לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
אוף
צרחה מקפיאה גרמה לי לדהור במורד המדרגות בצורה כמעט ביונית. נדמה לי שפשוט ריחפתי מטה, מדמיינת את אמא שלי שרועה על הרצפה, מעולפת, פגועה או מתה. הבן שלי, שחשב בדיוק כמוני, קפא במקומו ולא זז. בסופו של דבר, היתה זו הצפה קטנה במרפסת, שגרמה לבתי הקטנה לקרוא לי בבהלה. ההקלה שנגרמה לי כיסתה על מפח הנפש מהמים המפכים להנאתם. ואז בא הבכי. בכי של הקלה, בכי של פחד, בכי של הכרה בעובדה שגם אם שכחתי, הזמן שאול, ובינתיים מצבה מחמיר, וכל כך היה לי יותר נוח שלא לדעת, אבל הנה הגיע תור ה-CT הבא. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה אייל. אני מחזיקה אצבעות :-))
חבר יקר, תודה על מילותיך החמות, אני אוהבת לקרוא אותן.
שבת שלום.
כשהיא ראתה תמונות לאחרונה, היא כל כך נחרדה, שאני קצת חוסכת לה. תודה תמר, סופ"ש נעים.
תודה תמר. day by day, ממילא אי אפשר אחרת.
רק שהספקתי לשכוח, ועד הצעקה לא קלטתי שעדיין המתח הזה פה.
תודה על החיבוק יקירתי, שבת שלום.
חח... זה אוף מחוזק.
כן, בדיוק.
צילי מאמי, להגיד לאמי הפולניה לא להדחיק זה mission impossible. אני שומעת על דברים מההוא ששמע מההיא.
חחח... לאלא, סולקו המים לאלתר, אבל הגב' תות ראתה את לובן פרצופי ולא ידעה את נפשה.
יקרה ללבי, מה כבר צריך חוץ מזה. תודה!
כל כך נגעה בי התגובה הזו, בעיקר לאור
ה"היסטוריה" שלי ושלך.
בהצלחה ב-ct
}{
שיהפוך הכל לשמחה תמר
ורפואה שלימה
שולח את כל הטוב שבעולם וכוכב אחד קטנטן
נצלו כל רגע של ביחד, צלמו והצטלמו, הצפינו בזכרון תמונות עכשיוית שאח"כ אפשר יהיה להתנחם בהן.
רק בשורות טובות
תמר
הכאב בלב עם החסרת הפעימה בכל טלפון שנימת הקול בו קצת מהוססת,
עד שמתברר שזוהי שיחה יומיומית,
לקיחת האירועים המעצבנים של החיים בפרופורציות לעומת החיים עצמם,
ושמחה קטנה על כל יום שעובר ואנחנו עוד יחד.
מחזיקה אצבעות.
שולחת לך חיבוק ענקי.
מכירה את התחושה. כשחוששים ממשהו, כל צעקה פתאומית יכולה לגרום "להתקף לב".
אווווווווווווף!
אוף!
}{
תעברו את ה CT
תעברו את החרדות
תיכנסו לתוך המערבולת
אבל, אל תתעלמו ותדחיקו כי אז הכל יתנפץ בפרצוף
אני מזכירה לך את תוחלת החיים הקצרה של אח של אביך.....
אל תעשי לי דפיקות לב כאלו יותר....
אגב אומרים שמים מפכים זה מרגיע אז אולי תשאירו...
מה כבר אני יכולה להגיד חוץ מלהשאיר לך סימן קטן שקראתי . ויודעת. ומחזקת.
ומאחלת למרות הכל - בוקר טוב !! (:
}{