כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קוכליאה - בלוג של מושתלת שתל שבלול

    נולדתי חירשת. כל חיי הרכבתי מכשירי שמיעה והייתי תלויה כמעט לחלוטין בקריאת שפתיים לצורך הבנת דיבור. עם השנים הידרדרה שמיעתי עד לאובדנה המוחלט בגיל 36. אובדן השמיעה לווה בסחרחורות וטינטונים קשים. לפתע מצאתי את עצמי קרוב לשנה שלמה כשאני חירשת לחלוטין. מנותקת.. בבועה משלי.
    על פניו החיים נמשכו כרגיל, אבל בפנים, סבלתי בשקט.
    באוגוסט 2008, קיבלתי מתנה מופלאה - שתל קוכליארי, שהעניקה לי שמיעה מחדש. שמיעה מדהימה שלא תיארתי לעצמי שאזכה בה אי פעם, שמיעה שמאפשרת לי להנות מקולות וצלילים שאת חלקם לא שמעתי לפני כן מעולם, ואת אלו המוכרים אני שומעת עכשיו באיכות שלא הכרתי קודם לכן! מתנה מופלאה זו שינתה את חיי לאין ערוך! פשוט אי אפשר לתאר את גודל המהפך שחוללה בחיי.
    באוקטובר 2009, הושתלתי באוזני השנייה, ושוב התחלתי את תהליך ההסתגלות לשתל קוכליארי ולמידה כיצד לשמוע איתו, והפעם, אני מגלה, התהליך הרבה יותר מורכב: אוזן שמאל צריכה ללמוד לשמוע עם השתל, וגם \"לתקשר\" עם אוזן ימין, המושתלת הותיקה יותר.. הפעם החוויה שונה לחלוטין.

    זו תקופה מדהימה של חיי. נפתחתי אל העולם, אני חשה שמחה ומלאת חיים כפי שלא הייתי קודם לכן. וזאת למרות הקשיים הלא מעטים הכרוכים בתהליך הלמידה וההסתגלות לשתלים.

    השתל הקוכליארי איפשר לי להשתחרר בצורה משמעותית מן הצורך להשקיע כל כך הרבה מאמץ כדי לקלוט כל כך מעט מידע מהסביבה באמצעות קריאת שפתיים... סוף סוף אני יכולה להיות נינוחה ורגועה יותר ולהנות מתקשורת קלה וטובה פי אלף מונים. אני יכולה להנות מהחיים!

    פצחתי בבלוג הזה במאי 2008 כדי לתאר את ההכנות לניתוח השתל, הבדיקות, הניתוח עצמו, המיפויים ואימוני השמיעה שבעקבותיו. ועם הזמן, התחלתי לתת ביטוי גם לתחושות, רגשות ומחשבות שאינם קשורים לשתל הקוכליארי.

    אתם מוזמנים לקחת חלק במסע האישי שלי.
    ברוכים הבאים!

    0

    מגלגלים שיחה

    11 תגובות   יום חמישי, 20/11/08, 09:54

    אנחנו יושבים לארוחת ערב.

    נעמה הקטנה שלנו (בת 5 וחצי) מספרת לאבא שלה:

    "אבו, פנינה (המטפלת של הבנות שלי) אמרה שיש חיים בעולם הבא, ואחרי שהבן אדם מת, הוא עולה לשמיים ואז מתגלגל שוב פעם לעולם הזה בתור מישהו אחר".

    אני ואישי בוהים בה בפה פעור.

    "ממהה, מאיפה היא הגרילה לנו את זה??" אני אומרת לאיש שלי.

    ונעמה ממשיכה: "אז אבו, אחרי שעולים לשמיים, חוזרים לכאן?"

    והאיש שלי עונה לה: "או שכן או שלא"

    ואני צוחקת. כל כך מקסים האיש שלי, נו ככה תשובה בלי כחל ושרק ובלי לייפף או להתחמק.

    ונעמה דוחקת בו: "אז איך יודעים אם זה קורה?"

    והוא עונה לה: "אם את תגיעי לשמיים ותתגלגלי לכאן שוב, אז תדעי, או שלא תדעי..."

    אני חשה צורך להתערב.

    "נעמונת, מה הדיבורים האלה?..., נראה לי שעדיף שתתגלגלי על המזרון כאן ודי" (הבנות שלי בחוג להתעמלות קרקע ואוהבות לתרגל בבית על המזרון)..

    אבל נעמה בשלה.

    "אבו, אם אני אתגלגל בחזרה לכאן, אני אהיה שוב נעמה?"

