חי כל פעם מחדש
נולדתי מחדש....מי היה מאמין
כל הזמן חשבתי שאני יודע איך להחיות ולנהל את החיים שלי בגיל 20 תמיד היו אומרים לי מה אתה עוד צעיר כל החיים לפניך אבל את הדברים שעברתי בחיים לא מאחל לאף אחד אז יום אחד תוך כדי שאני מסתכל סרט..התחלתי להתעניין במשהו שבחיים לא חשבתי שאני יתעסק בזה פתאום זה בא לי בבום שלא ידעתי מה לעשות אם זה...החלטתי להיות שחקן...אנשים אמרו לי יש לך את זה אבל פשוט לא ראיתי את עצמי עומד מול מצלמות וקורא טקסטים כל מה שהייתי עושה זה.... מבקר כל שבוע בבית קולנוע ויושב כל היום בבית מול הטלוויזיה עד שנחת עלי הבום הגדול... כולי בן 20 צעיר שעוד כל החיים לפניו אבל תאמת החיים שלי רק התחילו אחרי הבום שהוליד אותי מחדש הבנתי באמת מה הייתי עד עכשיו עוד נער שרק עושה חיים אבל לא התחלתי לרוץ בין סוכנות להתחנן שיתנו לי הזדמנות חתמתי חוזה של החיים החדשים בהתחלה הייתי חסר ביטחון וידע אבל היום הבנתי שהתחום הזה בעצם הוא מה שעשה אותי מנער לגבר שסימן לו מטרה בחיים התחום הזה שינה אותי כאדם מקצה לקצה היום שיש לי מטרה בחיים ואני בוגר נפשית אני מתחיל חיים חדשים שלא בדיוק יודע עדיין לאן הם יקחו אותי אבל מה שבטוח זה יהיה רחוק רחוק
נראה מה יהיה בפרק הבא.......
לא מעניין
במקרה יצא לי לדבר עם אחד הגולשות שהגיבו לי על הבלוג שאלתי אותה למה את לא כותבת אחד משלך? אין לי רעיון היא עונה לי וגם לכתוב על החיים שלי צריך שיהיה טוויסט ממש גדול בחיים בשביל שאנשים באמת ירצו לקרוא את זה אתה יודע זה אתר אינטרנט עד שזה בא לעין זה צריך להיות ממש מעניין אתם לא חייבים לעבור טרגדיה או טוויסט ענק בחיים שלכם כדי לכתוב איך אתם מרגישים לא חייבים לכתוב פה איזו המצאה על סיפור חייכם תבואו מעצמכם תבואו עם הרגשות האמיתים שלכם ולא סיפור עלילתי שכרגע המצאתם כל בנאדם מעניין בדרך שלו כל בנאדם יחיד במינו לא צריך להמציא סיפורים או להעמיד פנים כמישהו שאתם לא פשוט תיהיו עצמכם כי כל אחד ואחד ממכם מעניין ומסקרן במינו |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מעניין אותי לדעת מה היה הבום הגדול ששינה את חייך..
בטח זה אישי מדי..
הלוואי הלוואי מאמי זה תחום מאוד קשה תשקיעי מעכשיו אולי עוד שנתיים כבר תתחילי להתקדם אחד התחומים האכזרים בעולם תעבדי קשה להגשים את החלום הזה... בהצלחה... עוד נעבוד ביחד בעתיד
מצטערת לא קראתי את הפוסט ..
קראתי מה שכתבת למעלה על המשחק
ותכלס אולי אני רק בת 17 אבל אני בטוחה שזה מה שאני הכי רוצה
הלוואי הייתי יכולה לקדם את זה, צריך הרבה כח בשביל זה
כל הכבוד !
מאוד נכון. באותה נשימה, הייתי מעודד אף יותר וטוען בלהט כי כתיבה אמיתית כמעט ולא מתחשבת בשיקולי "מה יאמר הקורא" או בפוטנציאל הכיכוב של הפוסט (אם כי זה אנושי ולא תמיד הולך).
לפיכך, אומר לשותפתך לדיאלוג שתוציא מן הלב. מה שיוצא מהלב, נכנס אל הלב. הבעיה עם אנשים נפלאים רבים היא שהם מנסים להקשיב לעצמם ומשוכנעים ששקט שם. האמת היא שיש המון רעש פנימי, שמצמתי כל אפשרות להקשיב לקול הנפלא של הנפש. פשוט צריך לעצום עיניים, לתת לרחשים לשקוע, וכשהאבק מתפזר מגלים מצלול נפלא של הוויה, אמיתית ומהבטן. ואז, הדרך אל הפוסט עוברת בצ'יק.
(וחוץ מזה שיש כאלו שכותבים אנליטית, על נושאי עבודה, קריירה, מקצוע או תחום עניין)