לא די בלמנות את היתרונות. ההסבר חייב, כמובן, להתייחס גם למגבלות, לקשיים ולסכנות, ולספק פתרונות במידת מה. העבודה של היום אפוא, לא תהיה כמו תמיד, ליטול כלב ולהתחיל בעבודה. היום אנסה למצוא מילים עבור כל מיני שיקולים שאף שתמיד נשקלו, הבאתם בחשבון נעשתה בהיסח הדעת. היום אנסה לתאר כיצד אני רואה את הדברים. לא בטוח שיהיה במידע זה משום תועלת עבור כל אחד... אולי רק לכלב הבא. כבר בהתחלה אודה שזה יומרני להניח שהנושא אפשרי ללימוד דרך קריאה בלבד, ללא סרטון ואפילו לא איורים. יהיה זה ניסיון ולא יותר. יסלחו לי חובבי הסיפורים על הכבדות של היום. סוג של סיכום עניינים. רגע האמת של כל מי שכלבים קרובים ללבו. הרגע עבורי בכל מקרה.הרעיון אינו בנוי לעבור בפוסט אחד. זהו אפוא, אינו הפוסט האחרון בנושא. . הצועד עם כלב רתום ברחוב אינו זקוק לידע כלשהו. די בכך שמשקלו של האיש גדול ממשקלו של הכלב שעמו הוא מטייל, כדי שהטיול יצלח והשניים ישובו בשלום לביתם. זה לא המצב כשהאמור בכלב לא קשור. כאשר משחררים כלב מחגורתו ברחוב, כדי לשאת באחריות עליו וגם אחריות על הסביבה, יש להביא בחשבון כמה משתנים: גיל הכלב. מין הכלב. סוג סביבה. תיקונים נכונים. טבע אישי. קיום תקשורת רצופה. הרגלים קיימים. . גיל - אחת הפעילויות הראשונות אותן יש להפעיל גור צעיר היא הפעלת ה"מעקב". יש להפעיל גור כלבים באופן זה כבר בגיל שמונה שבועות. למעשה, ברגע הראשון בו הוא יוצא מהבית. יש להכיר במגבלותיו. הוא חולמני בגיל זה, מבולבל, לא מנוסה ולא ממוקד. הוא כמובן, איטי בתנועתו מה שמשאיר את השליטה עליו, בשלב הצעיר מאוד, אפשרית וקלה. העניין דחוף ולו משום שעוד חודש בלבד... השובב רץ יותר מהר ממך! דווקא משום תמימותו בגיל הצעיר, משום איטיותו, זה השלב הנכון להקנות לו הרגל נכון.לשם מעקב גורים יש לבחור סביבה ראויה. לא חייב סטרילית אך שקטה, ללא תנועת מכוניות,מעט כלבים, מעט בני אדם. נאמר, גן ציבורי מאוחר בלילה. הנח הכלבלב על הקרקע ובצעדים קטנטנים החל בתנועה קדימה. אם צועד לצדך- טוב. לטף שנייה ותמשיך. אם צועד בין רגליך ומפריע ללכת- סימן מצוין, להרים רגליים בסבלנות, לדבר בשקט ולהמשיך. אם רובץ על הקרקע בהלם, התרחק מטרים אחדים ממנו והתכופף נמוך מאוד עם הראש, ממש קרוב לאספלט, השמע קולות נעימים והנע ידיך. אם בא, לטף פעם אחת והלאה. אם לא, גש טול אותו בידיך, צעד כמה צעדים ונסה אותו שוב. שלושה טיולים כאלה, חמש דקות של צעידה כזו בכל פעם, בגן הציבורי, בחושך, וכבר עשיתם שניכם את הצעד הראשון אל האושר. נשמו יחדיו את אוויר ההרים. פשוט ללכת קדימה. המעקב- הריכוז וההתמקדות יתפתחו בו באופן מפתיע. כאשר האמור בשחרור כלב מבוגר, הנושא הופך מורכב ותלוי במשתנים האחרים ככל שהכלב מתבגר. הוא הופך מהיר יותר, ערני וזריז, חד חושים ומנוסה, וגם... לא שמע על כך שכלי רכב עלולים לרסקו! טיפ- ממליץ על משחק מחבואים עם גורים. דווקא באזור לא מוכר. קצת לא הוגן ואפילו אכזרי לקרוא להיעלמותנו משחק, הכלבלב הרי נבהל. מאמין שעבור גור יש תועלת רבה בחוויה כזו.\ . מין - למין הכלב משמעות רק לאחר גיל ההתבגרות- שונה בין הכלבים – קצת לפני גיל שנה בסוגי הכלבים הקטנים- יותר קרוב לשנתיים בסוגי הכלבים הגדולים. אופיו של הכלב נקבע ומתייצב רק בגיל זה. קודם לכן, תמונתו אינה שלמה. התנועה עם נקבה זהה בכל מובן לתנועה עם זכר מלבד במובן אחד, המפגש בכלבים. עד לגיל הבגרות כמעט כולם מתרגשים ומתעוררים למשחק למראה כלב אחר. השתנות הנקבה אינה כה דרמתית. לא כך הזכר. מיום שבו הופך הכלבון לזכר, חל בו מהפך והוא הופך שאפתן במידת מה ולעיתים קרובות נכון לקרב. הנושא הראוי לתשומת לב בעניין זה הוא אחד הטיפים הגדולים שיש לי לתת. בעת מפגשי זכרים חופשיים, בעת שהם מרחרחים במתח זה את זה, להתנהגות האדון יש השפעה מכרעת על תוצאת המפגש. אדון מתקרב מצית מלחמה!! עוד לפני ההתייחסות למשתנים הנוספים, זכור. אל תתקרב! לך קדימה! אם אתה מגדל כלב זכר, בדיוק כשהוא נפגש בכלב זר, בדיוק אז תן לו הרגשה שהוא נעזב, שאתה הולך, שהוא לבד! ה ל כ ת. הסיכוי למלחמה, לבד, בשכונה מרוחקת – א פ ס. . סוג סביבה – איש לא יתנגד אם אטען שזה לא מסוכן וגם לא קשה לנוע עם כלב ביער ריק מכל תנועה. כולם יטענו שזה בלתי אפשרי במרכז המסחרי. בוא נתחיל במקום שהוא אפשרי וקל לכולם. ביער הריק. כאשר תחליט שהתקדמתם וניתן לנסות סביבה קשה מעט יותר, גן ציבורי לדוגמה, גירויים עלולים להימצא סביב. לא די בתנועה לבדה כדי למקדו ויש צורך בתקשורת מעטה. החלפות כיוון תכופות, בדיקות קשר, נגיעות, התכופפויות, מאוצים קצרצרים. עתה, כשעיקרון המעקב על מסילתו, בטרם יוצאים לרחוב הסואן, זה הזמן ללמדו על סכנת הרכבים הטסים. למעשה, אין ללמדו כלום על רכבים משום שהוא, ככל הנראה, אינו מסוגל ללמוד מאומה אודותם. יש להתרכז בלימודים אודות הקו המפריד בין כביש למדרכה. אותה מדרגה קטנטנה הקיימת לאורך רחובות העיר. כלבים עשויים לזהות קו זה ללא ספק, ובשלב מתקדם יותר, גם את האזורים המסוימים בהם המדרגה כמעט ואינה קיימת או אינה קיימת כלל. כאשר יש תוכנית וכאשר יש כוונה לפתח אפשרות לכלב לא רתום גם בתנאי רחוב, יש ללמדו כללים באשר לקו זה, כך מהרגע הראשון, גם כשהוא רתום!אל שטח שהוא כביש לא חודרים אלא לאחר טקס של ממש. גם במקרה זה, חוצים בלבד. הכלל תקף לגביך כמגדל ממש כשם שהוא תקף לגבי כלבך. בעת הטיול עם כלב, היה מחויב לקו זה לעולם ועד. רתום או לא רתום, מכונית קרבה או רחוב ריק, כביש גדול או שביל סלול, צר וקטנטן... חוק זה חוק. בעניין הסביבה, ראוי לציין עוד נקודה- הכרות הכלב עם הסביבה והקרבה בינה לבין ביתו המוכר. חשוב להביא בחשבון שכל כלב מאבד את בטחונו בעת שהוא רחוק מביתו וכמו כן, רחוק גם מאדונו. בהתאם לכך, הוא חש בדידות בעת התרחקות אדונו. כלל זה מאבד הרבה מתקפותו בסביבה מוכרת ובפרט בזו הסמוכה לבית. כאשר הכלב קרוב לביתו הוא קשה בהרבה לשליטה. . תיקונים- ראשית נתייחס לקו הכביש. מצא רחובות שיש בהם מדרכה ברורה ואין בהם תנועה. ערוך אימון. צעד בשלווה על המדרכה והמתן לטעות מקרית. טעה... פעל- תקן- מיד ועכשיו. זנק אתה עצמך אל הכביש, עקוף את הכלב והתקף אותו מכיוון הכביש. רוץ לעברו, התקל בו עם ברכיך ואלצו לסגת אל המדרכה, בערך למקום ממנו ירד ללא רשות.נסיגתו של הכלב אל האזור המוגדר מדרכה, מזכה אותו באופן מיידי בשבחים ואהבה רבה. פתאום אתה נחמד! הכל כידוע, סוג של הצגה. כאן לא מתרגזים! הכל, כמובן, הצגה. להלן, תיקון. התיקונים, ככלל, חשובים מאוד בתהליך החינוך. לא רק במובן הענייני בו הם עוסקים- לימוד קו הכביש במקרה זה, אלא גם במובן הצגת פני המנהיג- אחד שיש לו דרישות. מנהיגות בולטת מציבה את הכלב במקום של קבלת מרות, ואף נאמנות ואהבה. הצגת פני המנהיג תורמת לנכונות ולמוכנות להוראות, ולאחזקת המתח הדרוש.תמציא חוק כלשהו, כל חוק שמתחשק לך, פתאום יהיה לך כלב. . טבע אישי- הרגע בו אתה בוחר כלב לאימוץ, השנייה המסוימת בה את אתה מביט בו ופתאום רואה אותו בדמיונך על שטיח הסלון בביתך, רגע זה הוא רגע מכונן בחייך. חשיבותו בכך שכל כלב שבו תבחר נושא עמו מטען גנטי אשר קובע לא רק את מראהו ככלב בוגר, אלא במידה רבה מאוד גם את מסגרת ההתנהגויות האפשריות מבחינתו. ישנם שנולדו להיות סוערים וישנם שיהיו שקטים, ישנם אמיצים וישנם חששנים, ישנם יציבים וישנם יציבים פחות. מלכתחילה, גם כשהאמור בהתנהגויות כלביות, לא כל התנהגות אפשרית מבחינתו של כל כלב. בדיון של היום נבחן כלבים בפרמטר שהוא מרכזי ביכולתם לנוע משוחררים מעול החגורה. הכוונה לתכונתם היפה של הכלבים, התלות, הצורך בקרבה ונאמנות.מדובר בהתנהגות שאותה ניתן לפתח אולם רק במסגרת היכולת הקיימת. אגב, ישנו קשר בין גזע הכלב לבין קיום תכונה זו אולם הקשר אינו מוחלט. כלבי ציד, לדוגמא, על פי רוב עצמאיים יותר, כלבי רועים קשובים יותר, כלבי טרייר מתלהבים ושוכחים עצמם, כלבים צפוניים מגולגלי זנב דומים יותר לפרפרים בשדה... הפרפריים קשים יותר לשליטה. עם זאת, צעידה "ללא" עשויה לפתחם עוד ועוד. בהדרגה גם הם נאמנים פתאום. מנגד, ללא דאגה להתפתחותם, אלה עלולים לאבד את דרכם ברגע בו תישמט מן היד החגורה האוחזת בהם. אופס... על גזע הדאקל, לדוגמא, (נקניק) נאמר שאם אתה קורא לו לבוא והוא בא, הרי זה סימן לכך שהוא אינו דאקל אמיתי. לצעוד עם דאקל ברחוב מבלי לקשרו, זה רק מעט יותר קל מאשר לצעוד מלווה בארנבת. הטבע האישי עלול להיות מגבלה גם כשהאמור בזכר לוחמני במיוחד- מצב המחייב שליטה ומשמעת. חשיפה לכלבים תועיל אף היא. גם חתולים עלולים לגרות כלבים רבים (דחף לרדיפה). גם לנוכח גירוי זה, משמעת ושליטה ומנגד, עוד ועוד חשיפה, יביאו לרגיעה. קיום תקשורת רצופה – זהו החלק המרכזי בדברים ולו משום שהוא היחיד ברשימתנו שתלוי כולו בך. הדברים חשובים בפרט בעת שהמשתנים האחרים אינם ערוכים לטובתך- בעת שהשליטה קשה- כאשר הוא זכר, כאשר הוא מבוגר ונמרץ, כאשר הסביבה עמוסה בגירויים ובסכנות, וכאשר הכלב פרפרי בטבעו. בעוד שאדם אשר נע עם כלב רתום, אינו מתמודד על תשומת לבו של הכלב, כאשר אין בין השניים חבל, על האיש להילחם ממש.שני טיפים גדולים בעניין זה.ראשית, עליו לדעת לנצל את הכלל הבסיסי הנוגע לתנועה יחדיו. בעולם הכלבים אין קוראים זה לזה. כולם באים מיד משום שכיוון התנועה כבר החלט וכולם כבר בתנועה. אין אף כלב שיישאר אדיש לנוכח חבורתו המתרחקת!כלב אינו זקוק למשמעת כדי להכיר את הכלל הזה. משום שאנו נעים עם כלב, זו תהיה משענתנו לעד. אנחנו פשוט הולכים. זאת ואף יותר. בעיני כלבים, לסובב את הגב וללכת... פשוט להניח שכולם מצטרפים מיד, היא מובהקת למנהיג. סוג של כריזמה כלבית שאינה משתמעת לשתי פנים. שנית, בפני הבוחר לנוע עם כלב לא רתום האפשרות לנצל צד כלבי נוסף- גירוי הריצה והתגובה המיידית שהיא מעוררת בכלב, כך גם בכלבים זקנים. כעיקרון, ריצה מעוררת ריצה אחרי. למעשה, כדי לעורר כלב בעניין זה, די בצעד ריצה אחד (!) כדי להדביק את הכלב לאחוריך. אין צורך לרוץ באמת.מרחרח ומתעכב מאחור, לדוגמא, צעד פתאומי אחד והוא איתך. גם במקרה זה, אין צורך בכלב מאולף כדי שידע את זה. רק שיהיה כלב. אם תבחר לשחרר את כלבך מחגורתו בגן הציבורי ולהתיישב להנאתך על ספסל, הוא אולי ייהנה מאוד אולם התקשורת המינימאלית ביניכם לא תפתחו בכיוון שבו אתה מעוניין. הוא אומנם יתרוצץ עם כלבים ויתפתח במובן זה, אולם כמשוחרר מתחיל, עליך לטרוח ראשית על ההרגל לשים לב אליך. נועו יחדיו ברחוב. רחוק מהבית. כאשר הסביבה קשה, שמור על קשר קרוב. הליכה רצופה, והליכה מהירה על אחת כמה וכמה, אוחזת בתשומת לבו. תקנו תיקונים ולו לשם ריכוז. החלף כיווני הליכה לעיתים קרובות (בפרט כשהוא מתרחק לפנים), התכופף אליו, גע בו קלות והתלחש עמו. פרצי ריצה קטנטנים יביאוהו לריכוז מוחלט. הוא הרי, כלב. התנועה ברחוב עם כלב לא רתום היא מלחמה, כך בפרט שהאמור בכלב חסר ניסיון ובמצב של קשיים מובנים. המלחמה אינה בכלב אלא בגירויים השונים הנוחתים עליו. הגירויים מאיימים על הקרבה אותה יש לשמור. יש לבלוט לא פחות מהם. לו היית צופה בי נע ברחוב עם כלב אמסטף שגילו שישה חודשים, שזה עתה שוחרר לראשונה, בדיוק בשנייה שבה הוא מבחין בחתול נמלט, וודאי היית מתפלא לראות כיצד אני מנפנף בידיי, זועק ומזנק עליו (על הכלב), כך עוד לפני שעשה צעד אחד. מה יותר, חתול מדליק או אני מקפיא? גם בעניין זה, אין צורך באילוף כדי שכך ייראו הדברים. רק בכלב. . הרגלים - כאדם מהשורה, אם תביט בכלב אשר צועד לא רתום לצד אדונו וודאי תפרש את התופעה "כאילוף" מיוחד, מעשה קסמים או חינוך גבוה. זה הרושם המתקבל. הרושם הזה מתקבל רק על דעתו של זה שלא ניסה את הדברים בעצמו. בפועל, אם תסייר ברחובות העיר תל אביב, לדוגמה, תגלה שרבים מאוד הכלבים שנעים בחופשיות. כמו כן, אם תשאל, יסתבר לך שרוב הכלבים התל אביבים לא עברו שום אילוף, וגם אם כן, מעולם לא אולפו לצעוד בחופשיות. למדו לשבת, למדו לשכב בפקודה, למדו לא לזוז... ללכת בלי? את זה רק היום יום מלמדם. הכלב שבו אתה מביט, מורגל ללכת חופשי. הוא רגיל. כך זה היה אתמול, כך שלשום וכך זמן רב מאוד. אין זה משנה באיזה כלב אתה מביט, כאשר הוא שוחרר לראשונה, גם הוא וודאי התרוצץ כפרפר סביב אדונו, גם הוא נסחף לרוץ אחרי חתולים וגם מאדונו נדרשה בעבר דריכות רבה כדי להגדיר עבורו את קו הכביש ברצינות הראויה. גם אדונו של הכלב שממנו אתה מתפעל הסתכן במידת מה, אולם עתה, לאחר שהוא צועד משוחרר עם כלבו חודשים ושנים, המובן מאליו פועל לטובתו. הוא, בשלב זה, אינו זקוק עוד לדריכות ממש.כלבו מפותח היטב, מכיר את האירועים האפשריים, רגוע, חסר פוזות ואינו פוחד מכלום. התנהגותו נקבעת סביב דפוסי שגרה, הופכת רגועה ואמינה ככל שעובר הזמן. כידוע, לא רק הכלב מתפתח כראוי, גם יחסיו עם אדונו מתפתחים מעצמם לתלות, לאכפתיות ונאמנות. על הטיפול ב"קשים" בפוסט נפרד. |