    "מאיפה אני יודע ילדה?" הוא עונה לה.

    חאלס הדיבורים האלה, צריך לדבר עם המטפלת שלא תכניס רעיונות לראש של הילדה...

    "אתה יודע אבו, פנינה אומרת שאצל הדרוזים יש מקרים כאלה של גלגול נשמות".

    "נכון נעמה", אומר אבו שלה.

    ואני, כבר שכחתי מהאוכל בצלחת שלי...יושבת ובוהה בשניים שלי מנהלים דיאלוג על עניין שכזה...ובא לי לגלגל מישהו במדרגות...

    אללה יוסטור!

    נעמה חותמת את הדיון: "אבו, טוב אז בקיצור אתה לא יודע? אבל זה פנינה אמרה לנו. היא מאמינה בזה".

    "בסדר. שתאמין. אנחנו לא יודעים כלום באמת", אומר האיש שלי. "פשוט אין דרך לדעת".

    "אהה טוב" אומרת נעמה. "אז אם ככה, מאיפה היא חושבת שהיא יודעת את זה?"

    אני צוחקת. שו.. הילדה הבינה עניין. חכמה הקטנה!

    "יפה מאוד נעמונת, אז הבנת עניין ויאללה קטנה, רוצי לשטוף ידיים ופה ולכי להתגלגל על המזרון. זה גלגול בטוח!"

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/08 12:07:

      צטט: מוסקאט 2008-11-20 11:20:13


      אבו?:-)

       

      ובעניין המטפלת..דרוש להגיע לגן לתת לה על הראש.

      מה השטויות האלה נגמרו הסיפורים על פרחים ועצים?

       

      א הייתי עוברת על זה בשתיקה.

       

      לא מטפלת בגן אלא המטפלת האישית של בנותיי...ראי תשובתי לאסתיה.

      אף אחד לא הגיע לדיון בנושא מרוע יקירתי, לא צריך להגזים...

      מדברים הרבה אצלנו, וזה מה שקורה אחרי שמדברים על פרחים עצים ושאר ירקות...קריצה

      לא נבהלים מדיבורים על נושאים כאלה אצלנו, רק משתדלים להתייחס נכון.

      אגב יקירתי, גם בסיפורי עצים ופרחים יש מוקשים.... מעשה בסבא אליעזר והגזר גם הוא כבר לא כזה סיפור תמים... וגם לא חנהלה ושמלת השבתת..

      היו זמנים נשמה...היו זמנים!

      הילדים חשופים לכל  ולכן חשוב כן לתת את הדעת על השאלות ולהתמודד איתן באומץ ובתבונה רבה ככל האפשר

       

        20/11/08 12:04:

      צטט: omore 2008-11-20 11:16:33

      אני דווקא עם המטפלת

       

      כל דבר שמגרה את הילד להרהר

      הוא דבר בריא בשביל ילד

      זה גם עוזר לנו, להורים, להכיר באמת

      איך הילד חושב ומה מגרה את חוטי מחשבתו

       

      אני עושה את זה המון אם הילד שלי ומשתדל לא לספק לו תשובות

      אלא לפתח איתו את הנושא (בסגנון של "איך זה נראה לך " מה אתה חושב" ?)

      משתדל כמה שפחות לענות לו מה אני חושב

      לרוב הוא כבר בוחר לו תשובה שמקובלת עליו

       

      אנחנו לעומת זאת צריכים להיזהר עם התשובות

      שאנו מספקים !

       

       

      מקבלת את דרכך רק מסייגת: צריך לתת לילד לחשוב על נושאים שהם בגדר יכולתו להכיל ולהתמודד איתם.

        20/11/08 11:20:


      אבו?:-)

       

      ובעניין המטפלת..דרוש להגיע לגן לתת לה על הראש.

      מה השטויות האלה נגמרו הסיפורים על פרחים ועצים?

       

      א הייתי עוברת על זה בשתיקה.

        20/11/08 11:16:

      אני דווקא עם המטפלת

       

      כל דבר שמגרה את הילד להרהר

      הוא דבר בריא בשביל ילד

      זה גם עוזר לנו, להורים, להכיר באמת

      איך הילד חושב ומה מגרה את חוטי מחשבתו

       

      אני עושה את זה המון אם הילד שלי ומשתדל לא לספק לו תשובות

      אלא לפתח איתו את הנושא (בסגנון של "איך זה נראה לך " מה אתה חושב" ?)

      משתדל כמה שפחות לענות לו מה אני חושב

      לרוב הוא כבר בוחר לו תשובה שמקובלת עליו

       

      אנחנו לעומת זאת צריכים להיזהר עם התשובות

      שאנו מספקים !

       

        20/11/08 11:02:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-11-20 10:36:57

      זה לא ממש מצחיק איריס

      כדאי לשים לזה סוף כי היא, הגננת, עלולה לבלבל דעתם של הילדים הצעירים.

       

      לדעתי, במיוחד בגילאים צעירים, יש גבול למה שאפשר  או רצוי לדבר עליו - להיות גננת או מטפלת זו משימה חינוכית ואנושית, לתת יציבות וכלים לחיות בעולם הזה ולא במה עבור הגננת שאולי איןלה קהל מאזינים אחר, ולא בהכרח יכולה להצהיר על אמונותיה במקום אחר.

       

      חשוב לא לתת לילדים קטנים להיפתח לעולמות של תפיסה וראיה בתדרים אחרים כי זה עלול לגרום לחוסר יציבות נפשית (גם אם זה לא נראה לכאורה מסוכן).

       

      האיש שלך הגיב ממש לעניין.

       

      את צודקת בהחלט.

      לא מדובר בגננת או במטפלת של הילדה בגן, אלא במטפלת האישית שלהן, שאוספת אותן מהגן עם סיום הלימודים.

      כבר דיברתי איתה בנושא.

      היא מרוקאית אסלי וכמיטב המסורת ממולאת בשלל אמונות תפלות ורעיונות ...

      זה עוד כלום לעומת היריקות והטפו טפו שעושה...רגוע

      באשר אלינו, אנחנו מדברים ככה עם הבנות. לא מקשטים ולא מייפים ומשתדלים למסור את האמת במילים בגובה העיניים שלהן.

      זה לא ממש מצחיק איריס

      כדאי לשים לזה סוף כי היא, הגננת, עלולה לבלבל דעתם של הילדים הצעירים.

       

      לדעתי, במיוחד בגילאים צעירים, יש גבול למה שאפשר  או רצוי לדבר עליו - להיות גננת או מטפלת זו משימה חינוכית ואנושית, לתת יציבות וכלים לחיות בעולם הזה ולא במה עבור הגננת שאולי איןלה קהל מאזינים אחר, ולא בהכרח יכולה להצהיר על אמונותיה במקום אחר.

       

      חשוב לא לתת לילדים קטנים להיפתח לעולמות של תפיסה וראיה בתדרים אחרים כי זה עלול לגרום לחוסר יציבות נפשית (גם אם זה לא נראה לכאורה מסוכן).

       

      האיש שלך הגיב ממש לעניין.

        20/11/08 10:35:

      צטט: קוכליאה 2008-11-20 10:04:45

      צטט: ג'ירפית 2008-11-20 09:56:48

      המטפלת שלך זקוקה לגילגול... חיוך

       

      מה שנכון נכון...

      אגב, סיפרה לי פעם סיפור על גלגול נשמות במשפחה שלה שהעמיד לי את השיערות ליומיים....

      מצטרפת לרשימת המתנה לסיפור על גילגול נשמות :-)

       

        20/11/08 10:11:

      צטט: קוכליאה 2008-11-20 10:04:45

      צטט: ג'ירפית 2008-11-20 09:56:48

      המטפלת שלך זקוקה לגילגול... חיוך

       

      מה שנכון נכון...

      אגב, סיפרה לי פעם סיפור על גלגול נשמות במשפחה שלה שהעמיד לי את השיערות ליומיים....

       

      וואווו איריסססססססססססס

      ספרי לנו את הסיפור שהעמיד לך את השערות ליומיים

       

      מחכה לפוסט בנושא - כל כך אוהבת את הסיפורים האלה

       

      נו? עוד לא כתבת?

       

      יאללה מחכה לסיפור גלגול הנשמות במשפחה של פנינה.

        20/11/08 10:10:

      דווקא מצא חן בעיני מאוד

      הדיאלוג בין בעלך לבין הבת

      השאלות החכמות של בתך

      והתשובות החכמות של בעלך

       

      אפילו אני תמיד מתחבטת בשאלה הזאת

      ואין נכון יותר לענות על השאלות הללו כפי שבעלך ענה.

       

      נהדר.

        20/11/08 10:04:

      צטט: ג'ירפית 2008-11-20 09:56:48

      המטפלת שלך זקוקה לגילגול... חיוך

       

      מה שנכון נכון...

      אגב, סיפרה לי פעם סיפור על גלגול נשמות במשפחה שלה שהעמיד לי את השיערות ליומיים....

        20/11/08 09:56:
      המטפלת שלך זקוקה לגילגול... חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קוכליאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין