כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מלים ותו לא

    פוסטים אחרונים

    אושפיזין

    14 תגובות   יום חמישי, 20/11/08, 19:07

    את האישפוז הראשון שלו לא ישכח לעולם. היה זה בצבא, היה חייל צעיר בטירונות קרבית. את שבוע השדאות עשו באוהלי סיירים. חורף היה, בלילה, באוהל, מצע בוץ ליחך את גופו בקור רך והגשם  הקיש על דפנות האוהל, פותח לעצמו דלתות בדמות של חורים כדי להיכנס פנימה, לחפש מפלט מהקור שבחוץ. בבוקר כבר עלה חומו וגרונו דאב. כל אותו היום התאמן עם חבריו ליחידה עד כי לעת ערב צנח, קודח מחום, והובהל בהוראת החובש הפלוגתי היישר למרפאה. את הימים הבאים זוכר הוא כמו חלום, ובעצם עד היום אינו בטוח שהייתה זו מציאות. הוא התעורר באמצע הלילה והביט מבעד לחשיכה בשקט שסביב, ובעוד מוחו מחל להפליג במחוזות הדימיון - נכנסה היא לחדר.

     

    מלאכית צעירה, לבושה מדים והילה לבנה לראשה מסגירה את היותה לא סתם חיילת אלא - חובשת צבאית. את המלים שריחפו מפיה לא הצליח לשמוע מבעד תנועות שפתיה האדומות שנועדו להישק. היא נתנה לו תרופה והלכה לדרכה בהבטחה לחזור מיד עם אוכל. היא חזרה עם מגש ועליו קערת מרק מהביל, התיישבה ליד מיטתו והאכילה אותו בכף, בתעצומות של חמלה שיכולה להימצא רק אצל בעלות רחם. התאהבותו בה הייתה מיידית, רכה, עדינה וחולמנית. את יתרת המשמרת שלה העבירה ליד מיטתו, אוחזת בידו ומלחשת לאזנו דברי נחמה, בעוד הוא מלטף בעיניו את תלתליה האדמוניים ומשיב לה בדברי משגב על עתידם הוורוד ביחד. שלושת ימי האישפוז היו לו כחלום כשרק בריאותו המתחזקת מעכירה מדי פעם את האווירה. מחליפה הייתה את משמרותיה למשמרות הלילה הלא אהודות רק כדי שיהיה להם זמן יחד, לבד. יושבת הייתה על מיטתו ושואבת בשפתיה את החום מפניו, לאושרו וחששו מהחלמה. בלילה האחרון ישנה במיטתו. הסירה מדיה, פרמה חלוקה ונצמדה לגופו המנסה לקדוח ללא הועיל. שכבו כך מלוטפים, מדברים בעיניהם וכריות אצבעותיהם.


    השמש האכזרית הפציעה והוא נלקח משם, בריא למשעי, ונשלח חזרה ליחידתו. בחודשים הבאים עוד ניסו לתאם יציאות כדי להיפגש, אך התדירות הדלילה של פגישותיהם המיסה את החלום ושטפה אותו לים.


    מאז חיבב הוא את הלילה, ותיעב את היום. היה עובד בלילה בבר אפל בכניסה צדדית ליד כיכר דיזנגוף, מוזג בירה ומביט בעיני הלקוחות, מחפש בעיני הגברים ניצוצות אושר, ובעיני הנשים את אותה החמלה. בימים היה מסתגר בביתו עם תריסים הסגורים, ממתין לבוא הליל כדי שיוכל לצאת.


     עברו כמעט 5 שנים תמימות עד לאישפוז השני שלו. החליק עם אופנועו כשמיהר לתל-אביב בתום בילוי לילי ארוך ורווי אלכוהול ואינטימיות רגעית בירושלים. הוא מיהר, מנסה להשיג את זריחת השמש שמא תקדים את כניסתו לבית ותנפץ את המעט שנותר מחייו. הוא איבד את הכרתו וכשהתעורר מצא את עצמו בבית החולים הדסה עין כרם. מבנה עם פאר קולוניאלי על ראשו של הר ירוק. למזלו, ההחלמה קשה הייתה יותר הפעם.

    בלילה השלישי, אחרי שכבר כמעט נואש, היא הגיחה, תלתליה השחורים מפזזים על חלוקה הלבן, המחליק על עור הברונזה הנוצץ באור שהבליח מהמסדרון. היא הבחינה בעיניו שבלטו מבין התחבושות, ונעטפה באחת בחמימות חובקת של נאהבת תמה. מרפאה בעיסוק הייתה. לימדה אותו מחדש לנוע, ולאהוב. ברוך אינסופי הייתה אוחזת בגפיו ומזיזה אותם אט אט, ועיני השקד שלה מוצפות בחמלת בעלת רחם. בחלוף הימים הייתה מוציאה אותו להליכות קצרות בירוק שסביב, ויחדיו פוסעים היו בשדותיה של האהבה הטהורה, המשכיחה. שם, כשהוא שעון על עץ נאנח מהמאמץ, נשקה לו לראשונה, עד אשר איבד את שיווי משקלו וצנח מעולף אהבה בזרועותיה.

    שם גם ידע לראשונה גוף של אישה. ברוך אינסופי הייתה עוטפת עם גופה את גופו השרוע על הקרקע ואהבת אישה יוקדת מעיני השקד החומות שלה. את כניסתו לבית האלוהים בחיל וברעדה לא שכח מאז ולעולם. כשבא בצעקה רמה עטפה היא את פיו באצבעות ברונזה ענוגות ושורטות בציפורניהן הצבועות אדום. האהבה התפשטה בגופו, מעלה בו גלי פליאה ועונג, עד אשר נדם מבלי יכולת לצייר במלים את שפע אהבתו כלפיה.

    היא הגבירה את מספר משמרותיה כדי להיות עמו. רק משמרות לילה, כך רצה. חי לו מלילה ללילה, אוהב בלילות וישן בימים, מתמזג עמה בה בלילות ונחבא בין סדיניו בימים. אויב היה להם רק אחד - הבריאות.

    ואכן, כאשר יגור היה מיום שנכנסה לחדרו, החל הוא  משתקם. מיום ליום התפשטה בו הבריאות הממארת, מרפאה כל חלקה חולה ודוויה בגופו. כל שהצליח במאמץ היה רק לעכב את התהליך, אך הגיע היום והוא שוחרר תחת מחאה לביתו.

     והיא נותרה מאחור. 

    עוד חודשים אח"כ היה רוכב לירושלים, אליה, אך לא היה זה כבעבר. מגעה, מבטה, היו שונים, ספוגי כבוד ונטולי חמלה. פלגי האהבה התאדו בחומם של החיים שבחוץ. 

    מאז ידע בבטחה שאהבה ימצא רק בבית חולים. 

    חלפו השנים ובריאותו הסופנית כמעט שלא נתנה לו הזדמנויות לאהוב. פעמיים היה לביקור חטוף בחדר מיון, קצר מכדי למצוא בו אהבה. 7 שנים רעות חלפו עליו מאחורי הבר, עדיין מוזג בירות לזרים ומוצא לו רק רגעים של אינטימיות בין נשמות אובדות. 

    היה זה בלילה שחור במיוחד, על סף אדמומי השחר, כשראה אותה מוטלת על הכביש ליד ביתו, ואופנועה דומם לצידה. הוא נטלה בזרועותיו והעלה אותה לביתו, שם טיפל בה במסירות של אוהבים. היה ישן על הרצפה לצד המיטה בה שכבה ונושק לפצעיה עד ששבה להכרתה, תלתליה מוטלים לצדי הכרית בחוסר אונים, ועיניה פעורות מחלום. יומיים לא החליפו מילה. הוא סעד את גופה במטלית רטובה ושפתיו הלחות, והיא חיבקה אותו בעיניה, גומעת את כל הוויתו.  

    כשהבריאה עברו לגור בקצה מושב מרוחק, בבקתת עץ על פלגו של נחל קטן, עם כלב אחד ועז אחת ואהבה אחת.


    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/09 20:23:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        16/5/09 18:20:

      ספור יפה.

      בעומקים, הייתי אומרת,

      ילדים קטנים מאוד לומדים

      מוקדם מאוד את היכולת לעורר חמלה

      בחולי.

      *

      דפי

        13/5/09 13:23:

      צטט: פרש כחול 2009-05-10 16:19:18

      מהחיים?

      *

       

       קרעי מציאות עטופים בפנטזיה

        12/5/09 22:37:

      מדוייק, נקי וגורם לעינוג. המילים לקחו אותי לאישפוז מידי. מעולם לא ראיתי את בית החולים כמקום נעים, עכשיו, אחרי הסיפור הזה, אתבנן בו אולי אחרת. המשך לכתוב, זה אצלך. בברכה בילי 

      מהחיים?

      *

        5/5/09 09:41:


      ההתחלה  היא סיפור ידוע

      לכן שורת הפאנץ' ליין מרעננת

        3/4/09 16:01:
      כמה מיוחד ומקסים.
        23/1/09 20:01:

      צטט: **dana** 2009-01-20 22:26:09


      וואו...!

      בדיוק מה שחלף בראשי למקרא התגובה שלך

      תודה :)

       

        23/1/09 19:59:

      צטט: סטריאה 2009-01-18 23:30:58


      יפהפה.

      אשוב עם אוויר

      וכוכבים

       

      אוויר וכוכבים הם תפאורה טובה

      ומטען משובח

        20/1/09 22:26:

      וואו...!
        18/1/09 23:30:


      יפהפה.

      אשוב עם אוויר

      וכוכבים

        11/12/08 00:02:

      אז נראה שתעצומות של חמלה יכולות להימצא לא רק אצל בעלות רחם...

      לחיי חיים בריאים נטולי צורך בחמלה/ מחלה,  :)

       

       

       

       

        1/12/08 23:19:
      בימים אלה של משבר כלכלי עבודה אחת לא מספיקהקריצה
        28/11/08 16:11:

      עורך דין, דוגמן ו........ סופר?

      קריצה 

      יפה לך.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      הקונסיליירי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין