזול פשוט לא נכונים.. כלומר גם נפריט נקבל פחות תחבורה ביותר כסף....

      אבל גם אם זה היה נכון (כלומר הפרטה היתה יעילה מצרפית) עדיין זה פשוט איום ונורא מבחינה חברתית . כי מבחינה חברתית אם הת יכול לתת שכר של 100 ש"ח בצורה שוויונית לעשרה אנשים  שכל אחד יקבל 10 זה הרבה פחות יעיל באם ניתן לאחד 50 ולשאר 2 שקל ..... זה מאד יעיל בחינה מצרפית אולם מאוד לא מבחינה חברתית וכן אין שום צורך לבדוק נתונים.

      מאז התחלה סופת ההפרטה גדלו הפערים החברתים בארץ בצורה בלתי ניתנת לתאור! וגם אם זה היה יעיל זה היה רע....

       

      דבר אחרון ולא חביב אני מכון ללכת איתך הפרטה הפרטה ולהראות לך שבשום מקרה לא היתה יעילה בחינה מצרפית ובמקרה היחידי שאפשר להראות איזה שהוא חסכון מצפרי דובר בסך הכל בהחצנת עלויות....... בדרך כלל עלויות של פנסיה וביטחון תעסוקתי.....

       

       

      בקיצור אין צורך לבדוק נתונים.....

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איתמר פרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין